• תפריט
נדל"ן

המאבק נגד הבנייה ב"תעש השרון" מחריף: התושבים מגישים התנגדות

כ-1,000 מתושבי רמת השרון, הרצליה והוד השרון חתמו על מסמך התנגדות לתוכנית, שכוללת 23 אלף יחידות דיור: "מדובר באסון סביבתי ותחבורתי בכל קנה מידה". גם ארגון אדם טבע ודין הגיש התנגדות לתוכנית

שי פאוזנר 16:4727.09.12

מאבק תושבי רמת השרון, הרצליה והוד השרון בתוכנית הבנייה "תעש השרון" עולה מדרגה: היום (ה') הגישו התושבים באמצעות עמותת "אחל"ה" (איכות חיים לתושבי השרון), את ההתנגדות הרשמית לתוכנית, המשתרעת על פני 7,430 דונם וכוללת 23 אלף יחידות דיור בהן יגורו כ-100 אלף תושבים.

 

בנוסף, הגישה אדם טבע ודין התנגדות להתוכנית בטענה כי ההליך מלווה בניהול כושל של הליך התכנון מול הגורמים האחראים לטיהור המקום ואי לקיחת אחריות של המדינה לגבי המשאבים הנדרשים לטיהור הזיהומים.

 

כפי שדווח ב"כלכליסט", בשבועות האחרונים התושבים ארגנו כנסים וחוגי בית, וגייסו כספים, מומחים וסיוע משפטי; בתוך זמן קצר חתמו כ-1,000 תושבים על ההתנגדות הרשמית לתוכנית. הם מתכננים גם הפגנות.

 

מתחם תעש השרון מתחם תעש השרון צילום: שאול גולן

 

יו"ר אחל"ה, רוני רום, אמר הערב: "התוכנית שהופקדה היא אסון סביבתי ותחבורתי בכל קנה מידה. היא טומנת בחובה סכנות ופוגעת ברגל גסה בתושבי הרצליה, רמת השרון, הוד השרון ושאר יישובי הסביבה". לדבריו, לשמחת התושבים, זוכה המאבק לתמיכת ראשי רשויות באזור ולשיתוף פעולה עם ארגוני אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע.

 

בהתנגדותם, אשר תוגש לווועדה המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב, על ידי עורכי הדין דניאל אברבנאל, אדם שפרוך ואידן רגב ממשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות', טוענים התושבים כי אינם שוללים אמנם את פיתוח מתחם תעש, אך לדבריהם, תכנון התוכנית ללא ביצוע סקר אשר יבחן את זיהום הקרקע במתחם הנרחב הוא "בלתי סביר באופן קיצוני", מאחר ש"מדובר באחד הזיהומים החמורים ביותר שהתגלו אי פעם במדינת ישראל ובוודאי הנרחב שבהם".

 

עוד טוענים התושבים כי "כיום אין בפני מדינת ישראל מידע מקיף ואמין על סוגי המזהמים בקרקע, על היקפם, על מיקומם המדויק ועל דרכי התפשטותם. משכך, גם אין בפניה נתונים בדבר הסיכונים הנובעים ממזהמים אלה". לכן, הם מוסיפים, "על הוועדה המחוזית המשותפת שהוקמה לצורך קידום הפרויקט לבצע סקר קרקע מקיף לפני כל פעולה תכנונית".

 

התושבים מזהירים את רשויות המדינה כי תכנון ללא סקר קרקע הוא "מעשה רשלני, לא מושכל ולא אחראי, אשר עלול לגרום בעתיד לתקלות ולנזקים קשים לרבות הנצחת הזיהומים במתחם תעש ופגיעה בבריאות הציבור".

 

רום מציין כי התוכנית תפגע באופן קשה בחייהם של למעלה מ-150 אלף תושבים המתגוררים במעגלים רחבים סביב מתחם תעש. לדבריו, "פשוט מגוחך כשאומרים לנו שהעלויות של ביצוע סקר קרקע, כמתחייב מתכנון בסדר גודל כזה, הן אדירות. מדובר בפרויקט שאמור להכניס לקופת המדינה למעלה מ-10 מיליארד שקל משיווק הקרקעות במתחם, אז מהם כ-10 מיליון דולר לביצוע סקר?". הוא הוסיף כי התוכנית במתכונתה הנוכחית תיצור עומסי תחבורה אדירים באזור.

 

התנגדות בולטת נוספת שתוגש היום לתוכנית המתחם, היא של חבר מועצת רמת השרון, אבי גרובר, שמתנגד לחלוקה של הבנייה על פי התוכנית בין הערים שמקיפות את המתחם.

 

לפי בדיקתו של גרובר, ברמת השרון נמצאים 20% מהשטח הרלוונטי לבנייה אך 50% מהשטח הבנוי בתוכנית יבוצע בה. לעומת זאת, הוא אומר, חלקה בבנייה לתעסוקה יעמוד על 14% בלבד מהשטח וחלקה של רמת השרון בפארקים של המתחם יהיה פחות מ- 10%. "זה יפגע בדירוג הסוציו-אקונומי של העיר רמת השרון ויכול ליצור בעיה כבדה ביותר של ההתנהלות הכספית השוטפת שלה", אומר גרובר ומוסיף, "כיום רמת השרון היא הרשות החזקה בערי ישראל עם דירוג סוציו-אקונומי של 9, רק ישובים קטנים בהרבה ממנה הם בעלי דירוג כזה או יותר".

 

גילי טסלר, מתכננת מחוז תל אביב במנהל מקרקעי ישראל אמרה בתגובה כי "תכנית 'קדמת השרון' נועדה להגן על תושבי השרון, לתת פתרונות ולסלק את הרעלים מהקרקעות המזוהמות ביותר במדינה, זיהום שפוגע באיכות החיים והסביבה של התושבים. זאת התוכנית היחידה שתאפשר מימון לטיהור הקרקע, כל עיכוב בקידום התוכנית פוגע באינטרס הציבורי של תושבי האזור".

 

טסלר הוסיפה כי "בפרויקט תוכנית לתחבורה ציבורית מודרנית ומהירה שתאפשר לתושבים להגיע בזמנים הקצרים ביותר ליעדם. במרכז הפרויקט אנו מייעדים שטח שישמש מרכז תחבורה מטרופוליטני, ובו חניוני 'חנה וסע' ותחנה של רכבת ישראל. כמו כן, התוכנית כוללת הנחיות לבניית תוואי רכבת קלה שתשמש את הנוסעים ליעדים באזור המרכז. צירי התנועה אל השכונות החדשות יורחבו כדי להטיב עם התושבים החדשים והוותיקים, באופן שמצב התנועה באזור רק ישתפר ביחס למצב הנוכחי".

 

אט"ד: לטפל בזיהומים שנגרמו מפעילות המפעלים

 

ההתנגדות העיקרית של אדם טבע ודין להפקדת התוכנית היא שלא בוצע עדיין סקר קרקע מקיף ולא ניתן לדעת את מיקומי הזיהום ועוצמתו. בעוד שיש לייעד את הקרקע בה תשהה האוכלוסייה לאזורים הנקיים ביותר, על מנת להקטין את הפגיעה הפוטנציאלית בבריאות התושבים, לא ניתן לעשות זאת לפי ההתנגדות בהיעדר המידע על מיפוי הזיהום.

 

שרית כספי אורן מדענית המים של אדם טבע ודין מסבירה בחוות הדעת המצורפת להתנגדות כי יש לטפל בזיהומים שנגרמו מפעילות המפעלים במתחם תע"ש השרון גם ללא קשר לפיתוח המתוכנן במתחם, ויש לעשות זאת באופן מיידי. זאת היות שהקרקע ומי התהום מזוהמים על ידי כימיקלים רבים כתוצאה משנות עבודת תע"ש, חלקם רעילים מאד כגון חומרי נפץ ומתכות כבדות כגון כרום ועופרת.

 

נפח מי התהום שזוהם על ידי פרכלורט בלבד מוערך ב 0.6 – 1 מיליארד מ"ק מים, כמות מים כמעט זהה לכלל צריכת המים השפירים השנתית בישראל. בהתנגדות מרחיבה אדם טבע ודין כי לא ידוע מהי עלותו של טיהור המזהמים בקרקע ולכן ולא ניתן לחלק את האזור למתחמים לתכנון ולשיווק. תוכנית תע"ש מחולקת לשמונה מתחמים ונכון לעתה יבנה כל חלק בנפרד לפני שיערך סקר קרקע מקיף לכלל החלקים. כמו כן לא נקבעו המיקומים והשטח הדרוש למתקני השיקום של המים ושל הקרקע ולכן לא ניתן לקבוע את ייעודי הקרקע של מגורים, תעסוקה או אחר.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x