עתירה נגד המינהל: תנאי מכרז המשתלה בת"א לא הגיוניים
קבוצת רכישה טוענת כי לוחות הזמנים והמחירים שקבע המינהל למכרז זה אינם הגיוניים כמו למשל לשעבד את הנכס ולגייס מימון בתוך 60 יום – הזמן שנקבע להעברת הסכום למינהל
בהמשך לחוסר העניין שהביעו יזמים במתחם המשתלה, כעת גם קבוצות הרכישה שלכאורה היו אמורות להתמודד עם המכרז בקלות רבה יותר הפנימו כי התנאים והמחירים בו אינם הגיוניים.
קראו עוד בכלכליסט:
- תל אביב: היזמים שיווקו קרקעות וגייסו כספים, המגרשים טרם הוצאו למכרז
- חני הורביץ מארגנת קבוצת רכישה לפרויקט שתכנן פיבקו בצפון ת"א
- המספרים האמיתיים של מכרז המשתלה
בעתירה שהוגשה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ע"י עורכי הדין הלל איש שלום, ערן באלינט, אלעד גריינר, ודוד הדר ממשרד שבלת ושות' המייצגים קבוצת רכישה המאוגדת על ידי "חברת נכסי המרכז נאמנויות מקרקעין (2010)", נטען, כי בניגוד להחלטות קודמות החליט המינהל לשווק את המכרז לשכונת המשתלה תוך שהוא מפרסם מחירי מינימום וקובע לוחות זמנים נוקשים להעברת הכסף למינהל.
"תנאי המכרז, מעבר להיותם בלתי סבירים ומקפחים, הופכים את המכרז הלכה למעשה למכרז סגור, הנגיש רק למספר מצומצם, אם בכלל, של חברות ענק שברשותן המשאבים והיכולות לעמוד באותן דרישות דרקוניות, בעוד שמכל יתר המציעים הפוטנציאליים נחסמת מראש וללא כל סיבה הגיונית ההזדמנות להתמודד במכרז", נאמר בעתירה.
לטענתם, בהמשך לדו"ח ועדת טרכטנברג התקבלו במינהל מקרקעי ישראל שתי החלטות אשר נוגעות לפרסום מכרזים ללא מחירי מינימום ולהארכת משך הזמן שבו יש להעביר את התשלום עבור קרקעות למינהל ל-180 יום מיום הזכיה. למרות החלטות אלה אומרים העותרים, בתנאי המכרז נכללו מחירי מינימום להגשת הצעות להחכרת המגרשים. לדבריהם, מחירים אלה שווים לשווי השוק המלא של המגרשים.
שכונת המשתלה בת"א עוד טוענים העותרים, כי ההוראה בסעיף 23 למכרז, לפיה הזוכה במכרז נדרש לשלם את מלוא המחיר הנקוב בהצעתו בתום 60 יום בלבד ממועד ההודעה על זכייתו במכרז, הינה דרישה מופרזת, שרירותית ובלתי סבירה, שכאמור מנוגדת להחלטת הנהלת המינהל מספר 3121. "הוראה זו גם מנוגדת להכרזת שר השיכון, שפורסמה בכל כלי התקשורת, ולפיו המינהל ייקבע מועדים ארוכים יותר לתשלום על מנת להקל על קבלנים. בעוד שר השיכון מכריז הכרזה זו, המינהל ממשיך לנהוג אחרת, בניגוד להחלטת השר", מוסבר בעתירה.
לטענתם, דרישה זו יוצרת מצב בלתי סביר, שבו הזוכה במכרז נדרש לשלם את מלוא סכום הצעתו, שעשויה להסתכם בעשרות ואף מאות מיליוני שקל בפרק זמן קצר ביותר של 60 יום, וזאת במצב של חוסר וודאות מוחלט האם זכייתו תצא אל הפועל ובטרם נחתם מולו חוזה החכירה. "בהעדר חוזה חכירה חתום, לא יכול הזוכה לשעבד לבנק את זכויותיו ועל כן לא יהיה באפשרותו לקבלת מימון מהבנק, אלא יהיה עליו לממן את מלוא סכום ההצעה ממקורותיו העצמיים. נוצר אפוא מצב שבו רק מי שיש ברשותו הון עצמי נזיל בסך עצום של לפחות עשרות מיליוני שקל יוכל לשלם את סכום הזכייה במכרז ואילו זוכה שאין ברשותו הון עצמי כה עצום, מלכתחילה לא ייגש למכרז בידיעה שלא יוכל לקבל מימון בנקאי לצורך תשלום זכייתו אם יזכה", נכתב בעתירה.
עו"ד ערן באלינט המייצג את העותרים אמר בהמשך להגשת העתירה, "העתירה הינה תקדימית ועשויה להשפיע על התנהלות המינהל בכל המכרזים לשיווק קרקעות למגורים בישראל שכן אם תתקבל העתירה לא ייקבעו מחירי מינימום למגרשים, ותנאי התשלום למינהל יהיו ארוכים, נוחים וסבירים יותר".
מכרז המשתלה כולל 450 יחידות דיור בשישה מגרשים בשטח משתנה, כאשר המגרש הקטן משתרע על 3.58 דונם והגדול משתרע על 7.9 דונם. מחיר המינימום לקרקע עומד על 494 מיליון שקל, ועם הוצאות פיתוח בגובה 46 מיליון שקל יעמוד מחיר המינימום שנקבע על ידי השמאי הממשלתי על 540 מיליון שקל, המשקפים מחיר מינימום של 1.2 מיליון שקל ליחידת דיור ממוצעת. לאחרונה פורסם ב"כלכליסט" כי בשל תחרות בין המתמודדים המחירים במכרז עשויים להרקיע למחירים אשר נחשבים לגבוהים אפילו באזור זה הנחשב ליוקרתי.
