$
נדל"ן

עוד גזירה: התושבים ישלמו על פיתוח התשתיות - במקום הקבלנים

אחרי מס הבצורת והמע"מ על פירות וירקות, מתגלה בחוק ההסדרים מס חדש שיחליף את היטלי פיתוח התשתיות. ומי ישלם אותו? בעיקר בעלי דירות ישנות

שי פאוזנר 09:2228.06.09

עמוק בתוך חוק ההסדרים, שעתיד לעבור בכנסת בחודש הבא בצד אישור התקציב ל־2009–2010, בעמ' 673–671, מסתתרת תוכנית מהפכנית.מדובר בפרק ל"ב בחוק, שעניינו הוא מסי פיתוח מקרקעין בישראל. השורה התחתונה שלו פשוטה להכעיס. מדובר בהחלטה שכנראה תיהפך לעוד מס חדש שיוטל על רובנו.

 

השינוי

בסעיף ל"ב בחוק החדש מציע, במילים פשוטות, שהתשלום שאת רובו שילמו עד כה קבלנים שבונים בתים חדשים ושנועד לממן פיתוח תשתיות, שטחי הציבור ומבני הציבור בשכונה, ייפול מעתה על כתפי התושבים.

 

העיקרון שעליו מבוססת ההחלטה הוא חיובי, אבל הביצוע נראה בינתיים מוצלח פחות. כמה המס יעלה לנו? מתי נשלם אותו? האם יהיה קבוע או חד־פעמי? לכך אין תשובה בחוק. המחוקק נדרש לתת לשרי האוצר והפנים הרבה מאוד כוח. אם יעבור החוק כלשונו, יוכלו השרים לקבוע את גובה ההיטלים וכיצד ומתי ישולמו.

 

מי ישלם?

 

אגרות והיטלי פיתוח הם מקור הכנסה חשוב של הרשויות המקומיות, ואלו מצליחות למצוא דרכים יצירתיות לגבות אותן. מדובר בכסף שמממן סלילת רחובות ואת הקמת קווי הולכת מים ומערכת התיעול והניקוז.

 

הצורך בתשלום אגרות והיטלי פיתוח מתגבש בדרך כלל בתחילת העבודות או במועד שבו נותנת הרשות המקומית היתר לבנייה חדשה או לתוספת בנייה. ברוב המקרים, מי שמשלם את ההוצאה של פיתוח השכונות הם קבלנים כחלק מההוצאה הכוללת של הקמת פרויקט. רק במקרים יוצאי דופן מופעלים חוקי עזר עירוניים שמאפשרים לרשות המקומית לגבות היטל פיתוח מבעלי בתים ודירות ותיקות.

 

החוק החדש קובע כי הרשות המקומית תוכל לחייב בתשלום המס שתי אוכלוסיות עקריות. הראשונה - בעלי דירות ובתים חדשים (בני פחות מ־25 שנה) שבסמוך להם בוצע בפועל פרויקט פיתוח בפעם הראשונה מאז הקמתם. האוכלוסייה השנייה היא בעלי כל הדירות שגילן עולה על 25 שנים. רובם, מן הסתם, משתייכים לשכבות החלשות בישראל. על פי ההצעה תקבע הממשלה מס אחיד, אך העירייה תוכל לבקש להגדיל אותו.

 

הרעיון שעומד מאחורי השינוי שמבקשת המדינה לעשות הוא טוב בבסיסו. מדובר בניסיון למנוע שחיתות ברשויות המקומיות, שלעתים משתמשות ביכולת לגבות היטלים ללא קשר לצורכי הפיתוח האמיתיים שלהן. לא פעם הכסף שנגבה למען רווחת הציבור פשוט נעלם בנבכי הרשות המקומית. כאן גם נקודת האור בהצעת החוק החדש: הרשות המקומית תיאלץ להוכיח שההיטל עובר מיד לקופה מיוחדת שמיועדת רק לפיתוח ולא לצרכים אחרים.

 

אך אין זו בעיית הגבייה היחידה. "עקרון חד־פעמיות ההיטל", שקובע שנכס לא יחויב בשנית על היטל ששולם, הוא כלל בל יעבור בדיני ההיטלים והאגרות עד כה. אולם הרשויות לא תמיד עומדות בו. במקרים רבים רשות טועה בחישוב עלות הפיתוח ונאלצת להשלים את הכסף שחסר מגבייה חוזרת בדרכים לא דרכים. גם כאן החוק מתערב ולא יאפשר לרשויות לשוב ולגבות מחדש כסף על פרויקט ישן.

 

המלחמה בדרך

 

עוד נציין כי כיום העיריות מחשבות את ההוצאה הנדרשת לפי מערכת חישוב שגובשה רק לפני כמה שנים בעלות של מיליוני שקלים למדינה. המס החדש, מסבירים אנשי האוצר לכנסת בחוק ההסדרים, נועד גם לפשט את החישוב המסובך של גובה ההיטל. איך יעשו זאת? האם יהיה זה "מס גולגולת" שיחושב לפי מספר הנפשות בבית או מס שייקבע לפי השטח בכל נכס? גם לכך אין תשובה בחוק.

 

סביר גם להניח שאם באמת תנסה הממשלה להפוך בסופו של דבר את החוק היבש הזה למס חדש, ייצאו הרשויות למלחמה נגדו. קשה לראות כיצד ראשי עיריות ופקידיהן יעברו לסדר היום על הגבלת גובה ההיטל והצורך לדווח עליו באופן מסודר. עתה נשאלת השאלה איזו מין פשרה תתקבל. כך או כך, סביר להניח שהאזרח הקטן שוב ישלם יותר מסים - עם או בלי כביש חדש ליד הבית.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x