"עתודות הקרקע הציבוריות כמעט נגמרו": דיון חוזר בת"א על הפיכת מגרש ברודצקי למגדל יוקרה
היזמית חברת אבידר טוענת כי ייעוד "מגורים לעולים" על המגרש ברמת אביב פג תוקף לאחר 50 שנה, ומבקשת להקים מגדל מגורים - אף שהתב"ע הקיימת מחייבת דירות לעולים. רמ"י מכרה את הקרקע בניגוד לעמדת העירייה; חברי מועצה דורשים לבלום את התוכנית: "גזל הקופה הציבורית"
מועצת העיר תל אביב, המשמשת גם כמליאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, תתכנס בשבוע הבא לדיון חוזר בנושא החלטת הוועדה המקומית מפברואר האחרון - אישור הקמת מגדל מגורים בן 14 קומות על מגרש החניה ברחוב ברודצקי 38–40 ברמת אביב. הדיון החוזר התבקש על ידי חברי מועצה אורנה ברביבאי, רועי אלקבץ ונוי אלרואי שניצר. הרקע: יעודו המקורי של המגרש הוא דירות לעולים חדשים. לפי פניית חברי המועצה, החלטת הוועדה המקומית "הניחה, באופן בעייתי ושגוי, שייעוד של דירות לעולים מאפשר הקצאת מקצת הדירות בלבד לעולים".
ברקע עומד מכרז של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מנובמבר 2024, לשיווק המגרש בשטח כ-3.3 דונם. המכרז היה מסוג ייזום - כלומר, הזוכה נדרש לקדם תוכנית בנייה בהתאם לתב"ע קיימת או חדשה. לפי חוברת המכרז, ניתן לפתח במגרש עד 60 יחידות דיור לשימושים ציבוריים. הוגשו 8 הצעות; הזוכה הייתה חברת אבידר - שותפות של גבריאל משה, עו"ד אריאל שוב ומיכה קליין, לשעבר מנכ"ל אפריקה מגורים - שהציעה כ-51 מיליון שקל, כולל 1.5 מיליון שקל הוצאות פיתוח.
בפברואר 2025 פנתה אבידר לוועדה המקומית בבקשת היתר בנייה, ובמקביל העלתה טענות בנוגע לפרשנות המונח "דירות לעולים". עורכי הדין ארז קמיניץ ודפנה שלו קורנבליט ממשרד ארדינסט בן נתן טולידאנו, שייצגו את החברה, טענו כי "יש לפרש את המונח 'דירות לעולים' כיום, בחלוף יותר מ-50 שנים מיום אישור התב"ע, כדירות מגורים, שכן לא ניתן לממש את התב"ע אלא בדרך זו". לפי הטענה, הגבלת מכירת דירות לקבוצה מסוימת מחייבת מנגנון מפורש — כמו בתוכניות דיור בהישג יד או במכרזי מחיר למשתכן - ולכן ביקשה אבידר לשווק את הדירות ללא תנאי.
הבקשה שנדונה בוועדה בפברואר הוגשה על ידי מנהל ההנדסה, ועסקה ב"תוספת שטחי שירות לשטחים העיקריים". בפועל מדובר בהליך תכנוני לשינוי ייעוד המגרש מ"מגורי עולים" למגדל מגורים שכולל, בין היתר, 20 מתוך 60 יחידות דיור להשכרה ארוכת טווח במחיר מוזל לעולים.
מפרוטוקול הישיבה עולה שעיריית תל אביב מצאה עצמה במילכוד: רמ"י שיווקה את המגרש לפי התב"ע הקיימת, בניגוד לעמדת העירייה. היועצת המשפטית של הוועדה, הראלה אברהם אוזן, אמרה בדיון: "המינהל פעל בניגוד לעמדתנו, על אף שהודענו שהמגרש צריך להישאר בידי הציבור ולא ללכת לידיים פרטיות. עשינו את כל המאמצים, חיפשנו את כל הפרשנות, ועשינו הכל להגיע לתוצאה המיטבית בנסיבות הקיימות". מהנדס העיר אודי כרמלי הוסיף: "הגענו לתועלת הציבורית המקסימלית בסיטואציה המאד לא נעימה".
חברת מועצה מאיה נורי, שהתנגדה לאישור, אמרה בדיון: "לרמת אביב הירוקה כמעט כבר אין עתודות קרקע ציבוריות, ולכן השטח הזה הוא פנינה טהורה. תב"ע כזו באמצע שכונה שאמורה להיות בבנייה נמוכה, עם מסמך מדיניות ברור שאומר שבמרכז השכונה לא ייבנו בניינים כאלה — ונתנו 13 קומות. זו לא תב"ע שכל יזם אמור לקבל אותה. יש פה גזל של הקופה הציבורית". ועוד הוסיפה: "אם אנו מאשרים את שטחי השירות, אנו יוצרים תקדים חמור. אנו כרגולטור לא אמורים לקבל את הדבר הזה בכניעה".
מנגד, עו"ד שוב, שייצג את היזמים בישיבה, טען כי המושג "מגרש מיוחד" גמיש דיו: "ההגדרה של כמעט כל רמת אביב היא 'דירות צעירים' — האם פירוש הדבר שרק צעירים יכולים לגור שם? תחנת הדלק בדרך נמיר היא מגרש מיוחד, וכך גם מגדל המוזיאון ומבנה המגורים ליד מלון דן קינג דייוויד. 'מגרש מיוחד' הוא שימוש שאינו ציבורי לגמרי".
