בלעדי
השמש כבר לא מספיקה לו? עופר ינאי רוצה להקים תחנת כוח שתפעל בגז וסולר
חברת האנרגיה המתחדשת נופר, שבשליטת ינאי, מחפשת מנוע צמיחה חדש בדמות הקמת תחנת כוח קונבנציונלית. אם הפרויקט יצא לפועל, העלות תגיע ל־4 מיליארד שקל, וינאי כבר נפגש עם גופים מוסדיים כדי לחפש אפיקי מימון, וגייס לנופר בכיר מגיזה זינגר אבן. לפני חודשיים עזבו את נופר אנרגיה שני המנכ"לים המשותפים
חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה מסמנת מנוע צמיחה חדש: שוק האנרגיה המסורתי. לכלכליסט נודע כי בחודשים האחרונים פועל בעל השליטה בנופר (27.7%), עופר ינאי, בכמה מישורים שונים על מנת לקדם את הקמתה של תחנת כוח חדשה, שתפעל בסולר וגז, כאשר היעד המסומן על ידי ינאי הוא אזור שפלת יהודה. בשבועות האחרונים החל ינאי להיפגש עם מוסדיים על מנת לבחון אפשרויות מימון למהלך, שידרוש השקעה של כ־4 מיליארד שקל. בדיונים עם המוסדיים נבחנו כמה חלופות שכוללות תמהילים שונים של גיוס הון באמצעות הנפקת מניות, גיוס חוב בכיר והנפקת אג"ח.
ינאי גם גייס שני בכירים על מנת להוציא את הפרויקט לפועל - נדב ברקן שנכנס השנה כדי לנהל את פעילות נופר בישראל, לאחר ש־4 שנים שימש כסמנכ"ל פיתוח עסקי ב־EDF (חברת אנרגיה צרפתית). בנוסף מינה ינאי את נפתלי גרוס להיות סמנכ"ל מימון בנופר אנרגיה. גרוס כיהן עד היום כמנהל בחברת הייעוץ הפיננסי גיזה, זינגר אבן, אחת החברות המובילות לליווי פיננסי של מיזמי אנרגיה. כאמור, מהלך של הקמת תחנת כוח נאמד ב־4 מיליארד שקל וגרוס יהיה זה שאמור לתפור יחד את אמצעי המימון השונים.
התהליך צפוי להיות ארוך
בשל העלויות של הקמת תחנת כוח וריבוי ההליכים הרגולטוריים, התהליך אמור להימשך כמה שנים. נכון להיום, נופר נמצאת בשלב של קבלת הסמכה מטעם הממשלה להקים תוכנית על אדמה. לאחר קבלת ההסמכה, החברה תחל להכין את התוכנית עצמה, כאשר התכנון גם הוא אורך כמה שנים והוא בעל כמה אבני דרך מרכזיות. התוכנית שמכונה תת"ל (תוכנית תשתית לאומית) מוגשת לות"ל (ועדה לתשתיות לאומיות), גוף שהוקם על ידי הממשלה שעוזר להקים מיזמי תשתית לאומיים, ולעקוף את התנגדות השלטון המקומי לאותן תשתיות (אף שלטון מקומי לא מעוניין שיקימו תשתית באזור שלו, מהלך שעלול להוריד את איכות החיים של תושביו). על כן נופר אנרגיה ממתינה להמלצה ממינהל התכנון, שתוגש לממשלה על מנת ששר האנרגיה יוכל לאפשר לנופר להקים תחנת כוח.
היקף הספק האנרגיה שמתכננת נופר אנרגיה להקים בשלב הראשון הוא 630 מגה־ואט. מדובר בהספק דומה לזה של המתחרות הקיימות. רוב תחנות הכוח נעות היום בין 630 מגה־ואט עד 900 מגה־ואט. כך, לדוגמה, תחנת דליה, התחנה הפרטית הגדולה בישראל, היא בעלת הספק של 870 מגה־ואט. תחנת דוראד היא בעלת הספק דומה של 860 מגה־ואט. אשטרום אנרגיה פועלת גם היא להקים תחנת כוח חדשה באזור בית שמש בהספק של 830 מגה־ואט. בחברה מאמינים כי הצלחה של תחנת הכוח הראשונה תביא להקמת שתי תחנות כוח נוספות בעתיד הרחוק.
נופר אנרגיה פועלת בתחום הקמת מערכות לייצור חשמל "נקי" מאנרגיית השמש, מערכות לאגירת חשמל בסוללות בישראל, אירופה וארה"ב לצד מערכות לטעינת רכבים חשמליים. החברה בעלת שותפויות עם קיבוצים, חברות תעשייתיות וגופי נדל"ן על מנת להגדיל את צבר הפרויקטים שלה. נופר גם מרחיבה פעילות בתחום אגירת האנרגיה, התחום האתגרי בענף אנרגיית השמש עם יכולת אגירה מצרפית של 3,500 מגה־ואט בשעה. החברה פועלת בישראל, באירופה ובארה"ב, והיא בעלת פרויקטים בהיקף 1,700 מגה־ואט (מוכנים ומוכנים לחיבור) עם 900 מגה־ואט נוספים בהקמה.
הכנסות נופר ברבעון השני עמדו על 106 מיליון שקל, עלייה של 5% לעומת 101 מיליון שקל. הרווח התפעולי היה 7.4 מיליון שקל לעומת 14 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה רשמה הפסד של 45 מיליון שקל ברבעון השני, זאת לעומת הפסד של 5 מיליון שקל ברבעון המקביל. נופר אנרגיה היא בעלת הון עצמי של 1.6 מיליארד שקל והתחייבות לזמן ארוך של 4 מיליארד שקל.
נופר הוקמה באפריל 2011 והגיעה לבורסה בדצמבר 2020 עם גיוס של 600 מיליון שקל, לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל (לפני הכסף). שווי נופר בבורסה בתל אביב הוא 3.7 מיליארד שקל. פרט לינאי, שבשנה האחרונה עלה לכותרות בעקבות רכישת קבוצת הכדורסל של הפועל תל אביב, מחזיקים בנופר רוב המוסדיים הגדולים: הפניקס (13.7%), מגדל (10.45%), מיטב (10%), מור קופות גמל (6.5%), מנורה קופות גמל (5%) ובית ההשקעות ילין לפידות (4.4%). החזקות המוסדיים בנופר נאמדות בכמעט 54%. הכניסה של נופר לתחום חדש עשויה להצריך את ינאי להכניס את היד לכיס, שכן הפרויקט עשוי לדרוש מנופר לבצע גיוס אקוויטי גדול. אם ינאי לא ישתתף בו בשיעור משמעותי, חלקו בחברה ידולל. מניית נופר אנרגיה עלתה ב־12 החודשים האחרונים ב־21%, לעומת מדד ת"א־90, שבו כלולה המניה, שעלה ב־57.5%.
החברה מתעצבת מחדש
בחודש יוני האחרון התרחשה דרמה בנופר כאשר שני המנכ"לים המשותפים נדב טנא ושחר גרשון התפטרו באותו היום בעוד הם מוכרים מניות בהיקף של 230 מיליון שקל. שני המנכ"לים היו בחברה יותר מעשור, וליוו אותה בתקופת ההנפקה. טנא היה מנכ"ל החברה לאורך רוב שנות הפעילות של החברה, וגרשון נכנס לתפקיד מנכ"ל משותף רק בתחילת השנה הנוכחית. ינאי, שנכנס לתפקיד מ"מ מנכ"ל באופן זמני, מינה למנכ"ל נופר את עמי לנדאו שמשמש כמנכ"ל אלייד תשתיות. ינאי מבקש מבעלי המניות לאשר ללנדאו שכר בעלות של כ־9 מיליון שקל בשנה.
