הקבלנים לבג"ץ: לחייב את המדינה לגבש מתווה פיצויים לענף בגלל המלחמה
לטענת הקבלים, בשל המלחמה נוצר עיכוב של תשעה חודשים בממוצע במסירת דירות, והם נדרשים את הפיצויים לרוכשים. להערכתם, הנזק לענף הבנייה מפרוץ המלחמה נאמד ב-131 מיליארד שקל, בגלל מחדלים של הממשלה
תשעה חודשים הם האיחור הממוצע במסירת דירה בעקבות המלחמה. כך עולה מעתירה לבג"ץ של התאחדות הקבלנים בוני הארץ כנגד ראש הממשלה וממשלת ישראל. הקבלנים טוענים כי המדינה אשמה בעיכובים האלה אך את הנזק הם נדרשים לשלם, בעיקר משום שהחוק מחייב אותם לשלם לרוכשי הדירות פיצויים. הם מבקשים מבג"ץ להוציא למדינה צו שמחייב אותה להסביר מדוע היא לא מגבשת מתווה שיפתור אותם מהעול הכלכלי הזה.
העתירה היא בגין הנזקים שנגרמו לענפי הבנייה למגורים ולתשתיות, ונזקים שעלולים להצטבר אם חברות הבנייה ידרשו לשלם לרוכשי הדירות פיצויים על העיכוב במסירתן. להערכת ההתאחדות הנזק הכלכלי לענף הבנייה מפרוץ המלחמה הוא בסך של כ-131 מיליארד שקל, בגלל מחדלים של הממשלה.
העיכובים בבנייה הם בעיקר בגלל מחסור בידיים עובדות כתוצאה מסגר שהוטל על יהודה ושמרון ומונע כניסה של עובדים פלסטיניים מפרוץ המלחמה. על פי ההתאחדות, ערב המלחמה עבדו באתרי הבנייה 72 אלף פלסטינים, על פי דו"ח שפרסם בנק ישראל בסוף חודש מרץ, ערב המלחמה היו בישראל יותר פועלים, כ־106 אלף. ייתכן שהפער נובע מכמות הפועלים הלא חוקיים ששהו בעבר בארץ. לצידם עבדו בענף הבנייה ערב המלחמה כ-28 אלף זרים. כניסת הפלסטינים נמנעת כמעט לחלוטין. אך הקבלנים טוענים שהתווספו לענף מאז רק עוד 20 אלף עובדים זרים. כך שעל פי החישוב הזה חסרים לענף כ-50 אלף עובדים. בנק ישראל העריך במרץ כי יש מחסור של 30 אלף עובדים.
נזק נוסף לענף כתוצאה מהמלחמה הוא סגירה של אתרי בנייה לתקופה ממושכת בגלל הנחיות פיקוד העורף ובגלל החלטות של ראשי רשויות. במהלך חודש אוקטובר 2023 הושבתו באופן מוחלט 77% מאתרי הבנייה והתשתית, במהלך חודש נובמבר 2023 הושבתו באופן מוחלט 50% ובמהלך חודש דצמבר 2023 הושבתו באופן מוחלט 39% . הנסיבות האלה הובילו לכך שתפוקת הענף בתחילת המלחמה הייתה בשיעור של 5%-15% מהפוטנציאל. במהלך דצמבר 2023 היא גדלה רק במעט ל-30%. על פי אומדנים של התאחדות הקבלנים בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2024 נגרם לענף הבנייה אובדן של 98 מיליארד שקלים, שהם כ- 45% מתפוקת ענף הבנייה. אם מוסיפים לחישוב הזה את הרבעון הרביעי של שנת 2023 הזנק המצטבר לענף מפרוץ המלחמה הוא אובדן 131 מיליארד שקלים.
הקבלנים מבקשים מבג"ץ להוציא למדינה צו על תנאי לנמק מדוע היא לא מגבשת מתווה פיצויים לענף הבנייה בגין הנזקים שנגרמו עקב הסגר והשלכותיו, החזר בגין פיצויים ששולמו לרוכשי דירות והחזר בגין התייקרות עלויות כוח אדם ותקורות בשל התארכות זמן הביצוע.
כמו כן בעתירה הם מבקשים כי המדינה תנמק מדוע לא הקימה ועדה או צוות שיגבשו פתרונות למשבר בענף הבנייה והתשתיות; מדוע לא מקודם הסדר שיאפשר להכיר במלחמת חרבות ברזל והשלכותיה כאירוע שאינו מחייב את הקבלנים לשלם פיצויים בגלל עיכוב במסירת הדירות; כמו כן הם מבקשים מתווה לפתרון מחלוקות בגין עיכובים מול גופים ציבוריים שהזמינו עבודות בנייה והקמת תשתיות.
חוק המכר דירות עודכן ביולי 2022 ועל כן חברות הבנייה כפופות לשני סוגי כללים לתשלום פיצויים בשל עיכוב במסירת דירה. בחוזים שנחתמו לפני שינוי החוק, הפיצוי לאחר 60 ימי עיכוב הוא תשלום של שכר דירה בשיעור של 150% מדמי השכירות באותו אזור. בחוק הישן, מי שחרג מ־60 ימי החסד היה חייב לפצות על כל ימי העיכוב, מהיום הראשון לאחר מועד המסירה הכתוב בחוזה. התיקון לחוק מקשה מאוד על הקבלנים להתנער מתשלום הפיצויים - בעבר החוק איפשר להיתלות בכל אירוע שלא בשליטת הקבלן. על פי החוק החדש, רק במקרים מיוחדים הקבלן אינו מחויב לפצות. אלא שלטענת הקבלנים, כתוצאה מהמלחמה מתקיימות נסיבות משפטיות שמאפשרות להם להימנע מפיצויים. אך משום שהממשלה לא נקטה שום עמדה, לא על ידי חקיקה ולא באמצעות חוות דעת, מחלוקות בין חברות בנייה לרוכשי דירות יתגלגלו למאות תיקים בבתי המשפט. האירוע הזה יסב נזק לכולם: הוצאות עתק לדיירים, לקבלנים, ועומס על בתי המשפט.
