כשבעלי השליטה באנליסט שווים מיליארד שקל, הוויתור על השכר כבר לא רלבנטי
צמיחת הנכסים של בית ההשקעות הובילה לזינוק חד במניה ובשווי החזקותיהם של שמואל לב ואהוד שילוני, שעלה ביותר מחצי מיליארד שקל בתוך שנה. מנגנון הוויתור על שכרם, שהחל בעקבות המשבר של 2008 וצומצם ב־2023, הפך למיותר, ובוטל. בנוסף, הם קיבלו דיבידנדים ושכר ומימשו מניות ב־80 מיליון שקל ב־2025
ביצועי השיא של אנליסט, בשילוב מגבלות שכר הבכירים, הפכו את מנגנון ויתור השכר של בעלי השליטה ללא רלבנטי – ולאחר 18 שנים הוא בוטל. במקביל, הזינוק החד בשווי החברה הקפיץ את שווי החזקותיהם של שמואל לב ואהוד שילוני לכמיליארד שקל במצטבר "על הנייר", כאשר כל אחד מהם מחזיק מניות בשווי של כ־500 מיליון שקל. מתחילת 2025 נהנו השניים מתוספת של 664 מיליון שקל, מתוכה 584 מיליון שקל, שהם 88%, נובעים מעליית שווי המניות שברשותם, והיתר, כ־80 מיליון שקל, ממימוש מניות, דיבידנדים (לפני מס) ועלות שכר.
שורשי מנגנון ויתור השכר נעוצים בשנת 2008, על רקע משבר הסאב־פריים, שפגע באנליסט באופן משמעותי יותר מאשר בחלק ממתחריה. באותה תקופה הודיעו לב ושילוני, שכיהנו אז כמנכ"לים משותפים, כי יוותרו על 45% משכרם החודשי ומהמענק השנתי שלו הם זכאים. בשנת 2009 סיימו השניים את כהונתם כמנכ"לים משותפים, כאשר שילוני עבר לכהן כיו"ר, ולב כדירקטור וכמנהל השקעות בחברות־בנות. בשנת 2023, לאחר 15 שנים, צמצמו השניים את היקף הוויתור מ־45% ל־20%, וכעת, ב־2025, 18 שנים לאחר שהוחל, ועל רקע ביצועי השיא של החברה ב־2024 ושוב ב־2025, הודיעו על ביטולו המלא.
תגמוליהם של לב ושילוני מורכבים משכר קבוע וממענק תלוי ביצועים. השכר החודשי הקבוע שלהם עמד בדצמבר 2025 על 91 אלף שקל, המגלם עלות שנתית של כ־1.2 מיליון שקל, ולכך מתווסף מענק שנתי שהתייצב אשתקד על 2.97 מיליון שקל עבור שילוני ו־2.93 מיליון שקל עבור לב. בסך הכל, עלות שכרם השנתית הגיעה ב־2025 ל־4.16 מיליון שקל ול־4.17 מיליון שקל בהתאמה, כלומר קרוב מאוד לתקרה המותרת לפי חוק הגבלת שכר הבכירים. לאור ההגעה לתקרה זו, מנגנון ויתור השכר הפך בפועל ללא רלבנטי. זאת, בשונה מהשנים הקודמות: ב־2023 ויתרו השניים יחד על 1.65 מיליון שקל ועלות שכרם עמדה על כ־3 מיליון שקל לכל אחד, וב־2024 ויתרו על 1.37 מיליון שקל ועלות שכרם עמדה על כ־1.8 מיליון שקל לכל אחד.
ביטול הוויתור מגיע על רקע קפיצה חדה בפעילות העסקית של אנליסט. היקף הנכסים המנוהלים על ידי בית ההשקעות צמח מ־46.7 מיליארד שקל בסוף 2023 ל־73.6 מיליארד שקל בסוף 2024, והמשיך ל־113.2 מיליארד שקל בסוף 2025 ול־118.9 מיליארד שקל נכון למרץ 2026. רוב הצמיחה נרשמה בקופות הגמל, שהיקפן עלה מ־30.4 מיליארד שקל בדצמבר 2023 ל־87.5 מיליארד שקל ב־2025. בהתאם, ההכנסות מניהול קופות גמל זינקו ב־60% ל־404 מיליון שקל, וההכנסות מניהול השקעות עלו ב־57% ל־513 מיליון שקל.
השיפור בביצועים בא לידי ביטוי גם בשורת הרווח: הרווח התפעולי קפץ ב־95% ל־148.5 מיליון שקל, והרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות עלה ב־74% ל־113 מיליון שקל.
גם מניית אנליסט הגיבה לביצועים החריגים. במהלך 2025 זינקה המניה ב־216% לעומת עלייה של 92% בלבד במדד ת"א־פיננסים, שבו היא נכללת. בתחילת ינואר 2026 הגיע שווי השוק של החברה לשיא של 2.3 מיליארד שקל. מאז הציגה המניה ביצועי חסר ביחס למדד, עם ירידה של 17% מתחילת השנה, לעומת עלייה של 18% במדד, כך ששווי השוק של החברה עומד כיום על 1.86 מיליארד שקל לעומת 677 מיליון שקל בלבד בתחילת 2025.
השיפור בביצועי החברה ובמנייתה תרם לבעלי השליטה לא רק דרך השכר, אלא גם דרך תזרים מזומנים בפועל. ביולי 2025 מכרו השניים מחוץ לבורסה 1.8% מהחזקותיהם כל אחד, לפי מחיר של 106 שקל למניה, הגבוה ב־82% ממחיר המניה בתחילת השנה, בתמורה ל־21.2 מיליון שקל לכל אחד. בנוסף, על רקע תוצאות השיא, חילקה אנליסט דיבידנדים באפריל 2025 בהיקף של 15.2 מיליון שקל ובאפריל 2026 בהיקף של 37.8 מיליון שקל, כאשר חלקם המצטבר של לב ושילוני הגיע ל־29.6 מיליון שקל. לאחר המימושים והחלוקות, כל אחד מהשניים מחזיק ב־26.85% ממניות החברה, בשווי של כ־500 מיליון שקל "על הנייר", המהווה תוספת של 292 מיליון שקל לכל אחד לעומת תחילת 2025, ובמצטבר 584 מיליון שקל. כך, מנגנון ויתור השכר שנולד כתגובה למשבר חריף ב־2008 הפך בעידן של רווחיות שיא ומגבלות רגולטוריות למיותר, בעוד עיקר התגמול של בעלי השליטה מגיע כיום מעליית ערך החברה ומהתשואה לבעלי המניות.
