שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פרסום ושיווק

5 שנים אחרי שנכנס לתוקף מתברר: השפעת חוק המזון על המחיר לצרכן - שולית

מטיוטת מחקר של רשות התחרות עולה כי חוק המזון הביא לירידה של 1.1% במחיר הסיטונאי, וכן לירידה שולית של 0.3% במחיר לצרכן; מנגד, התוצאות מצביעות על עלייה ממוצעת של 0.9% בשיעור המרווח הגולמי של קמעונאי המזון. בנוסף, נראה שרמת הריכוזיות לא הושפעה אף היא

נורית קדוש 12:0811.02.20

חמש שנים אחרי שנכנס לתוקף, מציגה רשות התחרות טיוטת מחקר הבוחן את השפעת חוק המזון, שנועד להסדיר את יחסי הכוחות בין קמעונאים לספקים.

 

מטיוטת תוצאות המחקר עולה כי הסעיף הביא לירידה של 1.1% במחיר הסיטונאי, וכן לירידה שולית של 0.3% במחיר לצרכן. מנגד, התוצאות מצביעות על עלייה ממוצעת של 0.9% בשיעור המרווח הגולמי של קמעונאי המזון.

 

 

  צילום: אוראל כהן

 

בחינת השפעת יישומו של הסעיף על רמת הריכוזיות בקטגוריות המוצרים השונות, לא העלתה השפעה מובהקת. כן נמצאה עדות לכך שיישומו הוביל לירידה גדולה יותר במחיר הסיטונאי של מוצרים של ספקים גדולים, לעומת ספקים קטנים.

 

כזכור, במסגרת חוק המזון שנכנס לתוקף בינואר 2015, נקבעו איסורים שונים על מי שהוגדרו ספק גדול וקמעונאי גדול. אלא שהחוק לא כלל התייחסות למותג הפרטי שרק החל להתפתח באותה תקופה, ולכן, על שופרסל למשל - המחזיקה מותג פרטי שמכירותיו מהוות רבע ממכירות הרשת - אין מגבלות של ספק גדול.

 

עוד כולל החוק מגבלות על התרחבות רשתות גדולות במרחבים גיאוגרפיים בהם יש להם נוכחות משמעותית. זהו למעשה הסעיף המהותי ביותר, בחוק שכלל גם איסור סדרנות של הספקים הגדולים, שכבר אינה מתקיימת.

 

בנוסף כלל החוק הקמת מאגר מחירים ארצי, שנועד לאפשר לצרכנים לבצע השוואת מחירים, אולם המהלך כשל מכיוון שהמדינה הותירה את הביצוע בידי יזמים פרטיים. הציבור יוכל להעביר התייחסויות לטיוטת המחקר עד ליום ה-6.3.

 

 

מטרת החוק היתה לשים סוף לפרקטיקה במסגרתה ספקים נהגו לשלם לקמעונאים מענקים ותשלומים שונים, דוגמת עמידה ביעדי מכירות, מענקי חגים, מענק פתיחת סניפים, קידום מכירות, בונוס שנתי וכדומה.

 

על פי הנתונים שבידי הרשות, לפני כניסתו של החוק לתוקף ספק גדול היה נוהג להעביר אל הקמעונאים השונים תשלומים בהיקף ממוצע של כ-6% מסך המכירות השנתיות של הספק לאותו קמעונאי. לעומתם, ספק קטן היה נוהג להעביר תשלומים בהיקף של כ-10% מסך המכר לאותו קמעונאי. בחלק מן המקרים היקף התשלומים היה גדול בצורה משמעותית מן ההיקף האמור.

 

אלא שנוכח העובדה שסעיף 8(ד) לחוק אינו אוסר על מתן הנחה מסחרית שמעניק ספק לקמעונאי ליחידת מצרך, כניסת האיסור לתוקף תורגמה להמרת התשלומים האמורים בהנחה על יחידת המצרך ביחס למחיר המחירון של הספק.

 

ברשות העריכו כי תשלומים בדמות בונוסים שונים אותם מקבל הקמעונאי אינם מתגלגלים לצרכן, בעוד שהנחות ליחידת המצרך צפויות להתגלגל לצרכן. בנוסף, עלה חשש מפני דחיקת ספקים קטנים מן הענף. נוכח השיעור הגבוה יחסית של התשלומים בעבור ספקים קטנים וקשיי הנזילות הפיננסית שהם חווים, התעורר החשש שמא הקושי של ספקים קטנים להעביר את התשלומים גדול מהקושי של ספקים גדולים. לכן, קיים תמריץ לקמעונאי לקדם את מוצרי הספק הגדול על חשבון הספק הקטן.

 

אלא שהמחקר מצא כי לא ניכר שיישומו של סעיף 8(ד) לחוק השפיע על רמת הריכוזיות בקטגוריות השונות בקרב הרשתות.

x