$
שווקי חו"ל

מה עדיף לוול סטריט, ביידן או טראמפ? תנו למדד לדבר

בחינת המדד המרכזי האמריקאי S&P 500 ב־40 השנים האחרונות, על ששת הנשיאים שכיהנו בהן, חושפת מגמות ברורות • בתקופה של נשיא דמוקרטי תשואת המדד גבוהה יותר • הקדנציה השנייה תמיד טובה יותר לשווקים • ומי עדיף לשווקים? תלוי לכמה זמן בודקים

דורון ברויטמן 07:5403.11.20

הצטרפו לעדכונים שוטפים בערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט

 

"זאת הכלכלה, טמבל", היה משפט מפתח בקמפיין של ביל קלינטון לנשיאות ארה"ב ב־1992. משפט זה ביקש למקם את הכלכלה כנושא מרכזי במערכת הבחירות, ומאז הפך לביטוי שגור שמבטא את הקשר בין הצלחת הכלכלה להצלחה בבחירות. גם היום העיניים נשואות לכלכלה וללב הפועם שלה, וול סטריט, בניסיון להבין מי עתיד לנצח במירוץ הנוכחי לנשיאות ארה"ב — הנשיא הרפובליקני המכהן דונלד טראמפ, או סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן מהמפלגה הדמוקרטית.

 

היסטורית, כשהשווקים יורדים לפני יום הבחירות, הממשל המכהן מוחלף. אוקטובר היה החודש הגרוע בשוק האמריקאי מאז מרץ, כך שוול סטריט מאותתת שביידן בדרכו לבית הלבן, בדומה למרבית הסקרים בארה"ב. כפי שאת השוק לא ניתן לתזמן, גם לא ניתן להסתמך על סקרים, והכל עוד פתוח. אבל אם הסקרים צודקים, האם יש לוול סטריט סיבה לצהלה, או שמא כדאי למשקיעים לקוות דווקא לניצחונו של טראמפ?

 

 

השוק ממתין למנצח השוק ממתין למנצח צילום: איי פי, שאטרסטוק

 

כדי לנסות לענות על כך, "כלכליסט" בדק את התשואות שהניב המדד המרכזי בשוק האמריקאי, S&P 500, ב־40 השנים האחרונות, שבהן כיהנו שישה נשיאים, שניים דמוקרטים (ביל קלינטון וברק אובמה) וארבעה רפובליקאנים (רונלד רייגן, ג'ורג' בוש האב, ג'ורג' בוש הבן וטראמפ). השווקים אינם מושפעים באופן בלעדי מזהות היושב בבית הלבן, ויש שלל השפעות משמעותיות כמו תופעות חברתיות, שינויים גיאו־פוליטיים, התפתחויות טכנולוגיות ותופעות טבע שמחוץ לשליטת האדם. עם זאת, נשיא ארה"ב הוא האיש שידו על ההגה של הכלכלה הגדולה בעולם, ולאופן ניהולו אותה, בייחוד במשבר, יש השפעה מכרעת.

 

ככלל, ב־40 השנים שנבדקו, הכיוון של S&P 500 היה אחד — למעלה. זאת פרט לנפילות של 2001-2000, בעת התפוצצות בועת הדוט.קום ונפילת מגדלי התאומים; והנפילות של 2009-2008 במשבר הסאב־פריים. לכך נוספו הנפילות בחודש מרץ האחרון, בעקבות התפשטות הקורונה, אולם מאז השווקים חוו ראלי משמעותי, והמדד הגיע לשיא של כל הזמנים.

 

 

 

 

 

 

תשואה גבוהה יותר תחת דמוקרט

 

ב־16 מתוך 40 השנים אכלסו את הבית הלבן נשיאים דמוקרטיים, וב־24 מהן רפובליקנים. התשואה הממוצעת של S&P 500 בזמן כהונתו של דמוקרט עמדה על 65%, בעוד שעבור נשיא רפובליקני היא עמדה על 28%. אם לא מביאים בחשבון את כהונתם של ג'ורג' בוש האב וטראמפ, שני רפובליקנים שכיהנו קדנציה אחת בלבד (כל היתר כיהנו שתיים) — ומשווים רק בין נשיאים שכיהנו שתי קדנציות, הפערים מתרחבים: ממוצע התשואה של נשיא דמוקרטי נותר על כנו, בעוד ממוצע התשואה בתקופת כהונתו של נשיא רפובליקני יורדת ל־13.3%.

 

מבחינת תשואות S&P 500 בכהונתם של ארבעת הנשיאים שכיהנו שתי קדנציות, בימי קלינטון הדמוקרטי המדד הניב את התשואה הגבוהה ביותר, 214%. אחריו בטבלה הנשיא הדמוקרטי אובמה, שבשנות כהונתו המדד הניב 112%. אחריהם הרפובליקנים רייגן (109%) וג'ורג' בוש הבן עם תשואה שלילית של 33%.

  

הקדנציה השנייה תמיד מוצלחת יותר

 

במהלך קדנציה שנייה של נשיא, מדד S&P 500 עולה בשיעור חד יותר. ייתכן שהקפיצה מבטאת את האמירה כי אין דבר שהשווקים אוהבים יותר מיציבות. כך, למשל, בקדנציה הראשונה של רייגן התשואה שהניב המדד היתה 28.3% בעוד בכהונה השנייה היא עמדה על 60.7%. בקדנציה הראשונה של קלינטון המדד הניב 68.3% ובקדנציה השנייה התשואה הגיעה ל־100.5%.

 

 

קלפי בארה"ב קלפי בארה"ב צילום: רויטרס

 

למעשה, תשואות המדד בכל אחת מהקדנציות של קלינטון הן הגבוהות ביותר מבין כל הנשיאים ב־40 השנים הללו. במקרה של אובמה הפערים היו קטנים יותר, אך עדיין נוכחים — תשואה של 41% בקדנציה הראשונה לעומת 49.3% בשנייה. התשואה בקדנציה הראשונה של אובמה היא השנייה בגובהה בדירוג הקדנציות הראשונות, ואילו התשואה שהניב המדד בקדנציה השנייה ממקמת אותו במקום השלישי בקבוצה זו, אחרי קלינטון ורייגן.

 

למעשה, גם כשהמדד רשם שפל בתקופת הכהונה השנייה של ג'ורג' בוש הבן, התשואה שהניב המדד בכהונה השנייה (מינוס 14.5%) היתה טובה מזו של הכהונה הראשונה (מינוס 21%).

 

 

 

במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ המדד עלה ב־50.7%. האם ניתן לצפות לעלייה משמעותית יותר אם טראמפ יזכה בקדנציה שנייה?

באיזו שנה להשקיע? תלוי בקדנציה

 

מהביצועים של S&P 500 לאורך השנים, ניכר כי במהלך הקדנציה הראשונה של כל נשיא, השנה שבמהלכה המדד הניב את התשואה הגבוהה ביותר בממוצע היתה השנה השלישית, עם ממוצע של 10.6%. השנה עם התשואה הממוצעת הנמוכה ביותר היא השנייה, עם ממוצע של 2%.

התמונה שונה לחלוטין כשמדובר בקדנציה השנייה. בממוצע, השנה הראשונה היא זו שבה המדד מניב את התשואה הגבוהה ביותר — 18.6%, ולאחריה השנה השנייה עם ממוצע של 18.3%. התשואה של המדד בשנה השלישית עומדת בממוצע על 8.2%, ובשנה הרביעית התשואה הממוצעת היא שלילית ברמה של 3.5%.

 

בחלוקה מפלגתית, עבור נשיא דמוקרטי התשואה של S&P 500 היא גבוהה מכל בממוצע בשנה הראשונה (17.6%). זאת בעוד אצל נשיא רפובליקני השנה הזו היא השלישית (תשואה ממוצעת של 13.6%).

 

 

 

שנה של טראמפ או קדנציה של ביידן

 

אם טראמפ ינצח בבחירות הקרובות, הוא יהיה נשיא רפובליקני שמכהן בקדנציה שנייה. לפי ניסיון העבר, התשואה הממוצעת בשנה הראשונה של נשיא רפובליקני בקדנציה השנייה שלו היא 9.7%. אם ביידן ייבחר, הוא יהיה נשיא דמוקרטי שמכהן בשנה הראשונה בקדנציה הראשונה שלו. לפי נתוני העבר, התשואה הממוצעת בשנה כזו היא 7.75%.

 

מנקודת מבט של קדנציה שלמה, התמונה מתהפכת. התשואה הממוצעת בסוף קדנציה ראשונה של נשיא דמוקרטי עומדת על 54.6%, בעוד התשואה הממוצעת בקדנציה השנייה של נשיא רפובליקני עומדת על 23.1%. אם ביידן יזכה בבחירות, יש סיכוי לא רע שהוא ייכלל בסטטיסטיקה של הקדנציות הראשונות בלבד - לא משום שיפסיד בבחירות ב־2024, אלא כי ככל הנראה אין בכוונתו להתמודד על קדנציה שנייה בשל גילו, 77. במידה שביידן יהפוך לנשיא הבא של ארה"ב, הוא יהיה האיש המבוגר ביותר שנכנס לתפקיד. 

x