סגור

הפסד לעיריות וארגוני הסביבה: המחוזי נתן אור ירוק לתוכנית ל-36 אלף דירות בתעש השרון

השופטת מיכל אגמון גונן מביהמ"ש המחוזי ת"א דחתה את עתירת העיריות רמת השרון, הוד השרון והרצליה וכן של ארגוני הסביבה, שטענו כי יש לפעול לטיהור קרקע הפרויקט על שטח של 7,500 דונם בין הערים. לדבריה הדרישה לשימור הטבע וטיהור הקרקע היא "חסרת היתכנות מעשית"

בית המשפט המחוזי תל אביב, בראשותה של השופטת מיכל אגמון גונן, החליט היום שלא להתערב בהחלטת מוסדות התכנון בנוגע לבנייה בתע"ש השרון ולדחות את העתירה של ארגוני הסביבה ועיריות רמת השרון, הוד השרון והרצליה.

מדובר למעשה באור ירוק להמשך תכנון של שטח בהיקף של כ-7,500 דונם הנמצא בתחום השיפוט של הערים הרצליה, רמת השרון, הוד השרון, ושל המועצה האזורית דרום השרון, שמתוכנות בו כ-37 אלף יחידות דיור ושטחי תעסוקה ומוסדות ציבור בהיקף של כ-1,650,000 מ"ר.
רקע: תוכנית עיר תעש השרון הופקדה לראשונה בשנת 2012 ונתקלה בכ-600 התנגדויות. הסוגיה המרכזית שהועלתה על-ידי המתנגדים נגעה לזיהום החמור של הקרקע ושכבת מי התהום בתחום התוכנית ואף מעבר לה, כתוצאה מפעילות התעשייה הצבאית. בין היתר קראו עמותת התושבים אחל"ה (איכות חיים לתושבי השרון) ועמותת אדם טבע ודין לפעול לטיהור הקרקע המזוהמת לפני תחילת הבנייה. בחברה להגנת הטבע ובעמותת ריב"ה (ריאה ירוקה בתע"ש השרון) ביקשו לאפשר שימור מרבי של השטח לצורך יצירת פארק טבע.
בחודש פברואר 2017 התוכנית אושרה על-ידי ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, תוך הבהרה כי חומרת הזיהום במקום וגודל השטח אינם מאפשרים טיהור מיידי של השטח. במילים אחרות, הוועדה קבעה כי את הטיפול בזיהום יש לבצע בשלבים. המתנגדים לתוכנית לא היו שבעי-רצון מההחלטה, ובחודש מאי 2017 הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב עתירות של ראשי העיריות רמת השרון, הוד השרון והרצליה, והעמותות חלה"ט, אט"ד, אחל"ה וריב"ה בדרישה לבטל את החלטת ועדת הערר הארצית. טענת העותרים הייתה שיש לסקור את הקרקע ולטהר אותה לפני תחילת תכנון.

"שילוב המטרות בתוכנית תע"ש השרון כפתרון מושכל"

שופטת בית המשפט המחוזי, מיכל אגמון גונן קבעה בהחלטתה הבוקר כי: "הדין עם המשיבות, ולו מהסיבה שאופי המתחם שעליו חלה תכנית תע"ש השרון, כמו גם שילוב המטרות של הטיהור עם הפיתוח, לא נקבעו בתוכנית זו, ואינם עומדים לביקורת שיפוטית כאן. הבחירה בין תכנון עירוני, כפרי או שמורת טבע, נעשתה זה מכבר במסגרת התכנון הארצי והמחוזי, וממילא אלו החלטות תכנוניות בטיבן, שבית המשפט לא יבחן לגופן, אלא יבחן האם ההחלטות נשוא העתירות התקבלו בהתאם לכללי המשפט המנהלי". במילים אחרות, השופטת מאשרת את הכרעת מוסדות התכנון המחוזיים והארציים.

1 צפייה בגלריה
מתחם מפעלי תעש ב רמת השרון
מתחם מפעלי תעש ב רמת השרון
מתחם מפעלי תע"ש ברמת השרון
(שאול גולן)

השופטת מחזקת את עמדת החוקר, שהתמנה לבדוק את התוכנית, ודוחה את יוזמת חלק מהעותרות להקים באזור המדובר פארק מטרופוליני: "אף אם צודקות העותרות בטענתן כי על המדינה כבעלת הקרקע והמפעל שגרם לזיהום החמור מוטל לשאת בעלויות הטיהור, הדרישה המשולבת לשמר את הצמחייה במצבה הנוכחי, וגם לטהר את הקרקע ולהשאירה במצב של פארק מטרופוליני דוגמת סנטרל פארק, היא חסרת היתכנות מעשית". עוד היא מוסיפה: "גם לגופו של עניין אני מוצאת את שילוב המטרות בתוכנית תע"ש השרון כפתרון מושכל, המשקף מדיניות מטיבה המקדמת אינטרסים מגוונים במקביל".
עניין נוסף ומהותי שפסק הדין מתייחס אליו הוא הנסיון של ארגוני הסביבה לקשור בין תוכנית אפולוניה, ותוכנית תע"ש השרון. בחודש מאי 2021 החליט בית המשפט העליון, בראשות השופט עוזי פוגלמן, לבטל את הפקדת תוכנית אפולוניה ולהחזירה לתכנון מחודש.
כך או כך, השופטת קבעה כי: "ראוי לאבחן את עניין אפולוניה מענייננו, ולקבוע כי המידע שהוצג לוועדה המחוזית ולאחריה לוועדת המשנה לעררים היה מתאים ומספק לשלב התכנוני שבו נשקלה ההחלטה, שהוא שלב מתארי שבינו לבין הבניה צפוי שלב נוסף של תוכניות מפורטות, ולא נפל פגם בביסוסה עליו בדחיית סקר הקרקע לתחילת השלב התכנוני הבא".
עו"ד אלי בן ארי היועץ המשפטי של אדם טבע ודין: "מדובר בשטח שיש בו ערכי טבע רבים ועשרות אלפי עצים, והוא מהווה שריד אחרון לנופי השרון. לכן השאלה הגדולה היא איך מאזנים בין הצורך בשימור חלק משמעותי ככל הניתן מנופים אלו ובין הצורך שאין חולק עליו בתוספת יחידות דיור. העמדה שלנו, שלא התקבלה על ידי בית המשפט, היא שהאיזון הזה לא יכול היה להעשות באופן תקין והוגן משתי סיבות: הראשונה - העובדה שמוסדות התכנון קיבלו כהנחת מוצא את עמדת המדינה שללא אישור בניה בהיקפים גדולים לא יהיה טיפול בזיהום הרב שבשטח, וזאת בניגוד לקבוע בחוק שעל המזהם לשלם כדי לטפל בזיהום. זהו שיקול זר שפגע בהחלטה. והשניה – העובדה שהמידע המלא בנוגע לערכי הטבע והעצים שבשטח, עוד לא נאסף בזמן שהתכנית אושרה, ולכן לא ניתן היה להתחשב כמו שצריך בערכים אלה. נלמד את פסק הדין ונשקול לעתור לבית המשפט העליון".