בלי הודעות מהותיות: מה הריץ את מניית בונוס ביוגרופ ב־122% בתוך חודש אחד
ב־14 בדצמבר הודיעה רשות ני"ע שהשלימה והעבירה לפרקליטות חקירה נגד חברת הביומד, בחשד שבכיריה רכשו מניות שלה במיליוני שקלים כדי להכניסה למדד ת"א־90. מאז, המניה קפצה בחדות. החברה: זה על רקע מגעים להנפקה בנאסד"ק
מניית חברת הביומד בונוס ביוגרופ עלתה אתמול ב־9.5% במחזור מסחר של 12 מיליון שקל, והשלימה עלייה מרשימה של 122% בחודש לשווי של 683 מיליון שקל. זאת, אף שלא דיוווחה על עסקה יוצאת דופן או פיתוח כלשהו ואף מוסדי אינו מחזיק בה מניות. יתרה מזאת, ב־14 בדצמבר, לפני חודש בדיוק, הודיעה רשות ני"ע כי השלימה חקירה נגד החברה וכי התיק נגדה הועבר לפרקליטות. בכירים בחברה חשודים כי השפיעו על שער המניה בדרכי תרמית, כמו גם על מניה נוספת (כנראה ג'נריישן קפיטל, שהתמודדה עמה על כניסה למדד ת"א־90). העבירות מיוחסות לד"ר שי מרצקי, המנכ"ל, דירקטור ובעל השליטה (33%) בחברה, היו"ר יוסף רויך (11.5%), אור בן שושן, ששימש כיועץ בחברה והיה בעבר בעל עניין בה, ונתנאל כהן, שעבד בקרן ההון סיכון של בן שושן, קרן גישור דרום ישראל 2.
חקירת הרשות בנושא החלה בפברואר 2024. ארבעה חודשים לאחר מכן, ביוני אותה שנה, דחה שופט בית המשפט הכלכלי בתל אביב אריאל צימרמן שתי בקשות לתביעה ייצוגית נגד בונוס ביוגרופ בטענה כי הן חסרות תשתית ראייתית מבוססת. החשדות נגד בכירי בונוס ביוגרופ הם עבירות תרמית בניירות ערך, עבירות דיווח וקבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות הלבנת הון. לדברי הרשות, "החשודים ביצעו פעולות מסחר במיליוני שקלים, נטולות היגיון כלכלי, ובמועדים מכריעים".
כוונת הרשות היא לרכישות של מניית החברה בידי בכיריה במיליוני שקלים ערב קביעת כניסתה למדד ת"א־90, עליה התחרתה מול ג'נריישן קפיטל, ושעליה גברה. בבורסה טענו כי מרצקי לא יכול היה לדעת כיצד ינהגו המניות האחרות שהתמודדו מול בונוס. לדברי גורמים בחברה, העברת התיק לפרקליטות לא כללה המלצות כלשהן. בונוס הגיעה בעבר כבר לשווי משולש מזה של היום, ב־2021. בקבוצת משקיעים של החברה בפייסבוק כתב בימים האחרונים אחד החברים: "אני השקעתי בבונוס ב־2021 ונפלתי ב־95%. לא נכנס יותר למניה הזאת והדילול המסיבי שהחברה עשתה פשוט שבר למשקיע את הצורה". חבר אחר בקבוצה כתב דברים הפוכים: "בעזרת השם, זו תהיה שנת הפריצה של בונוס ביוגרופ. תתפללו שכל העולם יבין מה שאנחנו המשקיעים הוותיקים והנאמנים מבינים כבר שנים... שמה שבונוס עושה זה רפואה עתידנית והיא צריכה דחיפה בכסף וקשרים כדי לעלות לליגה הבינלאומית ונקווה שהחשיפה שתבוא תעשה את זה".
הפיתוחים של בונוס שמציתים את הדמיון של המשקיעים במניה הם שניים ושניהם רשמו הצלחה בשלב 2 של ניסויי ה־FDA ונמצאים לקראת השלב השלישי. הראשון הוא בונופיל, מוצר הדגל של החברה ‑ שתל חי של עצם אנושית, שמיוצר באמצעות נוזל רקמות שמקורו בדגימות שומן של המטופל, ומיועד לשחזור עצם. כיום הטיפול נעשה באמצעות נטילת חומר עצם ממוקד אחר של המטופל לאזור החסר, תהליך שכרוך בכאבים וסבל רב, סיבוכים ועלויות. הניסוי הקליני בשלב השלישי אמור להתחיל השנה. החברה מעריכה את השוק לתרופה בארה"ב ב־20 מיליארד דולר.
המוצר השני של בונוס ביוגרופ הוא מזנקיור, תרופה המבוססת על תאים חיים לטיפול בדלקות ונזק לרקמות. שוק שהחברה העריכה ב־9.4 מיליארד דולר. בסביבת החברה טענו כי הרקע לעליות עשוי להיות התחממות המגעים להנפקה והערכה של המשקיעים כי בנאסד"ק יעריכו את השווי של החברה הרבה יותר מאשר בתל אביב. כבר בשנת 2022 רמזה החברה במצגת כי אין לה כוונה לבצע הנפקת מניות נוספת בארץ, מה שפורש על ידי המשקיעים ככוונה להנפיק בנאסד"ק. מאז לא קרה דבר, עד שב־2025 חידשה בונוס ביוגרופ את כוונתה ובסוף נובמבר דיווחה בדו"ח 1F כי שכרה את בנק ההשקעות טיטאן פרטנרס להוביל הנפקה בנאסד"ק.
עד 14 בדצמבר ההודעה הזו לא השפיעה והמניה אף ירדה בכ־5% אבל אז הגיעה הודעת הרשות ועם או בלי קשר החלה הטיסה. הקרן של בן שושן, אחד החשודים בפרשה, גייסה 200 מיליון דולר ומשקיעה בחברות ביומד. מלבד בן שושן, שותפים בה אלי בן סימון, המנהל הכלכלי של קיבוץ חצרים, אביב כהן ובועז אור שרגא. הקרן משקיעה עד 40 מיליון דולר בכל חברה והשקיעה בעשרות עד מאות חברות. אחת מהן היא גדפין, שפיתחה רחפנים מהירים הממונעים במימן, ובאוקטובר 2024 מוזגה לספאק ישראל אקוויזישן קורפ של יזהר שי לפי שווי של 200 מיליון דולר. משקיעי הקרן הם בעיקר בעלי הון פרטיים ותאגידים.
