$
חדשות נדל"ן

פרצה קוראת לאדריכל

חברות הבנייה מצאו דרך להוזיל עלויות: במקום להפקיד את ניהול הפרויקט בידי מהנדס, הן ממנות אדריכל שמלווה את העבודות משלב התכנון ומצליחות לחסוך כ־3% מהעלויות

אריאל נוי 08:5507.01.13

דניה סיבוס, הקבלנית הגדולה בארץ, החליטה לאחרונה לשכור את שירותיו של אדריכל - ולא של מהנדס - שינהל פרויקט בהיקף של 64 מיליון שקל לבניית חניון חדש ברמת החייל בתל אביב. ההחלטה התקבלה בניסיון לצמצם את עלויות הפרויקט, כאשר במקרה זה מדובר בחיסכון שהחברה מעריכה בכ־2 מיליון שקל. מקור החיסכון, לפי החברה, הוא בהיכרות של האדריכל עם עלויות החומרים, בעיקר בשלב עבודות הגמר. דניה סיבוס היא לא היחידה. בתחום של ניהול פרויקטים, מורגש שינוי גדול בשנתיים האחרונות בשאלה מי ינהל את הפרויקטים: מהנדסים או אדריכלים.

 

רונן גינצבורג, מנכ"ל דניה סיבוס רונן גינצבורג, מנכ"ל דניה סיבוס

המאבק הזה הוא לא על יוקרה בלבד - מדובר באפיק שמאפשר לאדריכלים לשדרג את תנאי השכר שלהם ועדיין להביא לצמצום עלויות לחברות הביצוע. מעבר לעלויות הביצוע החברה חוסכת גם בעלויות השכר. שכרו הבסיסי של אדריכל בחברות הביצוע נמוך יותר וכאשר הוא מקודם לתפקיד ניהולי הוא מקבל הטבה בשכר אך עדיין מדובר בשכר נמוך יותר בהשוואה למהנדס שמנהל פרויקט. כך למשל, עלות השכר של אדריכל לא מנוסה עבור ניהול פרויקטים קטנים (בניין מגורים משותף בודד) נאמדת בכ־17 אלף שקל. לעומת זאת, עלות שכרו של מהנדס שיקבל ניהול פרויקט כבר תעלה לחברה יותר מ־20 אלף שקל.

 

המאבק בין שני המקצועות חושף את העובדה המטרידה שבישראל תחום ניהול הפרויקטים פרוץ. בעוד שבמדינות רבות בעולם כדי לנהל פרויקטים גדולים צריך לשמש כסטאז'ר במשך שנים ארוכות, ומדובר בהתמחות שדורשת תעודה מיוחדת, בארץ לעומת זאת, מי שסיים ללמוד הנדסה או אדריכלות שווה ערך למי שצבר ניסיון של שנים ארוכות בתחום, ויכול לנהל מיד פרויקטים גדולים.

 

לדברי יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, דני מריאן, "כיום עדיין אין רישיון למינהל פרויקטים, והמקצוע הזה עומד בפני הסדרה במסגרת תקנות, שלפיהן מנהל פרויקט יקבל רישיון בתנאי שיעמוד בדרישות הכוללות בין היתר התמחות של שלוש שנים בתחום ומעבר בחינה. בטיוטת התקנות נקבע שהמקצוע פתוח לאדריכלים או מהנדסים בעלי הכשרה מתאימה. איגוד המהנדסים תומך בהסדרת הענף".

 

"ראייה כוללת"

 

האדריכלים מצדם משוכנעים שהערך המוסף שלהם לפרויקטים גבוה מזה של המהנדסים, המתמקדים יותר בצד הטכני של הבנייה. המהנדסים, לעומתם, בטוחים שלידע המקצועי שלהם בבנייה יש יתרון. מריאן מציין כי "אנו רואים חזרה של אדריכלים לתחום הניהול. בעבר הלא רחוק האדריכלים הם אלו שניהלו את הפרויקט והעסיקו אנשי מקצוע, אלא שבמהלך השנים הם ראו בעבודת הניהול עבודה טכנית הקשורה למהנדסים". האדריכל בני פרי, שותף במשרד V5 אדריכלים, אומר כי "לאדריכל יש ראייה כוללת בכל דיסציפלינות התכנון ולא רק בקונסטרוקציה כמו שיש למהנדסים. אדריכלים המתמחים בניהול פרויקטים מביאים לפרויקט ערך מוסף הנוגע לאיכות הסביבה ולעיצוב. מדובר בתופעה חיובית, כי ניהול הפרויקט אינו סובב רק סביב מלאכת הקמת הבניין אלא גם טומן בחובו את כל מה שקשור לסביבת הבניין".

 

 

ניהול פרויקט כולל חמישה שלבים: יזום, תכנון תקציבי, תכנון, ביצוע והרצה של הפרויקט. "בכל שלב בתהליך יש כמעט יתרונות ברורים לאדריכל" אומר פרי. לדבריו, "בשלב הייזום, כשמנתחים זכויות בנייה וקרקע האדריכל רואה את האורבניזם מסביב". לדברי פרי, בשלב האפיון צריך להחליט מה עושים עם תמהיל הדירות, כלומר "כמה דירות ייבנו ואילו סוגי דירות". בשלב התכנון בוחרים ראש צוות שינהל. כאן יש יתרון נוסף לאדריכל על פני המהנדס, כי הוא שותף מלא לתכנון לעומת המהנדס, שמגיע לפרויקט מהיבט טכני. בשלב הבא, שלב הביצוע, יש יתרון מסוים למהנדס מכיוון שהוא בקיא יותר בפרטים טכניים. "למרות זאת, האדריכל ניחן בראייה כוללת, מה שמקל על הביצוע", אומר פרי. האדריכלית אורנית בסן טוענת: "ענף הבנייה בישראל שברירי. ניהול פרויקט על ידי מהנדס, חשוב ככל שיהיה, הוא לא מספיק. לאדריכל יש ראייה נרחבת, תפקידו לחזור להיות מנהל תכנון ולא רק מתכנן".

 

ישראל דוד, ממלא מקום יו"ר איגוד המהנדסים, מציין כי בשלב התכנון והאומדן התקציבי יש יתרון בולט למהנדס. "זהו השלב שבו נכנסים כ־20 מהנדסים. בכל פרויקט בנייה יש כמה סוגים של מהנדסים: ממהנדס השלד, עד מהנדס מיזוג אוויר ומהנדס גיאולוגיה - הם אלו שמנהלים משא ומתן עם הרשויות למתן היתרים והם אלו שחותמים על ההיתרים. בלי חתימת מהנדסים אין היתרי בנייה".

 

"חיסכון של 2%–3%"

 

רונן גינצבורג, מנכ"ל דניה סיבוס, טוען כי האדריכלים חוסכים בעלויות ליזמים וגם מנהלים נכון יותר פרויקטים מורכבים. "למשל בפרויקט הקמת חניון ציבורי ברמת החייל בתל אביב, שבו אנו הקבלן המבצע, לקחנו אדריכל שינהל אותו. הוא מודע לבעיות תכנוניות, סביבתיות וכדומה, ויכול לפתור אותן מהר יותר ממהנדס, שהוא למעשה איש טכני כמו קונסטרוקטור שאחראי לכך שהמבנה לא ייפול", מסביר גינצבורג. לדברי גינצבורג, במקרים רבים אדריכל שהוא גם המתכנן הראשי וגם המנהל המבצע חוסך בעלויות. "בפרויקט חניון הברזל למשל כבר חסכנו גם 2%–3% מעלות הפרויקט, ובפרויקטים של מגורים זה יכול לחסוך גם 2%–3% מערך הדירה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x