בלעדי
רשות התחרות חוקרת חשד להסדר כובל בסופרגז, אך החברה לא דיווחה לציבור
הרשות פתחה בחקירה פלילית של ספקית הגפ"מ והחשמל שבשליטת האחים זלקינד. החקירה נמשכת חודשים, וחרף זאת סופרגז לא סיפקה גילוי אף שהיא עשויה להיות חשופה לקנס של עשרות מיליוני שקלים
רשות התחרות חוקרת חשד לביצוע הסדרים כובלים בחברת סופרגז פאוור הציבורית מקבוצת אלקו שבשליטת האחים זלקינד, כך נודע לכלכליסט. אף שהחקירה הפלילית נפתחה כבר לפני כחצי שנה, וכללה עיכוב עובדים לחקירה וכן חיפושים בבתים ובכלי רכב של עובדים בחברה, סופרגז פאוור, הנסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי של כ־480 מיליון שקל, לא דיווחה עד היום למשקיעים על קיומה של החקירה. זאת אף שעל פי חוק התחרות, החברה עשויה להיות חשופה לקנס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, ככל שיימצאו הפרות.
סופרגז פאוור, שנקראה בעבר אלקטרה פאוור גז, עוסקת ברכישה, אחסון ושיווק של גז בישול (גפ"מ) ובאספקת חשמל. בעלת השליטה בחברה היא קבוצת אלקו (61%), לאחר שרכשה את השליטה בה לפני כשבע שנים לפי שווי של כ־817 מיליון שקל. מנכ"ל החברה הוא דניאל ספיר, לשעבר מנכ"ל סלקום, ובעלי השליטה באלקו, דני זלקינד ומייקי זלקינד, מכהנים בה כיו"ר וכדירקטור, בהתאמה. לפני כחודשיים מכרה סופרגז חלק מפעילות הגז לקרן אלומה בתמורה לכ־395 מיליון שקל.
לפי המידע שהגיע לכלכליסט, ב־24 בנובמבר 2025 הגיעו חוקרי רשות התחרות לבתיהם של שני אנשי מכירות בסופרגז, בעקבות צווי חיפוש שהוציא בית המשפט במסגרת חקירה הנוגעת לחשדות לביצוע הסדרים כובלים. החוקרים החרימו מחשבים, טלפונים ומסמכים, שחלקם נתפסו גם בכלי הרכב של העובדים. העובדים נחקרו במשרדי הרשות, אולם טיב המעשים שבגינם נחקרו אינו ידוע. עוד נודע כי בהמשך הניבו הראיות שנמצאו במכשירים שנתפסו פעולות חקירה נוספות. ככל הידוע בשלב זה, בכירים בחברה או נושאי משרה בה לא נחקרו.
למרות ההתפתחויות הללו, סופרגז פאוור לא דיווחה עד היום למשקיעים על קיום החקירה – לא בדיווח מיידי עם פתיחתה, ולא בדו"ח השנתי של 2025 או בדו"חות הרבעון הראשון של 2026. משמעות הדבר היא כי בחברה לא ראו בפתיחת החקירה הפלילית אירוע מהותי המחייב גילוי למשקיעים, חרף הסיכונים וההשלכות האפשריים הנלווים להליך מסוג זה.
החלטה זו של סופרגז מעוררת תהיות מכמה היבטים: החשיפה האפשרית של החברה להליך פלילי ולקנסות מינהליים משמעותיים; החשיפה האפשרית של נושאי משרה בכירים בחברה לאחריות מכוח תפקידם; וכן עמדה משפטית של סגל רשות ני"ע, שפורסמה באוקטובר 2024, העוסקת בחובת דיווח מיידי על חקירה פלילית או הליך בירור מינהלי.
עבירה על חוק התחרות הכלכלית, דוגמת הסדר כובל שבמסגרתו אחד הצדדים פועל לפגיעה או להפחתת התחרות, היא עבירה פלילית. עבירה כזו עשויה לחשוף את מבצעה – עובד בתאגיד – ואת התאגיד עצמו, לעונש מאסר של 3—5 שנים ולקנס שייקבע על ידי ביהמ"ש. לצד זאת, לרשות התחרות נתון שיקול דעת לנתב חשדות מסוג זה, גם בדיעבד, מהמסלול הפלילי למסלול המינהלי. במסלול המינהלי ניתן להטיל על חברה קנס של עד 8% ממחזור המכירות שלה, ועד לתקרה של 122 מיליון שקל. בהתחשב בכך שמחזור המכירות של סופרגז פאוור עמד ב־2025 על כ־1.02 מיליארד שקל, ב־2024 על 856 מיליון שקל וב־2023 על 707 מיליון שקל, החשיפה התיאורטית לקנס עשויה לנוע בין כ־50 מיליון שקל לכ־80 מיליון שקל.
בשנים האחרונות כבר הוטלו קנסות מינהליים משמעותיים על חברות ציבוריות בגין הפרות של חוק התחרות. כך, בפברואר 2026 הודיעה רשות התחרות על הטלת קנס מינהלי של 110 מיליון שקל על חברת התעופה אל על, בכפוף לשימוע, בגין ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי באמצעות העלאת מחירי כרטיסי טיסה. באוקטובר 2024 הטילה הרשות על יצרנית המזון שטראוס קנס מינהלי של 111 מיליון שקל בגין מיזוג מוקדם עם משק ויילר, כלומר נקיטת צעדים עסקיים בפועל בטרם התקבל האישור הרגולטורי הנדרש.
בנוסף, חוק התחרות קובע כי נושאי משרה בתאגיד עשויים לשאת באחריות פלילית גם כאשר העבירה בוצעה בפועל על ידי עובדים הכפופים להם, וזאת מכוח אחריותם כנושאי משרה. כך, במסגרת כתב האישום שהוגש לאחרונה בפרשת ההסדרים הכובלים בשוק המזון, העמידה רשות התחרות לדין את איתן יוחננוף, בעל השליטה, מנכ"ל ודירקטור ברשת הקמעונאות יוחננוף, בגין עבירה של אחריות נושא משרה. זאת בעקבות שיחות תיאום לכאורה שניהל, לפי הנטען, המשנה למנכ"ל אלעד חרזי עם אייל רביד, מנכ"ל ובעל השליטה ברשת המתחרה ויקטורי, בנוגע להימנעות מהשקת מבצעים חדשים לצרכנים כדי שלא לפגוע ברווח הגולמי של הרשתות.
החלטתה של סופרגז פאוור שלא לדווח על החקירה מעוררת סימני שאלה גם לנוכח עמדה משפטית פומבית של סגל רשות ני"ע, שפורסמה באוקטובר 2024 ועסקה בחובת דיווח מיידי על חקירה פלילית או הליך בירור מינהלי. אומנם עמדת הסגל עסקה באופן ספציפי בעבירות בתחום ניירות הערך, אולם נקבע בה כי פתיחה בחקירה פלילית או בבירור מינהלי נגד תאגיד מדווח, בעלי השליטה בו ו/או נושאי משרה בו, היא אירוע שעשוי להיות בעל השפעה מהותית על החברה. לפי העמדה, מדובר ב"אירוע או עניין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים ועשויים להשפיע באופן משמעותי על מחיר ניירות הערך של התאגיד", ולכן עשויה לקום חובה לפרסם בגינו דיווח מיידי. ברשות ניירות ערך ציינו כי "להליך כזה (פלילי/מינהלי) יש השפעה על ההתנהלות השוטפת של התאגיד", וכי השפעתה של חקירה עשויה להתבטא, בין היתר, ב"הקצאת משאבים להליך, פגיעה במוניטין או השפעה על גיוסים". עוד נכתב כי "לתוצאות ההליך עשויות להיות השפעות על התאגיד ונושאי המשרה ככל שההליך יסתיים בהרשעה או בהחלטה מינהלית", וכן כי "החשד עשוי להשפיע על הערכת משקיעים בדבר פגמים לכאורה בהתנהלות התאגיד ובממשל התאגידי הנהוג בו או בדבר יושרת מנהליו". את העמדה המשפטית חתמה הרשות במילים: "יוער כי עמדה זו מתייחסת להליכי אכיפה בהם נוקטת רשות ני"ע, אך אין באמור בה בכדי לגרוע מהצורך לפרסם דיווח מיידי כאשר מדובר בהליכי אכיפה הננקטים על ידי גורמים או רשויות אחרות. והכל בשים לב לנסיבות העניין ולמהותיות המידע עבור המשקיעים".
מסופרגז פאוור לא נמסרה תגובה לשאלה מדוע החברה לא דיווחה למשקיעים על קיום החקירה. לגבי החשדות עצמם מסרה החברה כי היא "מבקשת להבהיר כי היא פועלת על פי הוראות הדין, וכי באופן שוטף היא משתפת פעולה עם כל רשות ורגולטור לגבי כל פנייה שמתקבלת. במקרה זה, למיטב ידיעת החברה, זומנו מספר עובדים לחקירה על ידי רשות התחרות. מעבר לכך, החברה לא קיבלה פנייה רשמית מרשות התחרות ולא הגיע אל החברה מידע רשמי אודות נושא החקירות ותוכנן".
