משק במלחמה: פתאל סוגרת מלונות ומספנות ישראל עובדת מסביב לשעון
המלחמה מול איראן חתכה באחת את הפעילות במשק והכניסה שלל חברות לכוננות. בפתאל מספרים כי "יש ביטולים, אבל יש גם מי שרוצים לברוח מהשהייה בבית". בנמל מספנות ישראל עובדים 24/7 לפרוק סחורות בין ריצות למקלטים, ודוראל נערכת להשפעות המלחמה על אנרגיה חלופית
בבוקר שבת שעברה, עם תחילת המתקפה הישראלית־אמריקאית באיראן, נכנסה ישראל למצב מלחמה והפעילות במשק הוגבלה. מתקפות הטילים והכטב"מים מאיראן, מהלכיה מול מדינות המפרץ ובמצר הורמוז, והצטרפותו של חזבאללה ללחימה, משפיעים על פעילותם של סקטורים רבים. כמה מהמנהלים שפועלים בהם הסבירו לכלכליסט על ההתמודדות.
רשתות המלונות הן בין החברות שהשפעת המלחמה עליהן מורגשת ביתר שאת. זאת, דווקא לאחר התאוששות שבאה לידי ביטוי בעלייה בכניסת התיירים הזרים לישראל: 1.3 מיליון ב־2025 אחרי כ־960 אלף ב־2024, כמו גם בתוצאות השיא שהציגו שלוש חברות המלונאות הבורסאיות הגדולות, פתאל, ישרוטל ומלונות דן (מאז הצטרפה אליהן גם ישראל קנדה מלונות), מפעילותן בישראל ברבעון השלישי של 2025.
שחר עקה, סמנכ"ל הכספים של פתאל, סיפר לכלכליסט כי "יש השפעה, אבל העובדה שעיקר הפעילות שלנו היא בחו"ל מגינה עלינו במידה רבה". נכון לסוף ספטמבר, פתאל הפעילה 267 בתי מלון, מהם רק 46 בישראל, כאשר ההכנסות מהם ברבעון השלישי של 2025, בסך של 677 מיליון שקל, היו 27% מהכנסותיה של החברה, וה־EBITDAR מהם - נתון שמודד את הרווח תפעולי לפני פחת והפחתות, הוצאות אחרות ושכירות, ונחשב כמדד העיקרי לבחינת הרווחיות התפעולית במגזר המלונאות — הגיע ל־299 מיליון שקל, 29% מה־EBITDAR הרבעוני. עקה ציין כי "בכל מקרה מדובר בעונה שנחשבת מסורתית כחלשה יותר, ולכן הפגיעה לא דרמטית". הרבעון הראשון של השנה, שחל בחורף, אחרי חגי תשרי וחנוכה ולפני פסח, מאופיין באופן שגרתי כחלש יחסית לתקופות אחרות בשנה. כך, בעוד שאת הרבעון השלישי של 2025 פתאל סיימה עם 73% תפוסה בישראל, ברבעון הראשון אשתקד היא רשמה בה רק 56%.
עקה הוסיף: "יש ביטולים, גם כמובן מצד תיירים וגם מישראלים, הן של בודדים והן קבוצות, וסגרנו לאור זאת חלק מהמלונות בישראל". הוא לא ציין כמה ממלונות החברה נסגרו, אך ההערכה היא כי מדובר ב־10 עד 15 מלונות. מנגד, עקה ציין כי "אנחנו גם רואים ביקושים דווקא עכשיו. יש אנשים שרוצים לברוח מהאזעקות ומהשהייה בבית, לעתים ללא מרחב מוגן קרוב, ולעבור למלון זה פתרון נוח עבורם, כשאילת במוקד". אף שהטיסות אליה בוטלו והנסיעה הארוכה עלולה לעורר חשש, אילת נותרה עד כה כמעט לגמרי מחוץ למפת ההתרעות והאזעקות ולפתאל יש בה שמונה בתי מלון. עקה הוסיף בהקשר דומה כי "אנחנו משתתפים במבצע של בנק לאומי להלנת אזרחים מבוגרים וקיבלנו כבר הרבה פניות במסגרתו". מעבר לכך, הוא סיפר גם כי פתאל מארחת בחלק ממלונותיה כמה מאות מפונים ממבנים שנפגעו מהטילים האיראניים, כאשר אירוחם מסובסד על ידי המדינה. פתאל מתורגלת באירוח מפונים ועשתה זאת בהיקפים גבוהים במשך כמה חודשים לאחר 7 באוקטובר 2023, ובהיקפים נמוכים יותר ביוני האחרון. כאשר ההתאמות שעשתה באירוחם, בסוף 2023 ובמהלך 2024, תמכו בשיפור נתוני הרווחיות התפעולית שלה באותן תקופות.
בתחילת המלחמה הקודמת עם איראן ביוני הוציאה החברה עובדים לחופשות יזומות על חשבון ימי החופשה שצברו, והותירה במלונות מצבת עובדים מצומצמת. לדברי עקה, כך קרה גם עכשיו. "חלק מהעובדים שלנו הם מלכתחילה עובדים שעתיים, במקביל גם הוצאנו עובדים אחרים לחופשה. אני מאמין שבהמשך המדינה תכיר בכך כחל"ת. אנחנו כבר כמה שנים, עוד מהקורונה, מתורגלים בהתמודדויות כאלה".
"אין שינוי בתנועת האוניות"
נמל מספנות ישראל שבחיפה הוא אחד מחמשת הנמלים שפועלים בישראל ומשרתים את תנועת הספינות בים התיכון. על רקע מכירתה של צים לחברת הספנות הגרמנית האפאג־לויד ולקרן פימי עלו עם פרוץ המלחמה חששות כי ספינות וצוותי שיט זרים יימנעו מלעגון בנמלים הישראליים. צביקה שכטרמן, מנכ"ל מספנות ישראל, הבהיר בשיחה עם כלכליסט כי "לא קיבלנו שום אינדיקציה על ביטולים או שינויים בתנועת האוניות אלינו, וגם לא זיהינו סימני לחץ מצד הצוותים שמפעילים אותן. אנחנו ממשיכים בפעילות רגילה. כמובן שיש השפעה שלילית כי חלק מהעובדים מגויסים, ומדי פעם כולם צריכים לרוץ למרחבים המוגנים, ועכשיו בגלל הירי של חזבאללה גם זמן ההתרעה התקצר, אבל הפעילות הנמלית ממשיכה לעבוד בקצב שבו פעלנו גם קודם. אנחנו עובדים בשלוש משמרות, 24 שעות ביממה, במטרה לפרוק כמה שיותר אוניות ולשחרר אותן בחזרה מהר".
1 צפייה בגלריה
מימין: שחר עקה, סמנכ"ל הכספים של פתאל החזקות, וצביקה שכטרמן, מנכ"ל מספנות ישראל. "ממשיכים בפעילות"
(צילומים: יח"צ דרור גיל)
נמל מספנות ישראל פרק ב־2024 (השנה המלאה האחרונה שנתוניה פורסמו), כ־3.7 מיליון טונות סחורות, שהיו 6% מהמטענים ששונעו בנמלי ישראל. לדברי המנכ"ל, "כ־60% מהסחורה שאנחנו פורקים הם תבואות ומזון לבעלי חיים, והיתר ברזל או מטען כללי אחר. מעבר לכך אנחנו ממשיכים לקלוט, גם כעת, תבואות לממגורות שסיימנו להקים, וגם הפעילות של סימנט לפריקת מלט נמשכת רגיל". הנמל אינו עוסק בפריקת מכולות, או מכוניות - שעליה הטיל רספ"ן (רשות הספנות והנמלים, הגוף המנהל והמפקח מטעם משרד התחבורה על פעילות הנמלים) מגבלות בעקבות האירועים. שכטרמן ציין כי "אנחנו בקשר יומיומי עם משרד התחבורה ורספ"ן, וההנחיה היא להמשיך ולפעול על מנת להכניס סחורות לישראל".
אירועי "עם כלביא" מיוני עשויים לספק, במידה רבה, תמונה לגבי ההשפעה האפשרית על החברה באירוע הנוכחי, במידה שזה יימשך לתקופה נוספת. הפעילות הנמלית שלה אומנם ספגה אז ירידה בהכנסות, אך לא באופן מהותי. כך, פעילות זו סיימה את הרבעון השני אשתקד – שבסופו התרחשו האירועים – עם הכנסות של 43.2 מיליון שקל לעומת 43.8 מיליון שקל ברבעון שקדם לו.
אולם, מגזר מוצרי הבנייה, מגזר הפעילות העיקרי של מספנות ישראל (68% מההכנסות ברבעון השלישי של 2025), ספג ברבעון השני אשתקד, בעקבות ההגבלות שהוטלו ביוני על הפעילות במשק ובכללה על פעילות הבנייה, ירידה של 8% בהכנסות ושל 10% ברווחים ביחס לרבעון שקדם לו — 241 מיליון שקל הכנסות לעומת 262 מיליון שקל. ברבעון השלישי, לאחר סיום האירוע, רשמה החברה התאוששות בפעילות המגזרית.
"פעילות המתקנים לא תלויה בדבר"
מי שבעת הנוכחית כמעט שאינן מושפעות אך עשויות לחוות דווקא השפעה חיובית בטווח הארוך יותר הן חברות האנרגיה המתחדשת, ובדגש על אלו שפועלות באירופה. אחת הבולטות בהן היא דוראל. נכון לסוף נובמבר, החזיקה דוראל מתקנים בישראל בהספק של 700 מגה־ואט, לצד יכולת קיבולת אגירה של 1.5 ג'יגה־ואט שעה. שי דולב, המשנה למנכ"ל דוראל, הסביר כי "יש לנו בישראל כ־800 מתקנים פוטו־וולטאים מחוברים לרשת והפעילות שלהם אינה תלויה בדבר מלבד השמש ובמזג האוויר הנוכחי היא נמשכת כל הזמן. גם אם מתקן נפגע מרסיסים, בגלל הפריסה של השדות והפיזור הרחב של המתקנים אף מתקן אינו מושבת והם ממשיכים לפעול". עם זאת, לחברה מתקנים בהספק של 148 מגה־ואט בהתקנה או לקראת התקנה בישראל, ודולב הסביר כי "נאלצנו לעכב עבודות התקנה בגלל ההגבלות של פיקוד העורף. במידה שהמלחמה תימשך עוד זמן רב, עלולים להיות עיכובים בלוחות הזמנים להקמת הפרויקטים".
בעוד השפעות המלחמה על פעילותה של דוראל בישראל אינן משמעותיות, השלכותיה על פעילות החברה באירופה עשויות להיות חזקות יותר. דוראל החזיקה באירופה, נכון לסוף נובמבר, מתקנים סולאריים מחוברים בהספק של 110 מגה־ואט, מהם 60 מגה־ואט בדנמרק ו־41 מגה־ואט בפולין. מעבר להם, בינואר היא חתמה על מזכר הבנות שהשבוע הפך להסכם, לרכישת השליטה בחברת האנרגיה המתחדשת זפירוס, שמחזיקה בפולין בצבר מחובר של 257 מגה־ואט. קפיצה של 63% במחירי הגז הטבעי שנסחר באירופה מפרוץ המלחמה, בעקבות התגברות החששות מחסימת מצר הורמוז ומשיבושים ביצוא הגז מקטאר, צפויה להביא – במידה שהמתיחות לא תסתיים תוך זמן קצר - לעלייה במחירי החשמל באירופה. כשיצרני החשמל מאנרגיות מתחדשות עתידים ליהנות מכך.
