ישראל מגבילה הבאת פועלים מהודו ומסרי לנקה; הקבלנים מזהירים מהתייקרות הבנייה
רשות האוכלוסין הודיעה כי מתחילת 2027 תופסק ההבאה הפרטית של עובדים מהודו ומסרי לנקה, ותאגידי כוח האדם מזהירים ממחסור בעובדים ומעלייה בעלויות; במקביל הם תוקפים שינוי נוסף בכללי הדיווח על היעדרויות, שלטענתם מחייב מעסיקים לשלם שכר גם לעובדים שלא התייצבו לעבודה
ענף הבנייה ניצב בפני טלטלה בימים האחרונים, בעקבות הנחיה חדשה של רשות האוכלוסין וההגירה ולפיה, החל מ־1 בינואר 2027 תופסק ההבאה הפרטית של עובדים מהודו ומסרי לנקה, שהפכו בשנים האחרונות לשני מקורות מרכזיים לגיוס עובדים לענף, וההבאה מהן תתבצע במסלול הבילטרלי בלבד. תאגידי כוח האדם בענף יוצאים כעת נגד ההחלטה ומזהירים כי היא עלולה לצמצם משמעותית את יכולתם לגייס עובדים מיומנים ולהעלות את עלויות ההעסקה והבנייה.
מהמכתב של רשות האוכלוסין וההגירה לתאגידים, עולה כי עצירת הבאת העובדים ממדינות אלה באופן פרטי נעצרת בשל חשש גלובלי לסחר בבני אדם במדינות אלה. יחד עם זאת, הרשות כן תאפשר הבאה פרטית ממדינות: אוזבקיסטן, אזרבייג'ן, איטליה, מונטנגרו, מקסיקו, פולין, אלבניה, אקוודור, ברזיל, גוואטמלה, גיאורגיה, הונגריה, וייטנאם, פורטוגל, פיליפינים, פנמה, קוסובו, רומניה, תאילנד וטורקיה.
במכתב ששלחה עמותת "דף חדש" המרכזת כ-160 תאגידים, לרשות האוכלוסין השבוע, נטען כי המסלול הבילטרלי אינו יכול לתת מענה לצורכי הענף. לפי המכתב, בשנים 2023–2024 הגיעו לישראל במסגרת המסלול הבילטרלי יותר מ־5,000 עובדים מהודו ומסרי לנקה, שחלקם, לטענת העמותה, הגיעו ללא ניסיון מקצועי מספק. מנגד, בהבאה הפרטית התאגידים והקבלנים יכולים למיין את העובדים במדינות המוצא, לבצע מבחנים מעשיים ולהעביר לקבלנים מידע מוקדם על העובדים. בעמותה טוענים כי כך התקצר זמן ההגעה של עובד מ־4–6 חודשים במסלול הבילטרלי ל־2–4 חודשים בהבאה הפרטית.
הבעיה, מבחינת הענף, אינה מסתכמת רק בכמות העובדים. במכתב נטען, כי הגבלת ההבאה הפרטית למדינות אחרות, בעיקר במזרח ובמערב אירופה ובדרום אמריקה, צפויה להגדיל את עלות גיוס העובדים ואת השכר השעתי. לפי התאגידים, דרישות השכר ועלויות הגיוס במדינות אלה גבוהים בעשרות אחוזים לעומת מדינות מזרח אסיה, ולכן התייקרות כוח האדם צפויה להתגלגל לעלויות הבנייה.
במקביל, תאגידי כוח האדם מעלים טענה נוספת מול רשות האוכלוסין, הנוגעת לאופן הדיווח על היעדרויות של עובדים זרים. במכתב נוסף שנשלח אתמול לרשות, נטען כי בעקבות שינוי בהנחיות, מעסיקים אינם יכולים לדווח במערכת על עובד שנעדר מרצונו וללא הצדקה, ולכן הם נדרשים לשלם לו שכר מלא גם עבור ימי היעדרות כאלה. ההתאחדות טוענת כי התופעה נפוצה, וכי השינוי יוצר עלות נוספת למעסיקים ותמריץ שלילי להתייצבות לעבודה.
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "הודעת העדכון בנוגע למדינות שאושרו להבאה פרטית של עובדים זרים לענף הבניין פורסמה בהתאם להחלטת ממשלה 1752, ויודגש כי ההבאה הפרטית עדיין אפשרית, בכפוף למכסה התקפה שנקבעה להבאה פרטית.
"החל מינואר 2027 ייכנס לתוקפו העדכון של רשימת המדינות, כך שעדיין תהיינה מדינות מאושרות להבאה הפרטית, וזאת לצד המדינות שעמן יש לישראל הסכמים בילטראליים, וביניהן הודו וסרי לנקה שבהן קיים מאגר של עובדים זרים שזמינים להגעה לישראל.
"עוד יצוין כי מתחילת המלחמה הגיעו לישראל כ-76,000 עובדים זרים חדשים לענף הבניין, כך שאין יסוד לטענה שלפיה הגיעו רק 20,000 עובדים, ומכל מקום מספר עובדי הבניין הזרים ששוהים כיום בישראל הינו כ-90,000, כלומר פי 3 ממספר העובדים הזרים ששהו בישראל לפני פרוץ המלחמה".
