סגור
 בניין מגורים המיועד ל התחדשות עירונית ברחוב הרב קוק 58 הרצליה
בניין מגורים המיועד ל התחדשות עירונית ברחוב הרב קוק 58 הרצליה (צילום: אדם קפלן קשת)

בית המשפט מחמיר את היחס: כל סרבן פינוי-בינוי ישלם 2.6 מיליון שקל

פסק הדין שחייב שלושה סרבנים לשלם יחד לא פחות מ־7.8 מיליון שקל על נזק שגרמו ליתר הדיירים מעיד על איבוד הסבלנות כלפי סחטנים: "ניסיון לקבל תנאים מטיבים ביחס לשאר בעלי הדירות"

בית המשפט מחמיר את היחס לסרבני התחדשות עירונית. בהחלטה יוצאת דופן קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי שלושה בעלי דירות סרבנים במתחם מגורים המיועד לפינוי־בינוי בהרצליה ישלמו לא פחות מ־7.8 מיליון שקל (2.6 מיליון שקל כל אחד) על נזק שהם גרמו ליתר דיירי הפרויקט. כמו כן כל אחד מהם חויב בהוצאות משפט בסכום של 20 אלף שקל.
מדובר במתחם "שיכון ויצמן", המחולק לשבעה מתחמי משנה שבהם 32 מבנים ו־580 דירות. הדיירים הסרבנים מחזיקים בדירות בבניינים ברחובות הרב קוק 58, בן סרוק 8, ורבנו תם 3. ב־2013 החלה חברת אזורים להחתים דיירים במתחם על עסקה שבמסגרתה ייהרסו כלל המבנים ויוקמו 1,800 דירות חדשות. לפי ההסכם, כל בעל דירה שתיהרס יקבל בנוסף לשטח הדירה הקבוע בטאבו תוספת מכובדת של 45 מ"ר, מרפסת בגודל של 10% משטח הדירה החדשה, מחסן וחניה. לבית המשפט הוגשו שלוש תביעות נגד הסרבנים על ידי כ־120 בעלי דירות והן אוחדו לתביעה אחת.
השופטת הדס עובדיה כתבה בהחלטתה כי לאור זאת שהיה את הרוב לפרויקט יש לראות אם הסירוב של בעלי הדירות היה מוצדק, שכן החוק מאפשר לסרב במקרים מסוימים. "האם התנגדות הנתבעים נובעת מנימוקים כנים וראויים שיש להתחשב בהם או שמא התנגדותם נובעת מנימוקם סחטניים שמטרתם לנצל את מעמדם לצורך השגת רווח כספי או תנאים מטיבים אחרים ביחס לשאר בעלי הדירות".
בהמשך כתבה השופטת עובדיה: "לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והראיות שהוגשו מטעמם לעניין זה מצאתי כי פרויקט הפינוי־הבינוי הנדון הוא פרויקט כדאי כלכלית עבור כלל הדיירים בפרויקט, לרבות הנתבעים, וסירוב הנתבעים להתקשר בהסכם בטענה כי מנגנון חישוב התמורה הוא מקפח, אינו סביר בנסיבות העניין".
לצד פסק הדין הקשה, השופטת נתנה לבעלי הדירות הזדמנות אחרונה לחזור בהם: "לפנים משורת הדין ניתנת לנתבעים הזדמנות אחרונה להסכים לעסקת הפינוי־בינוי בהתאם לתמורות המוצעות... ככל שכך ייעשה לא ייכנס החיוב בתשלום פיצוי לתובעים". את התובעים ייצגו עורכי הדין אלדר אדטו ולורן שטיימן ממשרד ברנע ג'פה לנדה.
החוק המאפשר להפעיל סנקציות על דיירים סרבנים בפרויקטי פינוי־בינוי עבר מספר גלגולים בעשור האחרון, עד למצב העכשווי שבו ניתן להגיש תביעה נגד סרבנים גם כדי לאכוף עליהם את ההסכם וגם כתביעה כספית. למעשה תביעה כספית היתה נהוגה כמעט מראשית ימי התוכנית לפינוי־בינוי, אך מאז ומתמיד כאשר ניתן קנס כספי ניתנה לדיירים האפשרות לחזור בהם, להסכים לחוזה שהוצע להם ולהימנע מתשלום הקנס. השינוי היה בשנת 2018, אז בוצע תיקון לחוק הפינוי־בינוי, ובו נקבע כי מלבד הסמכות לקבוע כי בעל דירה חייב בפיצוי כספי על הנזק שגרם בשל עיכוב הפרויקט, בית המשפט גם יכול לחייב אותו או גורם מטעמו לחתום על ההסכם בניגוד להסכמתו.
אלא שגורמים בענף מספרים כי דווקא האפשרות לאכוף את ההסכם הובילה לניהול תביעות ארוכות יותר, היות שהדיירים ידעו שבמקרה הגרוע הם יחויבו לחתום. בשנת 2021 התקבל תיקון נוסף, כדי להקל על תביעות נגד דיירים, והוחלט לשנות את הרוב העומד על הסכמה לפרויקט ל־67%, במקום 80% מהדיירים כפי שהיה קודם לכן. למרות מגוון האפשרויות וההקלות בנושא, התביעות לפיצוי כספי עדיין נחשבות לבעלות השפעה גבוהה על הדיירים, שלרוב ממהרים לחתום על ההסכם כאשר חרב של פיצוי כספי, שיכול להגיע למיליוני שקלים, מונחת על צווארם.