בדרך למעלה: מדוע זינקו המחירים בשכונת הדר גנים בפתח תקווה?

הדר גנים ממוקמת בחלק הדרום־מזרחי של פתח תקווה, ממזרח לכביש 40, ונהנית מקרבה גם לכביש הרוחב 471 (כביש מכבית) וכביש 6. הדר גנים היא דוגמה מצוינת לדרך שבה בנייה חדשה מחיה אזור שלם שנחשב אבוד מבחינה נדל"נית. היא נבנתה בשני העשורים האחרונים בצמוד לשכונת עמישב, שהוקמה כמעברה בשנות החמישים בגבולו של כפר סירקין. הדר גנים נהפכה להמשכה הטבעי של עמישב, ואף הצליחה להשפיע לטובה, מבחינת המחירים והפיתוח, בהדרגה גם על עמישב הוותיקה - שכונה שנחשבה במשך עשרות שנים השכונה החלשה ביותר בעיר.

בשנות התשעים החלה הבנייה של הדר גנים בקרקעות שעליהן הוקמו על ידי תושבי האזור צריפים בשנות החמישים, שפונו ברובם.

השכונה היא חלק מעמישב מבחינה מוניציפלית, אך שווקה עם השנים כשכונה נפרדת. בהדר גנים שלוש שיטות בנייה נפוצות: בנייה רוויה, בנייני גג־גן בני שני קומות וקוטג'ים טוריים. השכונה נחצית לשניים כיום על ידי רחוב מנחם בגין, שחלקו בשכונת עמישב הוותיקה וחלק ממנו בשכונת הדר גנים. יש בה הרבה מאוד מוסדות ציבור וחינוך, מתנ"ס, בריכת שחייה, מרכז מסחרי, סניפים של תנועות יהדות שונות, ספרייה עירונית, מרכז רפואי גדול, בית ספר דתי שבו לומדים 1,300 תלמידים ובית ספר ממלכתי של האוכלוסייה החילונית מהאזור. כמו כן, השכונה ממוקמת בסמוך לקניון שבצומת סירקין, שבבעלות קבוצת בריטיש ישראל, ובו חנות עוגן של תת־רשת השיווק לחרדים "יש" של שופרסל.

הסיבה המרכזית להצלחת השכונה היתה החלטת היזמים שפעלו בה בתחילת דרכה לשווק את הדירות לעמותות של האוכלוסייה הדתית והחרדית. יוזם בניית השכונה הוא הרב יגאל רוזן, ראש ישיבת אור ישראל. השיווק יצר כמה גושים של זרמים שונים ביהדות שבפי המקומיים מחולקים לגני הדר, ליוצאי ישיבת חברון ולקריית הבעש"ט, שכמעט כולה מיושבת על ידי הזרם החרדי. הבסיס לעליית המחירים הבולטת בה בשנים האחרונות, מעל העליות בשוק הדיור כולו, היה המצב הקשה של שוק הדיור לחרדים ולדתיים.

בשכונה החל בשנתיים האחרונות גל נוסף של בנייה והיא ממשיכה להתרחב. התוכנית של עיריית פתח תקווה היא לבנות בסמוך לגבולה שכונה נוספת, שכיום לא ברור אם גם היא תהיה שכונה חרדית־דתית או בעלת אופי חילוני.