$
חדשות נדל"ן

תל אביב רוצה הייטקיסטים, אבל לא רוצה לקיים הבטחות

פרויקט "עיר עולם" של עיריית תל אביב מנסה למשוך יזמי הייטק באמצעות הקלות בארנונה לעסקים שמוגדרים כבתי תוכנה. אלא שבחברות הסטארט־אפ טוענים כי באגף הארנונה בעירייה מוצאים נימוקים יצירתיים כדי להתחמק ממתן ההנחות

אסף גלעד 08:4309.12.12

עיריית תל אביב מתגאה בשנים האחרונות בקידום ענף ההייטק, אך נראה שכשמגיעים להטבות שהיא מבטיחה לחברות סטארט־אפ החדשנות נזרקת מבעד לחלון. לשם קידום החדשנות בעיר הקימה העיר את פרויקט "עיר עולם", שמטרתו לקדם את המותג תל אביב עבור קהל הסטארט־אפיסטים. העירייה מבקשת למשוך את חברות ההייטק גם באמצעות הנחה בתשלום הארנונה לעסקים שמסווגים כבית תוכנה. הנחה שכזו יכולה להגיע לכשני שלישים מהארנונה המקורית לעסקים, סכום שיכול להגיע לאלפי שקלים בחודש.

אלא שבדיקת "כלכליסט" מגלה שכדי לקבל הנחה מעבירה מחלקת הארנונה בעירייה את חברות הסטארט־אפ הליך ביורוקרטי מתיש, שבמסגרתו אף נדרשות החברות ללמד את פקחי הארנונה מושגים חדשים מעולם הטכנולוגיה והתוכנה כדי להוכיח את טיעוניהן.

 

מייסדי בילגארד Billguard מימין רפאל אוזן וירון סמיד מייסדי בילגארד Billguard מימין רפאל אוזן וירון סמיד צילום: cc by Charles Eshelman/Getty Images for AOL

 

"תוסף לפייסבוק זה לא תוכנה"

 

בועז עדתו, ממייסדי חברת הסטארט־אפ Moment.me שמפתחת אפליקציה לשיתוף תמונות, ניסה לשכנע את העירייה כי המוצר שהוא מפתח, הופך אותו לחברת תוכנה. החברה שלו גייסה יותר ממיליון דולר מקרנות הון־סיכון, אך פקידי העירייה פחות התרשמו. "עיקר פעילותה של החברה הוא אתר אינטרנט ואפליקציה שמאפשרת לסדר ולמיין תמונות מהפייסבוק ולצפות בהן מהסלולרי", נכתב במכתב הסירוב שקיבל מהעירייה. "פעולות אלה מתבצעות בעיקר ממערכת פעילה בפלטפורמה קיימת. לפיכך, אם לעסק תכלית שונה וכתיבת תוכנה היא רק כלי נוסף להגשמתו, לא ניתן להגדיר את העיסוק כבית תוכנה".

 

"מדובר בפסילה תמוהה, כי הרי כל תוכנה היא לצורך מסוים כלשהו, ובסוף הרי מוכרים אותה. איש לא מייצר תוכנה כדי לייצר תוכנה", אומר עדתו. לאחר שהמשיך בערעור, קיבל עדתו טלפון מחברה גדולה שמייעצת בנושאי הנחות מס וביקשה ממנו לטפל עבורו בבקשה. "מדובר בתעשייה שלמה של יועצים ועורכי דין שמתפרנסת מהעתירות הללו", הוא אומר עדתו. חברות הייעוץ להנחות בארנונה ועורכי הדין גובים בדרך כלל אחוזים מתוך ההנחה המתקבלת בשיעורים שנעים סביב ה־ 30%. אחרים מבקשים מראש תשלום של אלפי שקלים, לעיתים עד 10 אלפים שקל, ללא קשר להאם תירשם הצלחה בסוף התהליך.

 

מבדיקת "כלכליסט" מתברר שהסטארט־אפים רבים סובלים מביורוקרטיה דומה, בהם גם חברות שמככבות בקמפיינים שיווקיים של העירייה. סולוטו, למשל, אחת מחברות הסטארט־אפ הוותיקות בתל אביב קיבלה בשנים האחרונות מעמד של בית תוכנה, עד שזה בוטל בחודש שעבר.

 

"הטענה הבסיסית של העירייה מבוססת על כך שכבר יש לנו מוצר, ולכן הפעילות היא לא פיתוח אלא תמיכה", אומר סמנכ"ל המוצרים של החברה, רועי אדלר. סולוטו התבקשה להעביר לעירייה את הדיפלומות של העובדים, אלא שלדעת אדלר מדובר בחוסר הבנה של המקצוע. "העירייה כביכול לא מחשיבה מעצבים או עורכי דין שעוסקים בפיתוח תוכנה, רק כי אין להם דיפלומה במחשבים. תל אביב מנסה להתגאות בהיותה עיר של טכנולוגיה, זה לא הולך יחד עם מהלכים ארכאיים כאלה".

 

גם רפאל אוזן, ממייסדי בילגארד, מציין כי נוכחות מעצבים בחברה פגעה במעמד החברה כבית תוכנה. "בשביל לקבל את ההנחה אתה צריך להחזיק 100% אנשי פיתוח, אבל מה אם חברה רוצה לעצב או למכור את המוצר שלה? במקום שסטארטאפים יתמקדו במה שהם טובים, שזה פיתוח המוצר שלהם והבאתו לשוק, הם צריכים להסתובב בין ערכאות ולהשיג אישורים".

 

היזמים משלמים לעורכי דין כדי לזכות בהנחות בארנונה

 

כדי לקבל את המעמד המיוחל של בית תוכנה יש להגיש השגה לחיוב על ארנונה, שלאחריה מגיעה בדרך כלל דחייה ממנהל הארנונה. בשלב הבא ניתן לעתור לוועדת ערר. אלא ששלב זה הוא יקר יותר: החברות נוטות להשתמש בייצוג משפטי ולעתים להעזר בחברות המתמחות בייעוץ מס. שיעור העמלות שנוטלות החברות הללו הוא כ־30%–75% מההנחה שהושגה על שנת ההנחה הראשונה, לאחר שהתקבלה.

 

אבנר וורנר, ראש מינהלת "עיר עולם" בעיריית תל אביב, מודע לבעייתיות שבמושג "בית תוכנה". לדבריו הוא הקים צוות משותף יחד עם מחלקת הארנונה לפתרון הבעיה. "כשהסדירו בחוק ההסדרים במשרד הפנים את ההנחות לבתי התוכנה, איש לא חשב על סטארטאפים", אומר וורנר. "כשאתה אומר בית תוכנה, האם אתה מתכוון דווקא לסטארט־אפ? תהליך ההגדרה מחדש לא יהיה פשוט ויקח זמן".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x