נדל"ן

איך נהפך הפינוי־בינוי לאיום חברתי?

הממשלה מסיימת את מעורבותה לאחר ההכרזה על מתחם כמיועד לפינוי־בינוי, ומשאירה את הדיירים לבדם לחתום על עסקה מול היזם, מבלי לספק להם סיוע משפטי או הכוונה

הסאגה המשפטית במתחם הפינוי־בינוי בשכונת נווה שרת שבתל אביב מעלה שאלות רבות בנוגע ליכולתם של דיירים להגן על עצמם בעסקאות מסוג זה. הממשלה מסיימת את מעורבותה לאחר ההכרזה על מתחם כמיועד לפינוי־בינוי, ומשאירה את הדיירים לבדם לחתום על עסקה מול היזם, מבלי לספק להם סיוע משפטי

או הכוונה.

 

"אחת הבעיות השכיחות היא שכאשר מדובר באוכלוסיות חלשות, מי שמממן את עורך הדין שלהן הוא היזם עצמו, וברגע ששכר הטרחה מגיע מהקבלן ברור שהוא לא יכול ללכת נגדו. ניגוד האינטרסים פה הוא מובנה", מסבירה עו"ד אורה בלום מהקליניקה לתכנון, יזמות ומשפט בקהילה באוניברסיטת תל־אביב. לדבריה, זו גם הסיבה שעד כה יצאו לפועל רק פרויקטים מעטים של תוכניות פינוי־בינוי. לדבריה, "בחוק פינוי־בינוי אין התייחסות לפן החברתי".

 

"בעיה נוספת שדיירים חוששים ממנה היא שכאשר יחזירו אותם לבניינים החדשים - הם לא יעמדו בארנונה הגבוהה ובהוצאות החודשיות באחזקת הבניין", אומרת בלום. "המדינה צריכה לתמוך באוכלוסיות חלשות, ולעשות זאת תוך שיתוף הציבור כדי ליצור יחסים מאוזנים בין המדינה, הדיירים והקבלן. עד שזה לא יקרה, ימשיכו לחוקק עוד חוקים שיטפלו בדיירים הסרבנים, אבל אם הפרויקטים האלה יישארו תקועים אז מה הועילו חכמים בתקנתם?".

 

המציאות שמתארת בלום מעלה את התהייה מדוע משרד השיכון לא מקים מטה פינוי־בינוי שבו תושבים יוכלו לקבל סיוע משפטי. "במשך תקופה ארוכה חיפשנו דרך להקים גוף כזה, אבל לפי תשובות שקיבלנו מהיועצים המשפטיים שלנו, אין אפשרות להקים גוף ממשלתי שיעניק ייעוץ בעסקאות פרטיות", נאנחת סופיה אלדור, מנהלת אגף תכנון ערים ומי שמובילה את פרויקט פינוי־בינוי במשרד השיכון והבינוי. "פניתי לארגונים חברתיים שחפצים בטובת התושבים כדי שייקחו את זה על עצמם, אבל בינתיים אף ארגון לא הרים את הכפפה", היא אומרת. "אנחנו מממנים מנהלי פרויקטים שיעשו בין היתר פעולות הסברה לתושבים, ואנחנו נותנים תקציב לעיריות כדי לתכנן את הפרויקטים לפני שמגיעים לשלב של העסקה. כך אנשים יכולים לחתום רק כאשר התוכנית מאושרת, כדי שהם יידעו על מה הם חותמים".

 

אלדור מוסיפה כי במשרד השיכון הכינו כבר לפני כמה שנים חוברת הסברה לאזרחים בכמה שפות, אבל מכיוון שזה היה בתקופת בחירות אסרו על המשרד להפיץ אותה, בטענה שמדובר בחומר תעמולתי. "אני פונה לכל הארגונים שעוסקים בייצוג של אוכלוסיות חלשות, ואני מוכנה לתת את כל המידע ולעזור להן. הכנסנו גם תיקון לחוק פינוי־בינוי כך שאדם יוכל לקבל דירה בבית אבות או דירה חלופית, ולקבל את ההפרש הכספי לפי השווי של דירת התמורה. אנחנו מאמינים בפרויקטים של פינוי־בינוי כעושים צדק חברתי".

 

בלום אומרת כי המתכונת החברתית שעליה מדברת אלדור כבר פועלת בקליניקה באוניברסיטת תל־אביב. כיום מטפלת הקליניקה בפרויקט תמ"א 38 בשכונה יפו ג', ובמסגרת זו היא מלווה 96 משפחות שאינן משלמות שכר טרחה לעורך דין. בלום מסבירה כי הדבר מתאפשר מכיוון שהקליניקה ממומנת על ידי האוניברסיטה ותורמים פרטיים. "אנחנו הגוף היחיד שהוא גוף חברתי נטול אינטרסים שעושה סוג כזה של עבודה. יכול להיות שיקומו עוד עמותות כאלה, אבל הפתרון צריך להיות רחב יותר, ועד שלא יכירו בזה, פרויקטים של התחדשות עירונית לא יצליחו בהמוניהם".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x