מה גרם לפלוריסטם לעכב את הדיווח על הצלחת הניסוי?

בתחילת ספטמבר דיווחה חברת הביוטכנולוגיה פלוריסטם על הצלחת טיפול חמלה בחולה סופני עם כשל במוח העצם והשלימה שלושה טיפולי חמלה מוצלחים (טיפול חמלה ניתן לחולה הסובל ממחלה מסכנת חיים או ממחלה הגורמת לנכות משמעותית, ולא ניתן לטפל בו באופן נאות בתרופה המאושרת לשיווק). מניית החברה, שמפתחת טיפולים מבוססים תאי גזע, השלימה באותם ימים זינוק של יותר מ־80% בפרק זמן של חודשיים. כשהיא נישאת על אדי יחסי הציבור הטובים, יצאה פלוריסטם לגיוס בזק שבמסגרתו הצליחה לגייס 32 מיליון דולר, שבוע בלבד לאחר הדיווח על הצלחת הטיפול השלישי.

מה דעתך על מניית פלורי:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

אלא שראיון שביצע "כלכליסט" עם פרופ' ראובן אור, מנהל מחלקת השתלת מוח עצם ומחלקת סרטן אימונולוגיה במרכז הרפואי הדסה, שביצע את טיפולי החמלה, מעלה כי קיים פער של חודש בין הדיווח על הצלחת הטיפול בחולה השני לדיווח על הצלחה בטיפול השלישי, אף ששני הטיפולים ניתנו בסמיכות גבוהה יחסית.

• שלושה סימני שאלה שעולים מהגיוס של פלוריסטם
  
• פלוריסטם מתכננת הנפקת מניות
  
• תאי הגזע של פלוריסטם הצילו חולה לוקמיה נוסף
  

ההצלחה בטיפול החמלה הראשון דווחה במאי, הטיפול השלישי דווח באוגסט והשלישי בספטמבר. מתי בוצעו הטיפולים בפועל?

"הטיפול הראשון היה במרץ ואחריו בוצעו שני טיפולים יחד בחודש יוני".

שני החולים טופלו באותו יום?

"כן, באותו יום. אני לא יודע מה יהיה בניסויים הקליניים, אבל במסגרת טיפולי החמלה כל חולה מקבל שתי זריקות בהפרש של שבוע, ושני החולים קיבלו אותה באותו יום".

פרופ' ראובן אור

באותו היום הוחלט גם שטיפול החמלה בשניהם הצליח?

"לא בדיוק, אבל די דומה בסמיכות הזמנים. כלומר הטיפולים לא היו ממש באותו יום ובאותה שעה ועברו ביניהם יום או יומיים. ראינו את התחלת היווצרות התאים לאחר 5–8 ימים מהזריקה השנייה — כמעט שבועיים מאז הזריקה הראשונה".

ומתי עדכנתם את פלוריסטם בהצלחת הטיפול?

"החברה, בהתאם לנהלים, רשאית לקבל את התוצאות של בדיקות הדם על בסיס יומיומי לאחר ההזרקה. הם קיבלו את התוצאות כל הזמן, לפי הפרוטוקול שאושר על ידי משרד הבריאות".

הם באמת היו במעקב יומיומי אחרי הבדיקות?

"בוודאי, זו חברה רצינית".

כש"כלכליסט" פנה לפלוריסטם לברר מדוע, אם כך, היא החליטה להפריד בין שני הדיווחים על הצלחת טיפול החמלה, ולדווח על הצלחת שני טיפולי החמלה בהפרש של חודש בין הדיווחים, מסרה החברה: "התרגשנו לראות שכל שלושת החולים שהוזרקו הראו שיפור ניכר במצבם בעקבות הטיפול. כמו תמיד, פלוריסטם דיווחה על תוצאות הטיפול בכל אחד מהחולים מיד עם קבלתן של תוצאות בדיקות מעבדה שמראות מעבר לכל ספק שאכן חל שיפור משמעותי במצבם הקליני כתוצאה מההזרקה. חשוב לציין, שאף ששני המטופלים האחרונים הוזרקו בסמיכות, באופן טבעי מפאת מצבם הקליני השונה, גם קצב השיפור בעקבות ההזרקה היה שונה מחולה לחולה. לשמחתנו, האשה (הדיווח השני - ש"ה) הראתה שיפור ניכר בתוך זמן קצר, ואילו לגבר (הדיווח השלישי - ש"ה) נדרשו כמה שבועות נוספים עד שהמדדים ההמטולוגיים והקליניים שלו השתפרו במידה שמאפשרת לנו לדווח באופן אחראי על הצלחת הטיפול".

"ההצלחה ברורה, אבל יש לשמור על פרופורציות"

מדבריו של אור עולה כי פלוריסטם יכלה לדווח על שני טיפולי החמלה האחרונים במקביל ולא לפצל את הדיווחים לשניים: הצלחת טיפול החמלה בחולה השני דווחה באוגוסט, ואילו הדיווח על הצלחת הטיפול בחולה השלישי פורסם בתחילת ספטמבר - ותפס את הנהלת פלוריסטם במהלכו של הרוד שואו בארה"ב, לקראת הגיוס. לאור זאת, עולה השאלה מה גרם לפלוריסטם להשהות את הדיווח על ההצלחה בטיפול השלישי.

עד כמה זה נפוץ ששלושת טיפולי החמלה מצליחים?

"התצפיות הפרה־קליניות והמחקר הבסיסי מאוד חשובים, ולכן חשוב לעודד אגית מכוני המחקר בארץ. פה מדובר בדוגמה ברורה של טכנולוגיה של תצפיתן במעבדה שניתן להעביר אותה למיטת החולה. זה לא דבר שקורה באופן נפוץ, וזה אפילו די נדיר".

לדברי אור, אין בהצלחת טיפול החמלה די כדי לרמוז על הצלחה בניסוי קליני מבוקר. "צריך להדגיש שמדובר בניסיון ראשוני על בסיס חמלה. זה לא ניסוי קליני ואי אפשר להסיק מזה מסקנות מעבר לתצפית עצמה", מסביר פרופ' אור שהשתיל את תאי הגזע של פלוריסטם בחולים הסופניים. "ההתלהבות מההצלחה ברורה, אבל צריך לשמור על פרופורציות ולהבין שמדובר בתצפית. זה לא ניסוי קליני מסודר ומבוקר ואסור שישתמע מכך שהטיפול מוכח ויעיל".

האם העובדה שמדובר בטיפול מהפכני בחולים סופניים, עשויה להביא ל"אפקט פלאסבו" בחולים?

"בין שלושת החולים שנבדקו בניסוי, ישנה חולה ילדה שבכלל לא יודעת מה זה פלאסבו, כך שההסבר הנפשי לא קיים אצלה, ולכן אני לא חושב שיש כאן מקום לאפקט פלאסבו. זה דבר אובייקטיבי - מערכת ביולוגית של בית חרושת לייצור תאים - לא סימפטומים".

משרד הבריאות מאשר שלושה טיפולי חמלה בלבד בהתוויה ספציפית בכל מרכז רפואי. מה הסיכוי שבעקבות ההצלחה המושלמת בטיפולים הקודמים, יאשר לכם המשרד להמשיך בטיפולי חמלה בהתוויה זאת?

"השאיפה של מערכת הבריאות היא שטיפולי חמלה ימשיכו לכיוון ניסוי קליני. טיפול רפואי צריך להתבסס על ניסויים קליניים מבוקרים. למרות זאת, יש לי מקרה שאני שוקל לפנות לפלוריסטם ולמשרד הבריאות ולבקש עבורו טיפול חמלה. אני יודע שמשרד הבריאות נוהג להיות נוקשה מאוד בעניין הזה, אבל אני אבדוק את זה".

מאז פרסום הצלחת הטיפולים הקליניים החברה לא עדכנה על מצב החולים, אולם בניסויים קליניים נהוג לערוך מעקב של 100 יום אחר החולים ולבדוק את מצבם. לאור זאת מבהיר אור כי "ודאי שצריך מעקב ולכן טיפולי חמלה זה לא ניסוי קליני. אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי החולים והתאוששות המוח עצם משתבחת עם הזמן. אבל עדיין אסור להסיק מזה מסקנות מעבר לתצפית. התצפיות האלה מבוססות גם על ניסויים פרה־קליניים בחיות מעבדה. זה לא ניחוש או ניסיון לקפוץ למים הקרים בלי בסיס. הבסיס של הניסוי הפרה־קליני מאוד מוצק ומשמעותי מבחינה סטטיסטית". זה בהחלט נותן לנו בסיס חשוב לתכנן ניסוי קליני - מהלך שדורש מחשבה רבה ובחירה נכונה של מתווה ניסוי שיאפשר לנו לנתח את התוצאות ולהבין אותן. טיפולי חמלה שביצענו נותנים פידבק חיובי שמה שראינו במעבדה קורה גם בבני אדם".

הדרך לאישור עוד ארוכה

אלא שלצד האופטימיות שמביע אור מהנתונים הפרה־קליניים, הוא עדיין סבור שהדרך לקבלת אישור ה־FDA למוצר של פלוריסטם עוד ארוכה.

"יש שלושה חולים שהטיפול של פלוריסטם עזר להם. יכול להיות שזה יציל את כל העולם ויכול להיות שזה לא שווה כלום. אם אתה רוצה נתונים מדהימים, אז יש נתונים של עכברים. לפעמים עכברים חשובים כבני אדם. ראינו בשלושה חולים משהו שדומה למה שראינו בעכברים".

אבל השוק מאוד אהב את הידיעות האלה והקפיץ את המניה.

"אני לא במשחק הזה, אין לי שום ידע במניות. לדעתי, משקיע צריך לקבל את העובדות והן ברורות: בעכברים זה פנטסטי, בבני אדם שלושה חולים עם סיבות שונות ומחלות שונות הראו תוצאות דומות לתוצאות שראינו בעכברים. מה שהאנליסטים יעשו עם זה, זה עניין שלהם. אני מצפה לניסוי הקליני".