תוכנית שנויה במחלוקת במבשרת ציון: חניונים ודרכים בכל הפארקים והגנים
הוועדה לתכנון ובנייה של המועצה האזורית הראל תדון בקרוב בתוכנית של מבשרת ציון המאפשרת הקמת חניונים וסלילת דרכים בשטחים הציבוריים הפתוחים. התאחדות האדריכלים ועמותת אדם טבע ודין מתנגדות: "תוכנית דרקונית שתרוקן מתוכן את תפקידם הציבורי, החברתי והסביבתי של השצ"פים". זו חלק ממגמה רחבה יותר של שינוי ייעוד לשטחים ירוקים בסביבת ירושלים
הוועדה לתכנון ובנייה של המועצה האזורית הראל אמורה לדון בקרוב בתוכנית המועצה המקומית מבשרת ציון המבקשת לאפשר הקמת חניונים וגסלילת דרכים בכל הגנים והפארקים של הישוב. לתוכנית מתנגדים תושבים רבים, התאחדות האדריכלים ועמותת אט"ד (אדם טבע ודין), החוששים מפגיעה לא הפיכה במשאב חיוני.
יש לציין כי למרות ההכרה הגורפת כביכול בחשיבות הפארקים והגנים הם משאב שנמצא תמיד בסיכון. בתקופה האחרונה, לאור מגמת ההתחדשות והציווי על ציפוף יש עוד ועוד דוגמאות לשטחים ירוקים שמשנים ייעודם.
על פי דברי ההסבר לתוכנית מבשרת ציון, יש בישוב מגרשים שפוצלו למגרשים קטנים, מה שיצר מצב שבו הגישה אל הבתים היא רק דרך שצ"פים. כלומר, הפארקים והגנים הפכו בפועל לרחובות, סלולים או מרוצפים. התוכנית מייצרת הסדרה של העניין. בעייתיות התוכנית היא שזו מציעה התייחסות גורפת לכל הישוב. על פניו התוכנית תאפשר העברת דרך או היתר בנייה בכל גן ופארק קיים ומתוכנן.
מתוך התנגדות התאחדות האדריכלים, עליה חתומה יו"ר ההתאחדות, אדר' אורנה אנג'ל: "אכן קיימת בעיה תחבורתית במבשרת ציון הנובעת מתכנון עבר שלא לקח בחשבון את ריבוי המכוניות ואת הצורך בתחבורה בציבורית. ההחמצה הגדולה של ההנהגה היא שלא דרשה תחנת רכבת בעת הדיונים על הקו ירושלים-ת"א. כישלון העבר של ההנהגה אינו מצדיק פגיעה נוספת בציבור. במקום שמי שאחראים להחלטות יישאו באחריות, הציבור הוא זה שנענש".
התנגדות אט"ד, עליה חתומים המתכננת יעל דורי ועו"ד אלי בן ארי, הרבה יותר מפורטת: "התוכנית המופקדת אינה להוספת שימוש בלבד אלא משנה בפועל את ייעוד השטחים הציבורים הפתוחים כך שחלקים מהם יהפכו למעשה למגרשי חנייה ודרכים, וזאת באופן המרוקן מתוכן את תפקידם הציבורי, החברתי והסביבתי. לפיכך, התוכנית חורגת מסמכותה של הוועדה המקומית, שאינה מוסמכת לקדם תוכנית המשנה את ייעודם של השצ"פים, או לכל הפחות מכבידה משמעותית על מימוש ייעודם". ועוד: "מדובר בתוכנית דרקונית, החורגת במובהק מהצורך הנקודתי שלשמו נטען שהיא נועדה. במקום לטפל בבעיות גישה ספציפיות, ככל שישנן, התוכנית חלה באופן גורף ומאפשרת מתן היתרי בנייה לסלילת דרכים וחניות ציבוריות בכלל השצ"פים במבשרת ציון. לפיכך, התוכנית בעלת פוטנציאל הרסני לפגיעה בלתי הפיכה ביכולתם של השצ"פים למלא את תפקידיהם. יודגש, שטחים אלו נועדו בראש ובראשונה לשמש כמרחבים ירוקים לפעילויות פנאי, נופש, ספורט ובילוי".
סגן ראש מועצת מבשרת ציון, ומחזיק תיק הסביבה במועצה, דר' שי בנימין: "לא בוצעה הערכת הנזק החברתי והסביבתי הנגרם מהפגיעה בשצ"פ אל מול התועלת התחבורתית הצנועה הצפויה לבעלי הרכב הפרטי. בהיעדר נתונים אלו, ההחלטה התכנונית המשתקפת בתוכנית המוצעת נראית שרירותית, בלתי מבוססת וסותרת את חובת השקיפות המוטלת על רשות ציבורית, שקיפות שתאפשר לציבור להבין את שיקולי הרשות, לבקר אותם ביעילות, לבחון האם התקבלו בסבירות וללא שיקולים זרים, ובמידת הצורך למצות את הזכות להשגה ולהתנגדות. העדר הנימוק התכנוני מותיר את התוכנית פגומה מיסודה ובלתי ראויה לאישור".
ניתן להזכיר פה כמה דוגמאות לשינוי יעוד שצ"פים, מהתקופה האחרונה. במקרה, כולן ממחוז ירושלים. כך, תוכנית להרחבת בתי הספר פולה בן גוריון ואוולינה דה רוטשילד, הממוקמים במורדות המערביים של שכונת רחביה, בירושלים. התוכנית, שהיא יוזמה של עיריית ירושלים, מתפרסת על שטח של כ-14 דונם, ותכליתה היא לאפשר בנייה על השטח הפתוח במורד הגבעה שבין הבתים ברחוב מטודלה ועד שני בתי הספר הקיימים. במילים אחרות, הפיכת שצ"פ, לשטח ציבורי בנוי. לתוכנית הוגשו התנגדויות של תושבי השכונה והמועצה לשימור אתרים, אך גם של קבוצת "קרקעות ירושלים 2022", שאותה מוביל איש העסקים האמריקאי, גארי ברנט, שמבקשת לדחות את התוכנית.
תוכנית משמעותית מאוד, שאף היא מביאה להרס של שצ"פ קיים, היא התוכנית של מתחם חיסבון, במרכז ירושלים, שהופקדה לאחרונה. התוכנית משתרעת על שטח של כ-27 דונם וכוללת הריסה של כמה מבנים ותיקים בני 6-1 קומות, שבהם כ-200 דירות, ובמקומם הקמה של שלושה מגדלים בגובה של 41, 43 ו-45 קומות, שיקיפו שטח ציבורי ומגונן ובו מבנים נמוכים לשימור. הפרויקט יכלול כ-950 דירות בגדלים משתנים, שטחי מסחר ותעסוקה. גם התוכנית הזאת, שהוגשו לה בינתיים 212 התנגדויות, כולל המועצה לשימור אתרים, מציעה בניה על חשבון גן מאיר שרמן הוותיק-שבו נמצאת מסעדת צ'אקרה, לשעבר, רונדו.
