"הצעת החוק של אטיאס מגבילה מאוד את המושג דיור בר־השגה"
היועצת המשפטית של ועדת הכנסת תוקפת את סירוס הצעת החוק שמגדירה מהו דיור בר־השגה, שתעלה היום לדיון ראשון בכנסת. ההצעה המקורית כללה 4 מסלולי הגדרה בדומה למודלים מקובלים בעולם. מחוץ לכנסת יפגינו: "עבודה בעיניים"
הצעת חוק דיור בר־השגה, שאותה הגיש ח"כ אמנון כהן ומקדם שר השיכון אריאל אטיאס, תגיע היום (ג') לשולחן הוועדה המשותפת לענייני חוק התכנון והבנייה החדש. הצעת החוק המקורית שאפה להעמיד את ישראל בשורה עם מדינות אמריקה הצפונית ואירופה, שבהן פועלים מודלים מפותחים בתחום, וקבעה כמה מסלולים וביניהם: מסלול שבו יימכרו דירות במחירים מוזלים ממחירי השוק; מסלול שבו ייבנו דירות להשכרה במחירים מוזלים ובפיקוח ממשלתי; ומסלול לבניית דירות להשכרה שיושכרו במחירי השוק החופשי.
כפי שניתן ללמוד מעותק ההצעה המתוקן שהגיע לידי "כלכליסט", לאחר שעברה הצעת החוק במשרדי הממשלה לא נשאר ממנה הרבה, וההגדרה של החוק כעת למושג דיור בר־השגה כוללת שני סעיפים בלבד: יחידות דיור קטנות ששטחן אינו עולה על 75 מ"ר, ויחידות דיור המיועדות להשכרה ונמצאות במגרש המיועד לפי התוכנית להשכרה.
מה עם המחיר הזול ביחס לשוק?
הטיוטה המתוקנת של החוק כוללת את הערותיה של היועצת המשפטית של הוועדה המיוחדת לחוק התכנון והבנייה החדש, עו"ד איריס פרנקל־כהן, וממנה עולה ביקורת חריפה על ההצעה הנוכחית: "הגדרת דיור בר־השגה כוללת אך ורק דיור להשכרה ודירות קטנות. בכך מצמצמת ההגדרה את המושג דיור בר־השגה לאפשרויות דיור במחירי שוק". פרנקל־כהן המשיכה וגרסה בשיחה עם "כלכליסט" כי בסופו של דבר דיור בר־השגה כפי שעוגן בחוק החדש הוגבל לדיור מוזל באמצעים של שוק חופשי וללא שימוש באמצעים מתערבים: "אמנם דיור בר־השגה אינו מושג מוגדר וחד־משמעי. ואולם, הגבלת מושג זה לדיור זול בתנאי השוק היא תפיסה מצמצמת ביחס לתפיסת מושג זה בעולם, שם דיור בר־השגה מתייחס לדיור במחיר זול ביחס למחיר השוק". פרנקל־כהן מציינת כמו כן בעייתיות בבניית דירות קטנות כדירות בנות־השגה. "לא ברור על פי אילו קריטריונים ומתי ייחשבו דירות קטנות מסוימות כבנות־השגה", היא כותבת ובכך מצטרפת בעמדתה לד"ר אמילי סילברמן, ששאלה במאמר שפורסם ב"כלכליסט" אתמול 'האם דירת 2 חדרים בפארק צמרת במחיר 2 מיליון שקל לפני ועד בית וארנונה תחשב גם היא לפי החוק בת־השגה?'.
הטיוטה החדשה של החוק כוללת פרק העוסק בפיקוח על דיור בר־השגה. אך לא מדובר בפיקוח מלא על המחירים, אלא בדרישה מהקבלן לדווח למינהל מקרקעי ישראל על מכירת דירה בת־השגה (כלומר, דירה קטנה) או על השכרתן של דירות בבניין המיועד להשכרה פעם בשנה. ודאי שלא לכך התכוונו המפגינים במחאות הקיץ כשדיברו על 'שוק דיור בר־השגה מפוקח'. גם היום תתקיים הפגנה מול משכן הכנסת בזמן הדיון תחת הסיסמה: "חוק דיור בר־השגה? עובדים עליכם בעיניים", בניסיון להחזיר לשולחן הוועדה את המסלולים המתייחסים לסוגיית המחיר הזול ממחירי השוק.
בניין המיועד לפינוי-בינוי ברחוב טאגור בתל אביב צילום: אוראל כהן "האוצר לא רוצה להתעסק עם המגזר המוניציפלי"
נציגי הרשויות המקומיות והארגונים החברתיים והסביבתיים יגיעו גם הם הבוקר לישיבת הוועדה המיוחדת, כדי לקבול על נוסח הטיוטה החדשה לחוק דיור בר־השגה. בשנה האחרונה החלו ועדות מקומיות בערים כמו תל אביב, ירושלים, הרצליה ורעננה לקדם תוכניות משלהן שיאפשרו בניית מלאי של דירות במחירים מוזלים לזכאים בני המקום. תוכניות אלה נתקלו במחסום כשהגיעו לוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה, שם הסבירו כי חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד שרית דנה, קובעת כי אין תשתית חוקית שתאפשר לרשות מקומית לחייב יזם בבניית דירות מסוג זה.
בוועדות המקומיות עצרו את תהליכי התכנון עד לאישור החוק, שהיה אמור להניח את אותה תשתית חוקית חסרה, וקידמו בינתיים את המודלים שלפיהם יעבדו בגבולות העיר. ברשויות מקומיות מסוימות החלו לעבוד על אישור הקריטריונים לזכאות. אולם, לפי טיוטת החוק החדשה מסתמן כי החוק כלל לא מכשיר את הרשויות לקדם תוכניות כאלה ומחזיר אותן לנקודת המוצא שממנה החלו.
"כל העבודה שעשינו ירדה לטמיון", אמרה ל"כלכליסט" מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב. "החוק החדש מונע מהעיריות לייצר פלטפורמה לדיור בר־השגה. יש לנו פרויקט פינוי בינוי ברחוב טאגור ברמת אביב שבו הכנו כבר קריטריונים לזכאות אבל עכשיו אומרים שכלל אין לנו סמכות להגדיר פרויקט בתוך העיר כדיור בר־השגה. זה מונע מאיתנו להתערב במחיר, להגדיר מי זכאי לגור בדירות אלה".
גם צביקה הדר, סגן ראש עיריית הרצליה, לא מצליח להבין את ההיגיון בחסימת הרשויות המקומיות: "אין לנו אפשרות לממן גם קרקע וגם בנייה, ולכן פנינו למינהל לעזרה, אולם נראה שהאוצר מעוניין לעשות עסקים רק עם המגזר הפרטי ולא להתעסק עם המגזר המוניציפלי. הצענו שיוסיפו לחוק התכנון והבנייה סעיף המאפשר להפקיע לטובת דיור בר־השגה ולא קיבלו את ההצעה. לא סופרים את הרשויות המקומיות. רוצים לעשות ולא נותנים לנו".
