סגור
מגזין נדל"ן 2024
מגזין נדל"ן 26.3.24 אריאל רוטר
רוטר. "נדרשת רפורמה מהנושא של הארנונה ועד כל הליכי התכנון והבירוקרטיה. אני לא יודע עם איזה כלי, ויודע שיש פה מגבלות פוליטיות — אבל צריך להיכנס לעובי הקורה" (צילום: גדי קבלו)

מגזין נדל"ן
אריאל רוטר: "עסקי אופנה זה מאניה דיפרסיה. אני מילדות מסתכל על בניינים"

בנם הבכור של אתי וגבי רוטר, בעלי השליטה בקבוצת קסטרו-הודיס, בחר מגיל צעיר להתרחק מעסקי האופנה. אחרי כמה עסקאות נדל"ן עבור המשפחה הוא יצא לדרך עצמאית, וכיום הוא שותף בקרן JTLV, שחולשת על נכסים בשווי של כ־10 מיליארד שקל. בריאיון ראשון הוא מסביר למה הוא מאמין גדול במרכזי המסחר ומתאר כיצד רכש את אלעד מגורים בתוך 96 שעות

אריאל רוטר אמור להיות מוכר בהרבה אופנים. הוא בנם הבכור של אתי וגבי רוטר, בעלי השליטה בקבוצת האופנה קסטרו־הודיס, והוא גם בן הזוג של רותם סלע, מגישה, שחקנית ודוגמנית מוערכת בפני עצמה. אבל כשרוטר הגיע לבנק עם שותפיו לקרן ההשקעות הפרטית בנדל"ן JTLV, בשנותיו הראשונות כשותף ומנהל הקרן — הוא היה די אנונימי ביחס לשני שותפיו.
"ב־2018, כשהחל הגיוס לקרן השנייה שלנו, התייצבנו בבנק. ביקשו מאיתנו שכל אחד יספר על הרקע שלו, כדי לבדוק אותנו ואת הרצינות שלנו. עמיר בירם סיפר איך הוא הקים את חברת קניוני בריטיש ישראל ומכר אותה למליסרון במיליארדים, ושלמה גוטמן סיפר איך הקים את מחלקת הנדל"ן במגדל, ואז בהפניקס. התחלתי להזיע, אמרתי לעצמי 'מה אני אגיד?' ואז עניתי: 'המומחיות שלי היא לבחור שותפים טובים'. זה הפך לסיפור מורשת אצלנו. ברגע האמת זה היה יותר מפחיד ממצחיק", הוא מספר.
רוטר הפך שותף בקרן ב־2012 אחרי עסקאות נדל"ן אחדות שביצע באופן פרטי עם בירם. בירם, שהקים את קרן JTLV אחרי שמכר את בריטיש ישראל, הציע לרוטר לחבור אליו ולהפוך שותף. לדברי רוטר, זו היתה הבעת אמון אדירה. מאז 2014 רוטר החל לשמש גם כמנהל הקרן, לצד בירם שמכהן כיו"ר. ב־2019 הצטרף לקרן שלמה גוטמן כשותף מנהל ("שלושתנו רואי חשבון שברחו מהמקצוע", אומר רוטר). כיום JTLV מנהלת נכסי ענק בשווי של 10 מיליארד שקל. במסגרת הפעילות יש שלוש קרנות, שגייסו ביחד בהיקף מצטבר של כ־5 מיליארד שקל. המשקיעים בקרנות הם בין היתר גופים מוסדיים גדולים כמו כלל ביטוח, מגדל, הראל, מנורה מבטחים, בנק הפועלים ובית ההשקעות מיטב, ושורת משקיעים פרטיים.
על העסק המשפחתי: "עסקי אופנה הם סיזיפיים. שולי הרווח קטנים למעט בתקופות שגשוג. ראינו בקורונה ובמלחמה שיש תהפוכות כל הזמן. מילדות אני הולך ברחובות, מסתכל על בניינים, מה מאפיין אותם. צריך ליהנות ממה שאתה מתפרנס ממנו".
הפורטפוליו של JTLV מגוון, וכולל 65 נכסים בשלל תחומים: מרכזי מסחר, מגורים, משרדים, מלונאות ולוגיסטיקה. אחד הפרויקטים בקרן הראשונה כולל הקמת שני מגדלי מגורים ומלון בבניין לשימור בצמוד לשוק מחנה יהודה בירושלים, לצד שיקום קניון סימול באשדוד והקמת מגדל משרדים מעליו. עוד בקרן: הקניונים רמות, רננים, סביונים וקניון Redesign בקריית אתא.
במסגרת פעילות הקרן השנייה, חברת אלעד מגורים נרכשה מידי יצחק תשובה (כשמימש נכסים בימים קשים לקבוצת דלק), והשנה גם מיזגה אליה את חברת הנדל"ן למגורים דוניץ. הקרן גם נכנסה לבעלות על פארק העסקים הענקי ביקום, למרכז המסחרי השכונתי פיאנו בנתניה, והיא מקימה עם ישרוטל פרויקט דירות ואת מלון ישרוטל ברחוב בזל בתל אביב. הקרן השלישית תהיה שותפה בהקמת איקאה אשדוד, לאחר שרכשה את שמן נדל"ן הציבורית והכניסה את פעילות הלוגיסטיקה של הקרן לתוכה.

"זה לא מרד, פשוט אפס תשוקה לאופנה"

אריאל (44) הוא הבכור מבין שלושת הבנים של אתי וגבי רוטר, בעלי השליטה בקסטרו, ונכדם של אהרון ולינה קסטרו. אחיו רון, שיחגוג השנה 40, ניהל עד החודש שעבר את הקבוצה, ויפרוש מהתפקיד כדי לפתח בארצות הברית את עסקי חברת הקוסמטיקה הצרפתית איב רושה ולהחדיר אליה את המותג. אור, האח הצעיר בן ה־30, עובד בקרן הון סיכון.
רוטר מעיד כי לא היתה לו אף פעם תשוקה לעסקי האופנה או רצון להצטרף לעסק המשפחתי. "זה לא מרד, פשוט אפס תשוקה. למדתי ראיית חשבון באוניברסיטת תל אביב ומינהל עסקים בהרווארד, התחלתי לעבוד, אבל בפנים אני כנראה אדריכל מתוסכל. מילדות אני הולך ברחובות, מסתכל על בניינים, איך הם מונחים, מה מאפיין אותם. היום אני מרותק מלבנות אותם, לעשות תהליך ומתרגש מלהשאיר משהו שמשמש אנשים".

6 צפייה בגלריה
מגזין נדל"ן 26.3.24 פרויקט של דוניץ אלעד בראשון לציון
מגזין נדל"ן 26.3.24 פרויקט של דוניץ אלעד בראשון לציון
פרויקט של דוניץ-אלעד בראשון לציון. "נוצר פיגור עצום, ובסוף אנשים צריכים דירות. יש מחסור בסדר גודל שראינו אולי בעלייה הגדולה"
בזמן ש־JTLV מתרחבת, משפחתו מתמודדת לאורך השנים עם התנודתיות המטלטלת של עולם האופנה. מאז 2019 רשמה קסטרו ירידה נמשכת בשווי המניה בשעה שמניית דלתא, למשל, הכפילה את ערכה, ומניית פוקס זינקה פי 4. עיקר הנפילה התרחשה ברבעון הרביעי של 2022 בעקבות מעבר הרשת להפסד אז. מנגד, מאז תחילת נובמבר 2023, תוך כדי המלחמה, חלה מגמת התאוששות במחיר המניה כשבמקביל החברה גם החלה בתהליך התייעלות. "עסקי אופנה הם מאני דיפרסיים, סיזיפיים, שולי הרווח קטנים עד שהמשק פורח", אומר רוטר, "ראינו בקורונה ובמלחמה שיש תהפוכות כל הזמן. כולם חווים קשיים, כמובן, גם ב־JTLV אם אתה לא ערני או במיטבך מישהו בא ועוקף אותך. צריך ליהנות ממה שאתה מתפרנס ממנו".
לתחום הוא הגיע כשהמשפחה רצתה לפזר סיכונים ולקנות גם נכסים. "קנינו נכסים לשימוש עצמי בשביל העסק, משהו די טכני, לא יזמות מדהימה. עם הזמן רציתי להיכנס לעוד עסקאות וככה הגעתי לעמיר בירם. לקח לי זמן למצוא את התחום שהוא התשוקה שלי".
חשבת שתהיה שותף ב־JTLV?
"עשיתי עם JTLV כמה השקעות, ואז הוא הציע לי להשתתף איתו כשותף מנהל בקרן. עוד לא חשבנו לעשות קרנות בשלב הזה, אבל קרו דברים שגרמו לנו לשנות כיוון. היו אז העסקאות של כלכלית ירושלים ושל ריבוע נדל"ן, שתי חברות שהגיעו לשוק באירועי דיסטרס. רצינו להתמודד עליהן ולקנות את השליטה ויצרנו קשר עם מוסדיים שהביעו עניין. הבעיה שלסגור עם מוסדיים מתווה לשיתוף פעולה בלוח זמנים של עסקת דיסטרס זו משימה כמעט בלתי אפשרית. לכן רצינו להיות מוכנים להזדמנויות הבאות שיקרו, אז הדרך היחידה לעשות את זה היא להקים קרן ולהיות זמין עם כסף בקנה מידה רלבנטי שאפשר לנצל אותו תוך ימים. אז גייסנו את הקרן השנייה ובאמת עשינו עסקאות כאלה, ועכשיו אנחנו בתקופת ההשקעות של הקרן השלישית".

6 צפייה בגלריה
מגזין נדל"ן 26.3.24 אריאל ו גבי רוטר
מגזין נדל"ן 26.3.24 אריאל ו גבי רוטר
רון (מימין) וגבי רוטר
( צילום: אביב חופי)

ובאמת הצלחתם למצוא אירועי דיסטרס שבעבורם היה לכם כסף נזיל?
"דוגמה טובה לכך היא רכישת אלעד מגורים מתשובה במהלך הקורונה. בדיוק בשביל זה הקמנו את הקרנות. זה היה יום שישי, 10 וחצי בבוקר. נגמר הסכם ה'נו שופ' שהיה לקנדה ישראל, ותוך חצי שעה אני ועמיר הגענו אל משה קראדי מקבוצת דלק למשרד. הוא לא רצה לתת יותר נו שופ, כי כבר נתן חודש בלחץ זמנים וזה לא קרה. אז הוא פתח את העסקה לכולם, והיו לנו 96 שעות לסגור עסקה. זאת היתה הזדמנות שלא נבעה מצרה בנכס, אלא מאירועים אקסוגניים (היתה ירידה במחירי האנרגיה שגרמה למימוש נכסים אינטנסיבי — דב"נ). קנינו בערך ב־200 מיליון שקל את כל אלעד מגורים, אחרי זה קנינו את השליטה בדוניץ ומיזגנו ביניהן. החברה הממוזגת שווה היום בבורסה יותר ממיליארד וחצי שקל, בינתיים היא מגלמת רווח של צפונה מחצי מיליארד שקל".
שמתם ז'יטונים על מגורים, אבל אז הגיעה הריבית והמלחמה ורכישת הדירות נבלמה.
"הרבעון הרביעי היה איטי מאוד, אבל בחודש האחרון התחילה התעוררות די יפה. אני מניח שזה יתגבר, כי נוצר פיגור עצום, ובסוף אנשים צריכים דירות. יש מחסור בסדר גודל שראינו אולי בעלייה הגדולה. מוסדות התכנון היום מתפקדים באופן חלקי, הבנייה הואטה משמעותית בגלל מחסור בידיים עובדות, הריבית גרמה להרבה יזמים לדחות התחלות בנייה — אז נוצר פיגור בכל שרשרת הערך. אפשר 'לכבוש' ביקוש, אבל בסוף הוא יפגוש אותנו כי הדמוגרפיה לא עוצרת. אנשים צריכים דירות. אנשים מתגרשים, מתחתנים, ויש גבול לכמה הם יכולים לשבת על הגדר".

6 צפייה בגלריה
מגזין נדל"ן 26.3.24 עמיר בירם מהבעלים השותפים בקרן JTLV
מגזין נדל"ן 26.3.24 עמיר בירם מהבעלים השותפים בקרן JTLV
על השותף עמיר בירם: הבעת האמון של בירם היתה דבר שלא אשכח. כשאתה גדל עם זוג הורים יחסית ידועים, בוחר ללכת לכיוון שהוא לא העסק המשפחתי ומקבל הכרה — זה רגע מדהים"
( צילום: שרון גבאי)

התקופה היא מאוד מאתגרת לשוק. לא רק מגורים, גם משרדים הוא תחום שסובל מההאטה בהייטק.
"זה סגמנט לא גדול אצלנו, וממילא במשרדים אנחנו כמעט לא נוכחים בשוק התל־אביבי של ההייטק עם המחירים המאוד גבוהים. אבל אם ההייטק ירוקן את המשרדים בתל אביב וייצא ממנה לטובת מקומות עם מחירים יותר נמוכים, יהיו לזה השלכות רוחב - וכאן יש בעיה. יש עיוות בהליך התכנון. יחידות מגורים הרי הפסדיות לעיריות, לעומת זאת שטחי תעסוקה ומסחר רווחיים מבחינת ארנונה - לא צריך טיפות חלב, בתי ספר, גני ילדים, בסוף אתה נותן בעיקר ניקיון ופינוי אשפה. זה גורם לזה שיש היצע גבוה יותר של משרדים ביחס לצורך במגורים, וזה גורם לעיוות כי המדינה צמאה לפתרון מגורים במחירים ברי־קיימה, שצעירים לא ישעבדו את כל החיים שלהם לפתרון דיור".
מה הפתרון?
"נדרשת רפורמה מהנושא של הארנונה ועד כל הליכי התכנון והבירוקרטיה. אני לא יודע את הכלי, ויודע שיש פה מגבלות פוליטיות — אבל צריך להיכנס לעובי הקורה ולטפל בבעיה הזאת".
איפה המלחמה הכתה בכם?
"מבחינה רגשית ברור שהכתה, כמו כל עם ישראל אתה דואג וממתין להודעות ווטסאפ של עובדים ואנשים שיקרים לך. מבחינה עסקית — תלוי בסקטור. בלוגיסטיקה יכולה להיות אפילו עלייה בגלל הצרכים של אגירה. במסחר אני לא רואה השפעה, להפך, יש אפילו השפעה חיובית, כי אנשים פחות טסים לחו"ל. במגורים היתה עצירה ועכשיו אנחנו רואים התאוששות. הסקטור שהכי חוטף הוא המשרדים בצירים המרכזיים של תל אביב, ולנו אין כאלה".

6 צפייה בגלריה
מגזין נדל"ן 26.3.24 הדמיה של רובע העסקים החדש ש ייבנה ב שער כניסה ל ירושלים
מגזין נדל"ן 26.3.24 הדמיה של רובע העסקים החדש ש ייבנה ב שער כניסה ל ירושלים
הדמיית שער העיר בירושלים, שבו JTLV בונה משרדים. "הסקטור שהכי חוטף הוא המשרדים בצירים מרכזיים בת"א, ולנו אין כאלה"
(הדמיה: באדיבות פרחי צפריר אדריכלים)

"אנחנו מאמינים במרכזי מסחר שכונתיים"

לא רק אלעד מגורים, רוטר מעיד כי הקורונה זימנה להם גם הזדמנות לרכוש את פארק התעסוקה בקיבוץ יקום. "גם אותו קנינו בשיא הדיסטרס, בשיא הקורונה. זה דוגמה לנכס ייחודי שכולל חמישה מבנים, אז היה 750 מיליון שקל, קנינו 50% ביחד עם כלל ביטוח בזמן שאי אפשר היה אפילו להיפגש לחתום על המסמכים. זה היה באפריל 2020, כשהיה שם בקושי 20% תפוסה והיתה תחושה שעולם המשרדים עומד להימחק. היום אנחנו מגרדים את ה־100% תפוסה. יש שם המון קרקע פנויה, אז עשינו לה תב"ע ואישרנו אותה, ועכשיו אנחנו עובדים על היתר לבניין שישי לעוד 15 אלף מ"ר".
על השותף עמיר בירם: הבעת האמון של בירם היתה דבר שלא אשכח. כשאתה גדל עם זוג הורים יחסית ידועים. בוחר ללכת לכיוון שהוא לא העסק המשפחתי ומקבל הכרה - זה רגע מדהים"
איזה מהסקטורים הכי מעניין אתכם?
"אנחנו הכי אוהבים לקנות נכס שאפשר לשדרג אותו אחרי שסבל מבעיה כלשהי, ואז להוסיף עליו זכויות בנייה. עשינו את זה בקניון סימול אשדוד. שם עשינו שותפות אסטרטגית עם קבוצת זארה של ג'ואי שוובל, השקענו המון כסף, אבל הכפלנו את ה־NOI שלו פי ארבעה. עכשיו אנחנו בונים מעליו מגדל משרדים של 20 קומות — שיהפוך להיות הכי אטרקטיבי באזור, והגשנו גם בקשה ל־270 יחידות דיור שנמצאת בהליך תכנוני. בסימול הצלחנו להביא את כל שרשרת הערך האפשרית. העירוב שימושים הזה — לחיות, לעבוד, לבלות ולרכוש באותו מתחם — לשם הכל הולך. זה הקונספט של עיר שבה כל דבר נמצא 15 דקות ממך. אנחנו מאמינים מאוד גם במרכזי מסחר שכונתיים, יש לנו מרכז מסחרי למשל בעיר ימים בנתניה שמדגים איך כל החיים מתרכזים סביב השכונה".
כדאי להתקרב לפרויקטים חדשים בעידן של ריבית רצחנית?
"כל דבר תלוי בהזדמנות. אין לנו פסילה קטגורית. להפך, נועדנו לזמנים האלה. זו הסיבה שהקמנו את הקרנות, שנוכל להגיב לאירועים בשוק בצורה אגרסיבית ומהירה עם זמינות של כסף. בכל פעם שיש משבר כלשהו ואנשים צריכים לזרוק שקי חול מהכדור הפורח, אנחנו צריכים להיות שם כדי לבחון את ההזדמנויות".
איך פארק העסקים ביקום מדגים את זה?
"לקיבוץ היתה הזדמנות לכפות מכירה על השותף שלו. אם היה כופה מכירה, יוצא למכרז ולא היתה קורונה – הרבה היו קופצים על המציאה. נכס של 60 דונם במרכז הארץ עם שותף נהדר כמו הקיבוץ. אז כן, יש נכסים שלא היו על המדף לפני כן. כן, יש מרכזים שקנינו לאחרונה, לאחר שניסינו לקנות לפני שנתיים והם לא היו על המדף. הרבה מהיזמים רוצים להכין את עצמם למצב שיהיו נזילים, לא לפגוש את המציאות של הריבית כשזה כבר מאוחר מדי. עדיף להם למכור ולהביא הון עצמי הביתה, מאשר להחזיק את כל הנכסים בכל הפוזיציות כשהם נחנקים מהריבית. בשוק של תחילת 2021–2022 הדרך לשים יד על נכסים איכותיים היתה רק בייזום עצמאי, או במחירים מופקעים".

6 צפייה בגלריה
מגזין נדל"ן 26.3.24 קניון סי מול אשדוד
מגזין נדל"ן 26.3.24 קניון סי מול אשדוד
קניון סימול באשדוד. "זה מקום שמראה את כל הסנריו של היכולות שלנו. הוא היה קניון בפשיטת רגל, קנינו אותו מכינוס נכסים, השקענו בו המון. עשינו לו טרן אראונד"
( צילום: אביב חופי)

"תחום הדיור להשכרה הכי סובל"

אתם מעדיפים לרכוש נכס מניב מליזום הקמת חדש?
"מניב מנצל יותר את הפורטה שלנו. המצב האופטימלי הוא לקחת נכס שעובד, לשפר לו את התמהיל, תוך כדי לעשות לו גם בנייה וגם השבחת קרקעות. בסימול אשדוד, למשל, יש השפעות הדדיות של כל דבר על הפרויקט כולו (שיפור ניצול החניון, מכירת חשמל, המסחר נהנה מהמגורים ומהמשרדים ולהפך). אנחנו רואים את עצמנו כשחקן שאמור לדעת לבצע את כל השלבים של שרשרת הערך בנכסים מהסוג הזה. במגורים עושים את זה דרך דוניץ־אלעד. יש גם מקרים שנעשה שיתופי פעולה, כמו עם ישרוטל בבזל".
מה התשואות של הקרנות?
"אלה מספרים שאי אפשר לשתף. אבל המשקיעים מרוצים, חלקם עוברים איתנו מקרן לקרן. מנורה למשל איתנו אקרוס דה בורד. כלל הצטרפה לקרן השנייה, עשתה איתנו גם קרן שלישית. אנחנו מנסים לנהל סיכונים כך שלא תהיה עסקה אחת גדולה מדי על כל היקף הפעילות".
על הפעילות בדרום: "חתמנו על עסקה עם קיבוץ יד מרדכי להקים מרכז מסחרי בקיבוץ. יכולנו לברוח ממנה בגלל המלחמה, אבל אנחנו באמת אופטימיים לגבי כושר ההתאוששות של הדרום"
בקרן השנייה נכנסתם ללוגיסטיקה, מה לכם ולזה?
"זה תחום שאנחנו לומדים הרבה זמן. בקרן השלישית הקמנו שיתוף פעולה עם חברת אורשר של צביקה בן צבי. יש לנו יכולת בבנייה ורישוי אבל רצינו לקבל משותפות כזאת אדג' תחרותי. עשינו עסקאות בתחום ובשלב מסוים התחיל דיאלוג עם חיים פינק, בעל השליטה בשמן, חברה תעשייתית שמכרה את כל הפעילות התעשייתית שלה וכל מה שנשאר ממנה זה מגרש ייחודי בנמל חיפה. עשינו מיזוג של הפעילות הנכסית שלנו בתחום הלוגיסטיקה לתוך שמן, כנגד הקצאת מניות, והפכנו להיות שותפים בשליטה, ועכשיו החברה הזאת הולכת ומתפתחת".
ראינו מה קרה לחנן מור. יש יזם נדל"ן שלא מדמם ריבית היום?
"יש הבדל בין יזם שיושב על מימון כבד של קרקע כדי לבנות עליה לבין JTLV, שכמעט לא לוקחת אשראי על קרקעות. איפה יש אשראי? בעיקר במרכזים המסחריים המניבים. זה כמובן לא נעים. אם אני ממומן ב־3%, וזו סביבת המינוף שלנו, והנכס מניב לנו 7% — זו לא דרמה מבחינתנו. אנחנו לא נמצאים בסקטור שחטף מהדבר הזה. את דוניץ־אלעד הבאנו לשוק לא ממונפת, וממילא אנחנו לא רוצים שתרכוש קרקע, כי עולם הנדל"ן הולך להתחדשות עירונית בגלל הזמינות המועטה של קרקעות באזורים אטרקטיביים בלב הארץ".
מי הכי סובל מהריבית הגבוהה?
"תחום הדיור להשכרה הוא מגזר שאכל אותה הכי חזק ולא מתפקד כלכלית היום. נמנענו מהתחום כי זה ענף שבנוי על מרווחים דקים ועל סבסוד ממשלתי. כשרכיב הקרקע מתומחר כמעט כמו בדיור למכירה – התשואה לא מצדיקה את הריבית של היום. בארצות הברית דווקא יש לזה פתרונות מתקדמים שנות אור מאיתנו, פטור ממע"מ למי שבונה דיור להשכרה".
כיום רוטר כבר לא צריך להצדיק בפני אף בנק את הרזומה שלו, אבל הוא לא שוכח את ההזדמנות שקיבל מבירם. "הבעת האמון של בירם היתה דבר שלא אשכח. כשאתה גדל עם זוג הורים יחסית ידועים, בוחר ללכת לכיוון שהוא לא העסק המשפחתי ומקבל הכרה מאדם כזה שאתה כל כך מעריך — זה רגע מדהים לנשמה. עד עכשיו זה מרגש אותי. לפעמים אתה עם בן אדם עשר שנים והקסם דועך, אצל עמיר הוא מתגבר. הוא אדם מאוד מיוחד, חכם בצורה מרגיזה וטוב לב בצורה עוד יותר מרגיזה".
לדברי רוטר, לאורך קרוב ל־15 שנים יחד, הוא ספג את הדנ"א העסקי של בירם. "זה החיפוש אחרי הווין־ווין. עד כדי מצב ששותפים שלנו מבקשים שנוביל עסקה נדל"נית על נכס שלהם בידיעה שיש שותף הגון שידאג לאינטרסים שלהם. הוא הוליד יוזמה שהיום גם אחרים עושים: להשמיש מבנים לעמותות לתקופת ביניים עד הסדרת התב"ע עליהם לפרויקט שלנו — הפוך מלתקוע אצבע בעין לעירייה שהתהליך מולה מתקדם לאט. כששוכר מרגיש שלקח על עצמו משהו גדול מדי ומבקש לצאת – עמיר לא ילך איתו ראש בראש בדרך האגרסיבית, אלא יחפש פתרון. זאת לא גישה מצויה בענף שלנו, וכל זה בלי להיות פראייר".
איך נראית חלוקת העבודה ביניכם?
"עמיר ואני בצד היזמי, שלמה מנהל סיכונים ויודע לעשות לנו גידור סיכון ומשמעת. בפועל לכל אחד יש פרויקטים ותחומים שהוא דומיננטי בהם. עמיר חזק בירושלים. אשכול מרכזי המסחר ותכנון ובנייה זה משהו שאני יותר דומיננטי בו. עמיר ושלמה אחראים ביחד על רוב ההחזקות הגדולות של הקרן כמו דוניץ, יקום, שמן ועוד — אבל בשורה התחתונה שלושתנו מאשרים כל עסקה".
רציתם פיזור סיכונים במשפחה, הלכת לנדל"ן ואז הגיעה הקורונה, אחריה מלחמה — ושתיהן פגעו בבטן הרכה של הנדל"ן המסחרי.
"בקורונה אמרתי וואו, לא משנה מה פיזרתי, הכל הושבת. אין לאן לברוח. היום כולנו יותר בוגרים ומפוקחים גם אחרי המגפה ו־7 באוקטובר, יש איזו בגרות בקבלת החלטות. כשהתחלתי בתחום ראיתי את החבר'ה עם השיער הלבן למודי משברים. ראיתי אותם בפעם הראשונה ב־2008 בהרווארד כשחברת השירותים הפיננסיים ליהמן ברדר'ס סגרה את השלטר וקרסה, מי שלמדו איתי נשארו ביום אחד בלי עבודה, והיתה תחושה שכל המערכת הפיננסית עומדת לקרוס. מאז הקורונה והמלחמה הגיעה איזו מתינות ויכולת לקבל החלטות בצורה יותר שקולה, אולי בצבצו לי כמה שערות לבנות".
היה חשוב לך לקיים את הראיון בקניון סימול אשדוד. למה?
"זה מקום שמראה את כל הסנריו של היכולות שלנו. סימול היה קניון בפשיטת רגל, קנינו אותו מכינוס נכסים, השקענו בו המון. עשינו פה שותפות אסטרטגית עם ג'ואי שוובל, הזכיין בישראל של כל מותגי זארה. עשינו לו טרן אראונד. עכשיו הוא פעיל ועכשיו אנחנו מנצלים זכויות בנייה. חתמנו על עסקה עם קיבוץ יד מרדכי להקים מרכז מסחרי על שטח הקיבוץ. היא עוד תלויה בכל מיני דברים. יכולנו לברוח ממנה בגלל המלחמה, אבל לא עשינו את זה. אנחנו באמת אופטימיים לגבי כושר ההתאוששות של הדרום".

6 צפייה בגלריה
מגזין נדל"ן 26.3.24 רותם סלע
מגזין נדל"ן 26.3.24 רותם סלע
רותם סלע, אשתו של רוטר. "שתי קריירות זה די אינטנסיבי, ודי דומה לבית שבו גדלתי. זו דוגמה טובה לבנות שלנו"
(צילום: אמיר מאירי)

לא פשוט לעבוד בתנאים מעוררי חרדה.
"בתחילת המלחמה יצאתי למרכז שלנו באשקלון, ידעתי שיש שוכרים שחווים חרדה, לא רציתי שיחשבו שאנחנו בהנהלה מבקשים שהמרכזים יעבדו ובעצמנו נמצאים באיזה מגדל שן. זה עשה לי טוב, לבוא לאשקלון קצת אחרי הזוועה הזאת, ולראות שהחיים נמשכים. תבואי עכשיו למרכז באשקלון, הוא פורח. אנשים רוצים לחיות. אחד העובדים ביטא את זה יפה כשאמר: 'סבתא שלי לא הגיעה לכאן מהשואה בשביל שלושה דורות, אלא בשביל 300'. בשביל זה אנחנו בונים באשדוד, גם ביד מרדכי נבנה. ישראל לא תהפוך להיות שווייץ בחודשים הקרובים. דיס איז איט".
לאשתך רותם סלע קריירה מוצלחת ותובענית בפני עצמה.
"רותם היא האהבה של החיים שלי. היא נהדרת על אמת, יש לנו שתי בנות (12, 10) ובן (7). שתי קריירות זה אינטנסיבי ודי דומה לבית שבו גדלתי. זו דוגמה טובה לבנות שלנו ששנינו עובדים ותומכים אחד בשני. יש תקופות שאני נותן יותר יד בבית ויש תקופות שרותם היא המובילה. אני יותר ביתי ממני".
טורנדו חשפו את חוזה העסקה של אשתך במאבק עליה כפרזנטורית כנגד דיסקונט, ותגובתה היתה: "אני גאה להרוויח כמו גברים בענף שלי".
"זאת אמירה נכונה ואני חושב שהיא צודקת ב־100%. אין לה על מה להתנצל".