חדשות נדל"ן

אבנר גיבור ניל"י

שיפוץ נכס משפחתי בזכרון יעקב חשף מנהרה סודית. אבנר רג'ינאנו, הבעלים שהתעקש לשפץ ולממן את השחזור מכיסו ללא עזרת המדינה, משוכנע שמדובר במערה ששימשה לפני מאה שנה את חברי מחתרת ניל"י - והוא לא ייתן לסקפטיים לקלקל סיפור מצוין

כאשר החל אבנר רג'ינאנו בשיפוץ שני הבתים בזכרון יעקב שהיו שייכים לסבה וסבתה של אשתו הוא לא חלם על ההפתעה ההיסטורית שממתינה לו מתחת לאחד מהם. אבל בעודו נופש לפני כשנתיים עם אשתו בדרום אפריקה קיבל הודעה טלפונית מרעישה ממנהל עבודות השיפוץ במבנים ברחוב המייסדים בזכרון, שבישר לו כי שופל שחפר במקום גילה חלל מסתורי מתחת לקרקע. אבנר ואשתו, אוהלה הורנשטיין, נזכרו לפתע בסיפור ישן שאוהלה שמעה מאביה, בן לאחת המשפחות המייסדות של זכרון יעקב - סיפור שעד לאותו רגע חשבה אותו לפולקלור משפחתי יותר מאשר לאמת היסטורית.

 

"סבי סיפר לאבי על מנהרה סודית שהשתתף בחפירתה בצמוד לאחד משני המבנים שהיו שייכים לו, שממנה היתה יציאה להרים", משחזרת אוהלה, ומצביעה לעבר החלק הדרומי של רכס הרי הכרמל. "לדבריו, המנהרה היתה ארוכה מאוד, עם כמה יציאות ששימשו נתיבי מילוט. אבי סיפר לי שסבתי הסתירה בה את חבר מחתרת ניל"י יוסף לישנסקי, והודות לכך לישנסקי נמלט להרים וניצל מאחת מפשיטות הטורקים. זה היה סיכון גדול מצדה, כי מי שנתפס מסתיר חברי מחתרת נענש על ידי הטורקים בתלייה", מספרת אוהלה בהתרגשות.

 

אבנר רג'ינאנו בפתח המנהרה. "אני קשור לזה נפשית" אבנר רג'ינאנו בפתח המנהרה. "אני קשור לזה נפשית" צילום: אבישג שאר ישוב

 

הטלפון ממנהל העבודות החזיר את הסיפור המשפחתי הישן לתודעת בני הזוג. "לא האמנתי למה ששמעתי", מספר רג'ינאנו (64), יהלומן לשעבר שהקדיש את חמש השנים האחרונות לשיפוץ נכסי המשפחה, שעמדו נטושים ומוזנחים מאז שאלמנתו של יחזקאל הורנשטיין, פרידה, הלכה לעולמה ב־1959. "שמעתי כל השנים סיפורים על המנהרה הזאת מאוהלה ומאביה, אבל לא ידענו איפה היא. ידעתי שזה יעלה לי עוד כסף, אבל בשום אופן לא יכולתי לבקש שיסתמו אותה בבטון. זאת חתיכת היסטוריה, אז ביקשתי מהעובדים להרחיב לאט לאט ובזהירות את הפתח ולשים תומכים מבפנים כדי שהחלל לא יתמוטט. הרגשתי כמו מי שהתחיל במצווה וחייב לגמור אותה".

 

בקבוק, מזלג וסכין שבורה

 

עדות אילמת להרפתקאות שעברו כאן, כפי הנראה, חברי המחתרת הצעירה ששמה לה למטרה להחליף את השלטון הטורקי בארץ ישראל בבריטים, מספקים בקבוקוני זכוכית, מזלג וסכין שבורה שנמצאו במקום. "הטורקים עזבו את הארץ בתום מלחמת העולם הראשונה ומאז המנהרה נזנחה. רוב מי שנולד ב־1930 כבר לא ידע עליה, ואנחנו שמענו עליה רק משום שהיתה בשטח של המשפחה", מספר אבנר, שנדבק בחיידק ההיסטוריה המשפחתית מאשתו. "הברון רוטשילד התארח אצל סבא וסבתא שלי", מספרת אוהלה בעיניים בורקות ושולפת מאוסף התמונות המשפחתי תמונה בשחור לבן של הברון רוטשילד בדרכו לזכרון. "זאת תמונה של טרומפלדור", היא שולפת גלויה נוספת, "כנראה הגיע לכאן כדי לגייס מתנדבים לגדוד העברי". היא ממשיכה להציג בהתלהבות תמונות של הנשיא הראשון חיים ויצמן מלפני קום המדינה, וגם התכתבויות חמות של הדודה בלה הורנשטיין עם רבקה, אחותה של שרה אהרונסון, גיבורת ניל"י.

 

בית יחזקאל הורנשטיין. השיפוץ עלה למשפחה מיליונים בית יחזקאל הורנשטיין. השיפוץ עלה למשפחה מיליונים צילום: אבישג שאר ישוב

 

את פרויקט השחזור המשפחתי החלו אוהלה ואבנר ב־1990 עם רכישת הזכויות על המבנים שברחוב המייסדים משמונת היורשים האחרים. מאז התמודדו לא רק עם סירוב מוחלט של המדינה לשאת בהוצאות השימור אלא גם עם תביעה לתשלום מס שבח, שלא שולם על הנכס מ־1953, כולל ריבית והצמדה, ושכרו את שירותיו של המהנדס יובל הכברג, שהיה מופקד גם על עבודות השחזור של נמל יפו, אזור שרונה בקריה ומתחם התחנה בתל אביב.

 

חלק המנהרה שנחשף בצמוד למבנה שמאחורי בית משפחת הורנשטיין, באורך של כ־15 מטר, מזכיר מערה. רק לאחרונה הושלמה תמיכתה בכלונסאות וציפוי התקרה בבטון, וכעת צריך לצפות את הדפנות בחומר מיוחד שימנע התפוררות של קירות הגיר. האוויר בחלל החשוך עדיין לח מאוד ואבן הגיר רכה, אחרי 90 שנות איטום כמעט מוחלט. קצה המנהרה סתום בבטון, בחלק המוביל אל מתחת לבית הצמוד של משפחת אהרונסון, ששניים מבניה היו מייסדי מחתרת ניל"י. לכולם ברור שהסיפור המלא של המנהרה לא ייחשף אם לא תימשך חפירתה מתחת לבתים הסמוכים, אבל לאבנר ברור שהדבר לא ייעשה משום שזה לא ריאלי. "אף אחד לא יתחיל לחפור בשטחי בתים של אנשים, לך תדע איפה לחפור ולהתחיל לחפש עוד פתחים כאלה מסביב זה הרבה כסף. כל מה שאת רואה כאן זה רק כי אני משלם מכיסי. המדינה לא משלמת כלום.

 

הסבים יחזקאל ופרידה הורנשטיין. "הברון רוטשילד התארח אצלם" הסבים יחזקאל ופרידה הורנשטיין. "הברון רוטשילד התארח אצלם" צילום: אבישג שאר ישוב

 

"אני יהלומן, יש לי משרד בבורסה, אז מכרתי את היהלומים והתחלתי לשחזר את המבנים כי כואב לי שהכל ייהרס. בתל אביב מממנים שיפוץ מבנים עם פחות ערך היסטורי. כולם אמרו לי לקחת עורך דין אבל הבנתי שרק לשלם לעורך דין יעלה לי 200 אלף שקל ובסוף אולי יתנו לי 100 אלף שקל, אז זה לא כדאי. אני מטפל במנהרה לבד ומתכוון לתת לאנשים לבקר בה בלי לגבות כסף. אני רוצה שיהיה כאן מוזיאון קטן שמספר על תולדות היישוב. אני קשור לזה נפשית, אוהב את הנושא,

ורוצה שיישאר ממנו משהו נחמד לדורות הבאים". המבנה שליד בית המוכתר מיועד לשימוש מסחרי, ובחלליו ייפתחו חנויות ובית קפה.

 

הוא מסרב לחשוף את הסכום שהשקיע בשחזור הכולל, של שני המבנים והמערה, אבל לפי ההערכות עלותו נאמדת בכמה מיליוני שקלים. "אני יכול רק לומר שהיום לא הייתי חוזר על זה".

 

"אי אפשר לאמת את הסיפור"

 

האופוריה של אבנר מדבקת, אבל היסטוריונים מקומיים טוענים שלא ניתן להוכיח את הסיפור המשפחתי. "צריך להשלים עם העובדה שגם אחרי מחקר, ממרחק הזמן, לא נוכל לאמת את סיפור הפולקלור המשפחתי. חלק גדול מההיסטוריה הוא כזה", אומר איתי בחור, מחבר הספר "פעמון סדוק" שעוסק בתולדות זכרון יעקב. "ייתכן שהמנהרה נחפרה על ידי אנשי ניל"י כחלק מתוכנית להתחבר לנקבת המים כדי שתשמש נתיב מילוט בשעת חירום אל מחוץ למושבה, לכיוון ההרים, וייתכן שלא. אבל בין אם היה או לא היה, מה שחשוב הוא שהערך של מתן מקלט לאדם נרדף ואי־הסגרתו נחקק בזכרון המשפחה. בסופו של דבר העניין לא שינה את ההיסטוריה, משום שבסוף תפסו את לישנסקי ותלו אותו".

 

הבית מבחוץ הבית מבחוץ צילום: אבישג שאר ישוב

 

רן חדוותי מהמועצה לשימור אתרים טוען שמדובר באתר לאומי חשוב, ומצדיק את תלונותיו של רג'ינאנו. "זה ממצא חשוב. רואים שזה מעשה ידי אדם, שנחפר בטוריות ובמעדרים, וברור שזה נחפר כמערת מסתור, כדי להחביא אנשים מפני הטורקים. המחתרת בזכרון היתה הכי נועזת והאנשים האלה היו לוחמים גדולים, גם אם לא ברור אם פעלו בצורה נכונה. אוהלה כל הזמן אמרה שיש פה מנהרה, כי היא ספגה את זה כמידע שעובר מאב לבנו.

 

הזוג רג'ינאנו ואחת מנכדותיהן הזוג רג'ינאנו ואחת מנכדותיהן צילום: אבישג שאר ישוב

 

"לפעמים קשה להאמין כמה מתעללים באדם שעושה משהו טוב בשביל המדינה. אבנר שיפץ את המנהרה מכספו, רק לטובת היישוב, ולא נהנה מרגע אחד של חסד. הוא הרי היה יכול לומר 'לא ראיתי כלום', לסתום את הפתח והעניין היה נגמר. כששמעתי שביקשו בוועדה המקומית לתכנון ובנייה לגבות ממנו עוד כסף על אחוזי בנייה מוגדלים בגלל שטח המנהרה, אמרתי: 'אם אשמע עוד פעם אחת על הדרישה הזאת - נסתום את המערה והעניין נגמר'. מה פתאום לדרוש ממנו תשלום עבור זה?".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x