"לבטל את החוק האבסורדי נגד מי שמבקש להגן על ביתו"
החלטת בית משפט אילצה אם חד־הורית לילד נכה לחתום על הסכם לפינוי־בינוי בנווה שרת בתל אביב. עורך דינה טוען: "פסק הדין לא היה עומד לו היה מגיע לבית המשפט העליון"
"טוב יעשה המחוקק אם יבטל את החוק ה'לא חוקתי' והאבסורדי שמאפשר להיטפל לאדם שמבקש להגן על ביתו", כך טען השבוע בשיחה עם "כלכליסט" עו"ד גלעד ברנע, שייצג עם עו"ד דבי שדה את שרית נבט, אם חד־הורית לילד נכה, אחת מתשעה דיירים שסירבו להצטרף לפרויקט פינוי־בינוי בשכונת נווה שרת בתל אביב.
נבט נאלצה לחתום על ההסכם לפרויקט למרות התנגדותה לו. היא היתה האחרונה שסירבה לפרויקט פינוי־בינוי במתחם בית אל בשכונה התל אביבית, וחתמה החודש על חוזה עם חברת גרין פארק שבה מחזיקות חברות הנדל"ן אלקטרה השקעות, אס.ג'י.אס ודיירקט קפיטל ישראל.
רחוב בית אל בנווה שרת בתל אביב צילום: אריאל בשור נבט חתמה על ההסכם בעקבות ההחלטה החריגה של שופט בית המשפט השלום, עודד מאור, במסגרת תביעה של שכניה נגדה, שקבעה כי סירובה של נבט יעלה לה בקנס בהיקף של 680 אלף שקל. על החלטה זו ערערה נבט לבית המשפט המחוזי, אך הרכב של שלושה שופטים החליט לדחות את הערעור ולנבט לא נותר אלא לחתום על החוזה. עו"ד ברנע הוסיף: "מדובר בפסק דין שגוי שלא היה עומד לו היה מגיע לבית המשפט העליון. השופטים לא נתנו את המשקל הנאות לכבוד האדם וזכות הקניין של המערערת, והמסר שיצא מבית המשפט הוא כי יש הבחנה בין חזקים לחלשים שבית המשפט לא הושיט להם יד ולא הגן עליהם".
מתחם בית אל הוכרז ב־2003 כמתחם פינוי־בינוי על ידי הממשלה. המתחם מחולק לשלושה חלקים: בעוד שחלק אחד במתחם כבר יצא לשיווק על ידי חברת ש. מיכלסון, המקטע המדובר הכולל 154 דירות בעשרה בניינים ברחוב בית אל 33–41 וברחוב רמה 2–10 הפך למתחם מריבה וסכסוכי שכנים.
עו"ד טל בננסון, שייצג את שכניה של נבט, מסר: "במהלך המשפט, דרישותיה של נבט היו גבוהות משל שכניה, ובמהלך הניסיונות להגיע עמה לפשרה הוצעה לה דירה המותאמת לצורכי בנה. פתרנו בעיה של 150 משפחות שרצו בפינוי בינוי והיו נתונות לחסדיהם של מתנגדים מעטים".
