סגור

בלעדי לכלכליסט
קיסוס-הרצוג תעזוב את פפר, בלאומי מתעקשים על תקופת צינון של 9 חודשים

במכתב זועם פיטר אתמול מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן את מנכ"לית פפר, מיכל קיסוס־הרצוג, בעקבות מגעים שניהלה עם ישראכרט וסירובה להתחייב לעוד שנה בלאומי. חויבה ל־9 חודשי צינון כך שפחתו סיכוייה להתמנות למנכ"לית ישראכרט

שבוע לאחר שפורסם ב"כלכליסט" כי מנכ"לית פפר, מיכל קיסוס־הרצוג, צפויה לסיים את תפקידה, היא פוטרה אתמול (ג') מהבנק על ידי המנכ"ל חנן פרידמן. אתמול הוציא הבנק הודעה על עזיבתה ועל מינוי מחליף — אורי נתן, ראש אגף התשלומים בבנק.
קיסוס־הרצוג פוטרה בעקבות הערכות כי היא אחת המועמדות המועדפות על יו"ר חברת כרטיסי האשראי ישראכרט תמר יסעור לתפקיד מנכ"לית ישראכרט, לאור העובדה שהשתיים עבדו בעבר יחד ונחשבות למקורבות. כעת נראה שהדרישות של לאומי שנלוו לפיטוריה מחסלות את הסיכוי שלה להתמודד על התפקיד.
"לא התייצבת לשימוע"
ל"כלכליסט" נודע כי במכתב הפיטורים שנשלח לקיסוס־הרצוג הבנק דורש כי תקיים את ששת חודשי ההודעה המוקדמת שקבועים בהסכם שלה, החל מאתמול לעוד חצי שנה, ולאחר מכן שתהיה בתקופת צינון נוספת בת שלושה חודשים. בסך הכל מדובר ב־9 חודשים בהם לא תוכל לעבוד בגוף פיננסי אחר. משמעות הדבר היא, ככל שהיא תקיים את דרישות לאומי, שהיא לא תוכל להתמודד על תפקיד מנכ"לית ישראכרט כיוון שהחברה לא תוכל להמתין למנכ"ל במשך 9 חודשים מעכשיו.
מאחר שקיסוס־הרצוג והבנק קיימו בשבוע האחרון, באמצעות עורכי הדין אריאל שמר (קיסוס) ואשר חלק (לאומי), מו"מ על הסדר פרישה ולא הגיעו להסכמות, ובנוסף לכך הבנק מציב לה דרישות קשיחות שמשמעותן 9 חודשי צינון בפועל, לא מן הנמנע שהפרידה הזו תגיע לערכאות משפטיות.
2 צפייה בגלריה
מיכל קיסוס הרצוג
מיכל קיסוס הרצוג
מיכל קיסוס-הרצוג
(צילום: אולפן כלכליסט)
כבר עתה נראה כי היחסים עכורים למדי. במכתב הפיטורים כתב הבנק: "בשבועות האחרונים התגלה וגבר עד מאוד תהליך של אובדן אמון הבנק כלפייך. תוכן ההתכתבות מן היממה האחרונה בין בא כוחך לבין בא כוח הבנק גילה והדגיש שחוסר האמון הוא הדדי. אמש בחרת שלא להתייצב לישיבת השימוע שנקבעה בתיאום עם בא כוחך, זאת לאחר שגם לישיבת השימוע הראשונה שנקבעה בחרת שלא להתייצב, ואת ישיבת השימוע השנייה ביקשת לדחות כדי לתאמה מול יומנו של בא כוחך. את נכללת על פורום מאה של הבנק, תפקיד המחייב רמה גבוהה מאוד של אמון אישי. ברורה בנסיבות אלה משמעות אובדן אמון".
כאמור סאגה זו החלה מאז נודע כי קיסוס־הרצוג מסומנת כמועמדת למנכ"לית ישראכרט, לאחר שמנכ"ל החברה רון וקסלר הודיע באחרונה על פרישה. פרידמן דרש מקיסוס־הרצוג להתחייב שתישאר בבנק שנה, אולם היא סירבה. הוא פתח נגדה בהליך שימוע, ואתמול הוחלט לפטרה. גם ההודעה לעיתונות שפרסם הבנק היתה לקונית, והתמקדה במחליפה בתפקיד, בלי להודות לה כמקובל בעת עזיבת בכירים.
מה שהעיב על ניסיונות ההידברות בין הצדדים היה הפרסום ב"כלכליסט" בשבוע שעבר בדבר העימות והפיטורים שבדרך. בין עורכי הדין התנהלו חילופי מכתבים, ובהם ביטויים קשים בהם האשים כל צד את משנהו בהדלפת המידע. בשלב מסוים רמז הבנק כי יש באפשרותו לשלוח את קיסוס־הרצוג לבדיקת פוליגרף בהתאם להסכם שלה בבנק. למעשה הפרסום גרם לחוסר אמון מוחלט בין הצדדים.
המהלך שהוביל פרידמן נגד קיסוס־הרצוג היה אגרסיבי למדי. סיטואציה בה מנהל בכיר נחשב מועמד לניהול גוף מתחרה היא אמנם סיטואציה רגישה ומורכבת, אולם נדיר כי תהליך שכזה מביא למהלך של פיטורים. בעבר היו כבר מקרים בהם פורסמו שמות של מועמדים לעבור לגוף מתחרה עוד טרם מינויים. דוגמה לכך היא לילך אשר־טופילסקי, שהיתה ראש החטיבה הבנקאית בבנק הפועלים, שפורסם כי היא מועמדת לתפקיד מנכ"לית בנק דיסקונט (תפקיד שהיא שאכן התמנתה אליו), והיא המשיכה לעבוד בבנק הפועלים גם לאחר פרסום שמה כמועמדת.
2 צפייה בגלריה
מימין: מנכ"ל לאומי חנן פרידמן אורי נתן מחליפה של קיסוס־הרצוג ותמר יסעור יו"ר ישראכרט
מימין: מנכ"ל לאומי חנן פרידמן אורי נתן מחליפה של קיסוס־הרצוג ותמר יסעור יו"ר ישראכרט
מימין: מנכ"ל לאומי חנן פרידמן, מחליפה של קיסוס־הרצוג אורי נתן, ויו"ר ישראכרט תמר יסעור
(צילום: אורן דאי, עמית שעל)
בלאומי הדגישו לכל אורך הדרך כי ישרכארט היא גורם מתחרה, וקיסוס־הרצוג לא יכולה מבחינתם להמשיך להתמודד על תפקיד בישרכארט כשהיא חשופה במקביל לפרטים עסקיים רגישים בלאומי. מבחינת הבנק, היא פוטרה לבסוף לאחר שלא הצליחה להגיע להסכמות על הסדר הפרישה שלה.
ייתכן כי קיסוס־הרצוג תמצא עצמה כסמנכ"לית בכירה בחברת כרטיסי אשראי (תהליך מינוי פשוט יותר שאינו מצריך ועדת איתור), אם לא בגוף פיננסי אחר. היא כיהנה 3.5 שנים כמנכ"לית פפר, הבנק הדיגיטלי של לאומי. לפני כן כיהנה בתפקידים בכירים בבנק לאומי וכן בלאומי קארד. עזיבתה מצטרפת לשורה של עזיבות שנרשמו בבנק לאומי בשנה האחרונה של מנהלים בכירים, ובהם יפעת אורון, נועם הויזליך, חגי הוכברגר, עירית רוט ולבנת עין־שי וילדר. אלא שככל הידוע זו הפעם הראשונה בה העזיבה נעשית בטונים כאלה צורמים.
סבב מינויים בלאומי
כאמור, מחליפה הוא אורי נתן, שכיהן בעבר כראש המטה של המנכ"לית הקודמת רקפת רוסק עמינח. בעקבות זאת החל סבב מינויים בבנק: את נתן יחליף אייל פרי, שמכהן כיום כראש אגף טכנולוגיה ובנקאות עתיד בחטיבה הבנקאית, וימונה כעת לראש אגף התשלומים, אגף מרכזי בבנק, וזאת לאור המהפכות שמתרחשות בתקופה זו בעולם התשלומים עם כניסת הארנקים הדיגיטליים. את פרי יחליף פיני שץ, שמכהן כיום כראש אגף מטה בלשכת מנכ"ל.
לנתן מחכים לא מעט אתגרים בתפקידו החדש. בנק לאומי השקיע מאות מיליוני שקלים בפפר. בלאומי טוענים כי פפר הוא הצלחה וכי הוא המגייס הגדול ביותר במערכת הבנקאית, אך עד היום לא פורסמו נתונים רשמיים בעניין. הבנק לא הכניס משקיע זר כפי שפורסם שהוא מנסה לעשות, ובמערכת הבנקאית לא מרגישים שפפר גרם למהפכה בענף. כמו כן בתחילת השנה הבאה יושק רשמית בנק דיגיטלי נוסף, הבנק של פרופ' אמנון שעשוע, שיהווה תחרות לפפר ומהווה אתגר למנכ"ל החדש.
כאמור, הטריגר לפיטוריה של קיסוס־הרצוג הוא החיפושים לתפקיד מנכ"ל ישראכרט, חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל, החולשת על קרוב למחצית מהשוק. למנכ"ל החדש מצפים לא מעט אתגרים, ובראשם הצגת מנועי צמיחה ברורים ושיפור משמעותי יותר בתוצאות מכפי שהוצג מאז הונפקה החברה בבורסה לפני כשנתיים.