$
חדשות נדל"ן

"אולימפיאדה בישראל היא רעיון אוטופי, אבסורדי ובלתי ישים"

האדריכל שלמה גנדלר, מומחה בתכנון מתקני ספורט, אומר כי "המבנה הארגוני של המערכות הסטטוטוריות בישראל יוצר חסמים שישבשו כל לוח זמנים של תכנון וביצוע" לדעתו שותפים רבים אחרים ביניהם בכירים בענף הנדל"ן

אריאל נוי 14:3629.07.12

האם ישראל יכולה לארח אולימפיאדה? בשנת 1999 הציע אלכס גלעדי, חבר הוועד האולימפי הבינלאומי לארח את המשחקים האולימפיים בישראל בשנת 2012. רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב יפו, וראשי הממשלות מאז בנימין נתניהו, אהוד ברק ואריאל שרון נתנו את הסכמתם העקרונית לכך אך המצב הביטחוני ואינתיפאדת 2000, טרפו את הקלפים עצרו את הדיונים בעניין.

 

עתה אומר האדריכל שלמה גנדלר כי "אולימפיאדה בישראל היא רעיון אוטופי, אבסורדי ובלתי ישים מבחינה חברתית, כלכלית ופוליטית". גנדלר, ממשרד האדריכלים V5, הוא מומחה בתכנון מתקני ספורט.

 

בשבוע שעבר אירח גנדלר משלחת מתכנני תוכנית האב של אולימפידת לונדון. חברי המשלחת, בהם חברים בסניף האנגלי של משרד האדריכלים הבינלאומי פופולוס, אשר הכין וליווה את תוכנית האב של אולימפיאדת לונדון ואת תכנון האצטדיון האולימפי.

 

האצטדיון האולימפי בלונדון האצטדיון האולימפי בלונדון צילום: איי אף פי

 

חברים במשלחת סיפרו כי בביג'יינג הקימו השלטונות מתקנים בהשקעה של מיליארדי דולרים, אך כיום הם עומדים כ"פיל לבן" ובעיקר משמשים לצרכי תיירות וכי בלונדון החליטו להיות יעילים יותר.

 

לדברי חברי המשלחת, רוב מתקני הספורט החדשים בלונדון בנויים כך שניתן לפרקם באופן חלקי, להקטין אותם או להעבירם לאתרים אחרים בתום המשחקים האולימפיים.

 

האצטדיון האולימפי למשל מכיל מקומות ישיבה ל־80 אלף צופים. לאחר המשחקים, היציעים העליונים יפורקו והוא יקטן ל־25 אלף מקומות וישמש את העיר.

 

בריכת השחיה שמתאימה ל־17,500 צופים תוקטן ותותאם ל־2,500 צופים בלבד. מבנה אולם הכדורסל יפורק וימוחזר, אולם בריכת הכדור-מים יפורק וימוחזר והבריכה עצמה, העשויה מחלקי מתכת מודולריים, תפורק ותוקם מחדש במקום אחר.

 

האצטדיון החדש  של מכבי פתח תקווה האצטדיון החדש של מכבי פתח תקווה צילום: עמית שעל

 

גנדלר, שבין השאר היה שותף לתכנון היכל הספורט בהדר יוסף בת"א, הבריכה הלאומית במכון ווינגייט, מרכזי הספורט של חולון ואשקלון ועוד, אומר כי "המבנה הארגוני של המערכות הסטטוטוריות בישראל יוצר חסמים שישבשו כל לוח זמנים של תכנון וביצוע. מדובר בעבודות לפי תקנים מחמירים של הוועד האולימפי. לא בוועדה ישראלית".

 

גנדלר מציין כי עיריית לונדון הקימה מיד לאחר שזכתה ב־2007 בהגרלה גוף עם סמכויות מוגדרות שניהל את הפרויקט. "התנהלו שם דיונים עד 2009 והחל ממועד זה הסתיימו כל הדיונים וצוותי התכנון, הניהול והביצוע עבדו ללא הפרעות". הוא מצטט את מנהל המנהלת, יאן קרוקפורד שאמר לקראת פתיחת המשחקים האולימפיים, "אפילו אם היה מגיע מישהו לאחר התאריך הקובע עם רעיון מבריק לא היינו פותחים את ההחלטות ולא היינו מרשים שינוי כלשהו".

 

האדריכל שלמה גנדלר. מומחה למבני ספורט האדריכל שלמה גנדלר. מומחה למבני ספורט

 

"ישראל לא מסוגלת להעמיד 'מגה פרויקט' כמו אולימפיאדה"

 

בכירים בענף הנדל"ן, חלקם קבלנים גדולים שאחראים, בין השאר להקמת מתקני ספורט בולטים בישראל בעשורים האחרונים, אמרו ל"כלכליסט": "מדינת ישראל לא מסוגלת היום להעמיד 'מגה פרויקט' כמו אולימפיאדה. היא לא תעמוד

כמעט באף קריטריון של הוועד האולימפי".

 

סגן נשיא התאחדות הקבלנים (התאחדות בוני הארץ), אשר גרין, מדגיש כי ברגע שמאשרים מיקום לאולימפיאדה נותרות רק שמונה שנים עד האירוע. "בלוח זמנים כזה המתקנים בישראל לא יהיו מוכנים", הוא קובע.

 

עלות הקמת האצטדיון ממוצע, על פי התאחדות הקבלנים, היא כ-150 מיליון שקל. אך גם לאחר האישורים והבנייה, לא הסתיים התהליך. בניית אצטדיון נתניה, לדוגמה התעכבה יותר מארבע שנים. גם הקמת אצטדיון הכדורגל של פתח תקווה התעכבה שנים, ולא ברור עתידן של התוכנית לאיצטדיונים בבאר שבע ורמת גן.

 

האצטדיון החדש בנתניה האצטדיון החדש בנתניה צילום: נמרוד גליקמן

 

לדברי גרין, "אם לא יהיה חוק מיוחד לצורך הקמת מתקני הספורט, אצטדיונים ומתקנים נוספים, אין סיכוי שאולימפיאדה תתקיים פה. כיום בנייה כזו מצריכה לוחות זמנים של 15-10 שנים במסלולים הקיימים.

 

"בפתח תקוה לקח למעלה מ-10 שנים לקבל אישור למיקום האצטדיון החדש. בנתניה לקח כמעט 15 שנה עד שהחליטו היכן ייבנה האיצטדיון. האבסורד הוא שגם אחרי האישורים הבנייה מתעכבת, ומה שאמור היה לקום בשנת 2008 יהיה מוכן רק השנה", אמר גרין.

 

"אנחנו לא מצטיינים בתכנון ארצי"

 

על רקע זה אומר דני מריאן, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, כי גם פרויקטים גדולים שהוגדרו כצורך לאומי בישראל לא עמדו בזמנים וביעדים שהוקצבו להם. הוא מזכיר את האיחור בהשלמת נתב"ג 2000 ורכבת הקלה בירושלים ותל אביב.

 

"אנחנו לא מצטיינים בתכנון ארצי", אומר מריאן. "לא מספיק לקחת פרויקטים לאומיים ולתמוך בהם עד הסוף גם כשכל

משרדי הממשלה תומכים בו. אנחנו לא טובים בלהוביל פרויקטים כאלה. דברים יכולים להיתקע בעיקר בגלל רגולציה והבירוקרטיה מסורבלת. כל נושא התכנון והבנייה צריכים לעבור ברמה לאומית ברמה ארצית.

 

אשר גרין סגן, נשיא התאחדות בוני הארץ אשר גרין סגן, נשיא התאחדות בוני הארץ צילום: כפיר סיון

 

"יש הרבה שצריך לתת עליו את הדעת. מיקום המתקנים, תכנון מתקנים שאפשר להסב או לפרק אחר כך, חלופות קרקע ועתודות שיש להן תב"ע מתאימות למתקני ספורט, אצטדיון וכו. חשוב שלא ישאירו את זה לקבלנים פרטיים כי אין פה רווח נדל"ני. זה חייב להיות פרויקט לאומי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x