ראובן קוגן על הדיור הציבורי: "צריך להתמקד בפתרונות לאנשים ולא רק בפתרון הדיור"

עם זאת ציין סגן הממונה על התקציבים באוצר כי הוא לא מתנגד לבחון מחדש את הקריטריונים לפיהם נקבעת הזכאות לדיור הציבורי. קוגן דחה את הטענות כי כספי מכירת הדיור הציבורי "נעלמו" באוצר ואמר כי רוב הכסף הלך לסוכנות היהודית ולצורכי משרד השיכון

"היקף התור והפתרון שניתן לזכאי הדיור הציבורי הוא סביר, אבל אני לא מתנגד לבחון את הכלי הזה מחדש, כולל הקריטריונים שלפיהם נקבעת הזכאות. הכלי שקובעים חייב להיות גמיש כדי לעבוד לאורך זמן", כך אמר הבוקר ראובן קוגן סגן הממונה על התקציבים באוצר.

 

במשך שנים הלך והצטמצם מלאי הדיור הציבורי בעיקר בשל מכירת הדירות בהנחות משמעותיות לאלה שהתגוררו בהם גם אם בעת המכירה לא עמדו בקריטריונים לזכאות, כעת אומר קוגן, כי מכירת הדירות הייתה טעות, "אנחנו מנסים לעצור את מכירת הדירות בדיור הציבורי כבר כמה שנים והצלחנו לעשות את זה רק ב-2011 מתוך כוונה לשמר את מלאי הדיור הציבורי. בסוף 2012 ההחלטה הזו להקפיא את המכירות מסתיימת ואנחנו מתכוונים להאריך אותה", הוא אמר.

 

דירות למכירה (ארכיון)

 

עם זאת, למרות הצורך לשמר את המלאי הקיים קוגן הסביר כי מדיניות הממשלה אינה תומכת בחידוש מלאי הדיור הציבורי, "המודל של בניית דירות לנזקקים לא עובד, ואנחנו יודעים את זה היום. לא נשקיע מיליארדי שקלים בבניית דירות שיהיו מוכנות רק בעוד 4-6 שנים. רוב הזכאים - 2,100 מתוך 2,500 נמצאים במרכז והדירות המעטות הקיימות נמצאות בפריפריה. המדיניות שלנו היא לסייע לאותם אנשים ולקדם אותם לקראת רכישת הדירה הראשונה. אין ספק שההון העצמי שצריך לדירה הראשונה הוא השלב הכי קשה ולכן המדינה צריכה להשקיע בעיקר בחסרי דירה יותר מאלה שכבר יש להם דירה או שהחזיקו בדירה. הרעיון עלה בוועדת טרכטנברג והוא מיושם החל מיולי", הוא אמר.

 

בהמשך דחה את הטענות לפיהן כספי המכירה בין השנים 1999-2011 שהסתכמו ב-2.4 מיליארד שקל "נעלמו" באוצר ואמר כי 1.8 מיליארד שקל עברו לסוכנות היהודית ואילו יתר הכספים עברו לצרכי שיכון.

 

כיום, יש 66 אלף דירות בדיור הציבורי ועוד כמה אלפי דירות לקשישים עולים, אך רק עשרות בודדות של דירות פנויות אשר כולן בפריפריה. מבחינת הזכאים, יש כיום 137 אלף זכאים מתוכם רק 2,500 משפחות שמוכרות כזכאי דיור ציבורי המקבלות 3,000 שקל לחודש, יתר הנזקקים מקבלים סיוע בהתאם למצבם. "הדיון צריך להיות כיצד לסייע לפתרון בעיות הזכאים ומקבלי הסיוע, כלומר הדיון הוא האנשים ולא כיצד לבנות דירות ואיפה – זה כבר דיון נדל"ני", סיכם קוגן.