סגור

לקראת הדיון בהתנגדויות: בעלי הנכסים באזור התעשייה בהרצליה פיתוח רוצים עוד זכויות בנייה

הוועדה המחוזית תל אביב תדון בשבוע הבא בהתנגדויות הרבות לתוכנית, שמציעה תוספת בנייה למסחר ומגורים על שטח של 900 דונם באחד המקומות היקרים בארץ. מתכננת מחוז תל אביב במינהל התכנון לשעבר: "התשתיות לתעשייה ותעסוקה לא יכולות לתמוך בשכונת מגורים"

בשבוע הבא תדון הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב בהתנגדויות לתוכנית אזור התעסוקה המערבי של הרצליה, כלומר אזור תעשייה הרצליה פיתוח. אי אפשר להפריז בחשיבותה הכלכלית של התוכנית, שמציעה תוספת בנייה לתעסוקה ומגורים באזור של 900 דונם שהיה פעם אזור תעשייה, אחד המקומות היקרים בארץ. מאידך, עיון בהתנגדויות הרבות מעלה שיש להן מכנה משותף אחד: כל היזמים רוצים עוד ועוד בנייה למגורים.
התוכנית, שעליה חתומים האדריכלים אלי דרמן וליז לייבוביץ' ממשרד דרמן ורבקל אדריכלות, מציעה התחדשות של כל אזור התעשייה תוך תוספת זכויות בסך 1.43 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה, מסחר, מלונאות וגם 300 דירות בשטח ממוצע של 50 מ"ר ו-750 דירות דיור מוגן. התוכנית שמה דגש על שיפור איכות המרחב הציבורי, כולל הרחבת מדרכות, שבילי אופניים ונטיעות עצים. יש לציין כי לתוכנית יש מנגנון שלביות, כלומר לא ניתן יהיה לממש אותה ללא עמידה ביעדים הקשורים לתשתיות בסיסיות. בין התנאים הנדרשים: צמצום השימוש ברכב פרטי, מניעת הצפות וטיפול במי נגר, מעברי הולכי רגל מעל כביש 2, הטמנת תשתיות, פיתוח מערכת הביוב והקמת שצ"פים (פארקים).
לקרן ריאליטי, שתחום התמחותה הוא השבחת נכסי נדל"ן, מבנה בן חמש קומות במגרש צר וארוך ברחוב אבא אבן 8, הרחוב הראשי באזור, בין מגדלי אקרשטיין ובית אמרון. החברה, באמצעות עו"ד טלי סלטון ישועה, ממשרד פישר, מבקשת להגדיל את היקף זכויות הבנייה למגורים במתחם מ-1,000% ל-1,400%. הטיעון הוא ש"בהתאם לחוות הדעת המקצועיות... מדובר בהיקף בנייה קטן יחסית לליבת מע"ר מרכזי במטרופולין הממוקם ממש על תוואי המטרו המתוכנן לעבור בשדרות אבא אבן, ומהווה ניצול בלתי יעיל של משאב הקרקע".
עוד טוענים בריאליטי, תוך ציטוט של האדריכל מיכאל רונה, כי "היקפי הבנייה הנמוכים באופן יחסי ושיעור השימוש למגורים המוצע היום בתוכנית המתאר לא רק שלא יענו על הביקוש באזור התעסוקה בעשרים השנים הבאות, אלא אף יביאו לכך שאזור התעסוקה יאבד את מעמדו בהשוואה לאזורי תעסוקה אחרים בארץ"... במגרש המדובר ייתכנו, בכפוף למימוש תמריצים, עוד 51 דירות קטנות בשטח כולל של 2,550 מ"ר, היקף של מבנה מגורים סטנדרטי בשכונה צדדית. מיעוט הדירות עלול שלא לאפשר קהילתיות".
לצורך העניין מבקשים בריאליטי שלל שינויים בתוכנית: ביטול דרישה לשמור על 20% משטח המגרש כשטחי חלחול, ביטול הדרישה למסד המשכי (נועד לייצר תחושת קנה מידה נעים להולך הרגל) ומעליו בינוי מגדלי, צמצום המרחק של הבנייה החדשה מהמבנים הישנים ועוד. גם למבני תעשייה בע"מ, אקרשטיין צבי בע"מ וחברת לובה בע"מ, הבעלים של מתחם מגדלי אקרשטיין, ברחוב המנופים 11, המיוצגים על ידי עו"ד תמר מגדל, ליאור לוי וליהי מרקמן ממשרד עו"ד מיתר, יש דרישות הנוגעות למיצוי מקסימלי של זכויות הבנייה הלא ממומשות במתחם.
בין היתר מדברת ההתנגדות על "הרחבת השימושים בייעוד תעסוקה בתת-הקרקע". כך: "במקום לקבוע רשימה סגורה של שימושים, יש מקום לקבוע כי בתת-הקרקע יותרו כל השימושים המותרים באותו המגרש, למעט שימושי מגורים, וזאת על מנת לאפשר לחברות הייטק לעשות שימוש בשטחים המצויים בתת-הקרקע למעבדות, חוות שרתים וכדומה".
עוד מבקשים בעלי מתחם אקרשטיין לנייד את זכויות הבנייה שלא ניתן לממש לאתרים אחרים באזור התעשייה: "הואיל ובחלקת המתנגדות אין היתכנות לניצול מלוא זכויות הבנייה המותרות בה על פי התוכנית המופקדת, במסגרת תוכנית אקרשטיין מבקשות המתנגדות לנצל רק חלק מזכויות הבנייה המותרות בחלקה, שעתידה להיוותר ללא ניצול, מסת שטחים משמעותית בהיקף של כ-40,000 מ"ר עילי. מדובר בזכויות בנייה בהיקף ניכר ומשמעותי אשר אין כל אפשרות מעשית לנצל בחלקת המתנגדות לאור הבינוי הקיים בה כיום".
חברת פרשקובסקי השקעות ובניין בע"מ היא הבעלים של בניין שממוקם במגרש בשטח 7.3 דונם בדרום מזרח אזור התעשייה של הרצליה פיתוח, לא רחוק מכביש 2. על פי התכנון, ניתן להוסיף לבניין הקיים, שהוא צר יחסית, נמוך ומוארך, עוד מגדל בגובה 30 קומות. בפרשקובסקי מבקשים להגדיל את מספר יחידות הדיור המתאפשר מכוחה של התוכנית מ-3,000 ל-8,000.
האדריכלית ד"ר חוה ארליך, לשעבר מהנדסת העיר פתח תקווה ומתכננת מחוז תל אביב במינהל התכנון וכיום חוקרת במכון ירושלים למחקרי מדיניות, מסתייגת מתוספת של דירות לאזור התעשייה הרצליה: "פרויקט שיש בו אחוז יותר גבוה של מגורים נחשב יותר רווחי. כמו כן אזור התעשייה בהרצליה נחשב מהמוצלחים באזורי התעסוקה מבחינת המימוש, 80%, בשעה שהממוצע עומד על 30%. יש להוסיף לזה שיש עודף גדול של שטחי תעסוקה בכל גוש דן. כל אלה ביחד, כולל המוטיבציה של המדינה להוסיף דירות, לוחצים מאוד את הרשויות.
"אני חוששת שתיווצר 'שכונה נכה' כי התשתיות שתוכננו ובוצעו לתעשייה ותעסוקה לא יכולות לתמוך בשכונת מגורים: אין מגרשים לבתי ספר, לגני ילדים ולמתנ"סים. אני לא מאמינה שלא יגיעו לאזור תעסוקה מעין זה משפחות. ומה יעשו הקשישים? גם לכאלה שעובדים ומתגוררים שם מגיע צורכי ציבור. יש פה בעיה תכנונית עמוקה, ואני חושבת שאסור לשנות את התוכנית כדרך אגב. התוכנית נערכה בדרך מסוימת עם חשיבה קוהרנטית ומוצלחת. להוסיף עכשיו עוד אלפי יחידות דיור בלי שיש איזו רוויזיה תכנונית מלאה זו טעות תכנונית שתהפוך לבכייה לדורות".