בכירים באקדמיה נגד רפורמת הקרקעות: תיטיב עם קומץ אנשים

"הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל צפויה לשנות באופן מהותי את מדיניות המקרקעין ואת אושיות החברה - מתפיסה אידיאולוגית חברתית הרואה בקרקע משאב לדורות מציעה הרפורמה מעבר לתפיסה ניאו-ליברלית הרואה בקרקע מוצר כלכלי, שמטרתו הבלעדית הינה הפקת רווח לבעליו", כך כתבו היום כ-30

בין יוזמי המכתב: פרופ' ערן פייטלסון, ראש ביה"ס למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית; פרופ' משה קול מהחוג לאקולוגיה באוניברסיטה העברית; פרופ' דני רבינוביץ מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב; פרופ' עמית שכטר מאוניברסיטת פן סטייט, ארה"ב; פרופ' אורן יפתחאל מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון; ד"ר חיים יעקובי מהחוג לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון; ופרופ' גמלאי עמנואל מזור מהמחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה במכון ויצמן.

לדברי הבכירים, "הרפורמה מציעה חלוקה חדשה של עושר בחברה, תוך שהיא פותחת פתח לאפשרות של צבירת הון קרקעי בידי קבוצה קטנה של אנשים בדור הנוכחי".

בעניין זה הם מבקשים להזכיר כי קרקע היא משאב מוגבל שלא ניתן לייצר ממנו עוד: "לכן, מי שמקבל בעלות בקרקע היום יהיה עשיר יותר בעתיד, בעוד היכולת של הדורות הבאים ליהנות ממשאב הקרקע תוגבל".

"כאנשי אקדמיה מצאנו לנו לחובה להביע מחאה נגד הרפורמה המוצעת, ובייחוד נגד ההליך הפגום והאנטי דמוקרטי באמצעותו מנסה הממשלה להעביר את אחת הרפורמות החשובות ביותר בתולדות המדינה בחקיקה חפוזה, שאינה מאפשרת דיון ציבורי אמיתי", כותבים אנשי האקדמיה. "אין אנו טוענים כי מדינה אינה רשאית לשנות את תפיסותיה, אך ברור כי שינוי מהותי מסוג זה, אשר תוצאותיו בלתי הפיכות, דורש דיון ציבורי מעמיק ושקוף ואינו יכול להתגבש במחטף בהליך חקיקה מזורז.

"אמנם, הפרק שמתייחס להצעת הרפורמה פוצל מחוק ההסדרים, אך בשלב זה נראה כי הפיצול הוא מלאכותי בלבד וקצב הדיונים בכנסת מותאם ללוח הזמנים הקצר של חקיקת חוק ההסדרים".