המס על המשקאות מוכיח: גמילה מסוכר רק דרך הכיס
המס על המשקאות מוכיח: גמילה מסוכר רק דרך הכיס
מה שלא עשתה הרפורמה של סימון מזון מזיק, עושה המדיניות האגרסיבית של שר האוצר. יפאורה, חברת המשקאות השנייה בגודלה, איבדה הכנסות של 20% בעקבות צמצום הצריכה מאז הטלת מס הקנייה על משקאות ממותקים בתחילת השנה. לזינוק במחירי המשקאות תרם גם חוק הפיקדון המורחב
המדיניות האגרסיבית של שר האוצר אביגדור ליברמן שהוביל להטלת מס קנייה על משקאות ממותקים, במטרה לצמצם צריכת מוצרים עתירי סוכר ותחליפיו, נותנת את אותותיה הברורים בשוק, ויכולה ללמד שפגיעה בכיס יכולה לשנות הרגלי צריכה. זאת בשונה ממהלכים רכים הרבה יותר, כגון רפורמת סימון המזון המזיק בסמל אדום בחזית האריזות, שלא הובילה לשינוי בביקושים למוצרים עתירי הסוכר, השומן והמלח.
מדו”חותיה של קרור אחזקות, בעלת השליטה ביפאורה, חברת המשקאות השנייה בגודלה בישראל, עולה כי בשלושת החודשים הראשונים השנה איבדה חברת המשקאות חמישית מהכנסותיה. הירידה בשיעור של 20.5% במכירות, שהסתכמו ב־164.7 מיליון שקל, נגרמה בעיקר מצמצום הצריכה בעקבות מס הקנייה שהוטל על משקאות ממותקים בתחילת השנה וכן מחורף קר בהשוואה לאשתקד.
הפגיעה ביפאורה לא עצרה בשורת המכירות, אלא התבטאה גם בשורת הרווח הגולמי, שירד בשיעור חד של 26.9%. הרווחיות הגולמית של החברה נשחקה ל־42.9% מהמכירות, לעומת 46.6% ברבעון המקביל אשתקד. אפשר להעריך שהפגיעה ברווחיות נבעה מכך שהחברה ספגה חלק מההתייקרות, כדי לנסות לבלום את הירידה במכירות. גם צמצום הוצאות המכירה והשיווק בכ־9.5% לא בלמו את הפגיעה ברווח התפעולי, שצלל ב־72.6% ל־7.6 מיליון שקל. החברה חתמה את הרבעון עם צניחה של 67% ברווח הנקי.
הפיקדון תרם את חלקו
בינואר השנה נכנס לתוקף צו המטיל מס על משקאות ממותקים. הצו, שעליו חתם ליברמן באוקטובר האחרון, מטיל מס של 1 שקל לליטר משקה המכיל 5 מ”ג סוכר ומעלה לכל 100 מ”ל. על משקאות עם פחות מ־5 מ”ג סוכר ל־100 מ"ל ומיצי פירות ומשקאות עם ממתיק שאינו סוכר הוטל מס קנייה של 70 אגורות לליטר.
מס הקנייה התווסף להרחבת חוק הפיקדון חודש קודם לכן, כך שגם על בקבוקי המשקה הגדולים התווספו דמי פיקדון בגובה 30 אגורות, והתוצאה היתה זינוק חד במחיר בקבוקי המשקה בנפח 1.5 ליטר, שמחירם טיפס מכ־6 שקלים לכ־9.9 שקל. מארזי שישיות, שנמכרו עד אז בכ־ 39 שקל, התייקרו מיד לכ־57 שקל. שיטת המיסוי פגעה בשיעור חד יותר בחברות המשווקות את המותגים החלשים יותר בקטגוריה, מכיוון שמחירם של מותגים זולים כמו קריסטל של יפאורה עלה בשיעור חד יותר מזה של המותגים היקרים כמו קוקה קולה של החברה המרכזית.
ועדת האסדרה שגיבשה לפני שלוש שנים את התקנות לסימון מזון מזיק, וזכתה לכינוי "ועדת הסוכר", מצאה כי השמנה והמחלות הכרוניות הקשורות אליה, ובהן סוכרת, מחלות לב, כלי דם וסרטן, מהוות את גורמי התמותה והתחלואה המובילים בישראל. לפי נתוני הוועדה, בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בהשמנה בישראל: כ־30% מהילדים בכיתות ז’ וכ־60% מהמבוגרים סובלים מעודף משקל והשמנה. כ־9.7% סובלים מסוכרת, ובקרב אוכלוסיות עניות השיעור מגיע ל־25%. מאחורי ההחלטה להטיל את מס הקנייה עמדו שלוש מטרות מרכזיות: להביא לשינוי בהרגלי הצריכה; להגדיל את הכנסות המדינה ממסים; ולהקטין את ההוצאות על שירותי הבריאות הניתנים לציבור בעקבות צריכה מוגברת של מזון מזיק.
מקום להרחבת המס
התגובה המידית של הצרכנים להעלאת מחירי המשקאות המתוקים, בהשוואה להתעלמותם מהסמלים האדומים שסומנו על אריזות מזון מזיק, יכולה להעיד על כך שיש מקום לבחון את הרחבת מס קנייה גם למוצרים שכבר סומנו בסמלים אדומים והיקף צריכתם טרם ירד.
שוק המשקאות הישראלי נשלט בידי החברה המרכזית (קוקה־קולה ישראל), טמפו ויפאורה, ומכירותיו הסתכמו בכ־1.2 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2021, כולל מכירות מים מינרליים בהיקף של כ־200 מיליון שקל. על פי סטורנקסט, מובילת השוק היא החברה המרכזית עם 53%, ואחריה יפאורה עם 16% וטמפו עם 14%. לצד החברות הגדולות, פועלים שחקנים כמו שטראוס, המשווקת את מותג פרימור (4.6%), אדיר סחר, המשווקת משקאות מיוחדים (3.4%), בני פאוזי עם משקה האנרגיה בלו (2.1%), פריניב עם משקאות טבעיים (1.3%) ואחרים.
