בלעדי
האקזיט של שסטוביץ': מכרה מניות מור ב־124 מיליון שקל
יבואנית מוצרי הצריכה ניצלה את הזינוק של מניית בית ההשקעות, שעלתה ב־144% מתחילת השנה, ומכרה ביום רביעי 5% מהן, למנורה וכלל, מחוץ לבורסה. משפחת שסטוביץ' נשארה עם החזקה מהותית במור
משפחת שסטוביץ' מכרה מניות של מור בית השקעות ב־124.5 מיליון שקל, כך נודע לכלכליסט. המכירה בוצעה ביום רביעי בשתי עסקאות שונות מחוץ לבורסה והמניות נמכרו לגופים המוסדיים כלל ומנורה. את העסקאות ביצעה חברת האם של יבואנית המזון, שסטוביץ אחזקות.
מדובר בכ־5% ממניות מור השקעות, אולם חרף ההחזקה לא נמנתה שסטוביץ' על בעלי העניין במור. זאת, מאחר שחלק מהמניות היה מוחזק בעסקת סוואפ (שבה שני צדדים מסכמים על החלפת נכסים פיננסיים במועד עתידי) בידי גוף פיננסי. בשלוש עסקאות מחוץ לבורסה ביום רביעי התגלגלו כ־200 מיליון שקל. 80 מיליוןן שקל הן מניות מור שנמכרו בידי שסטוביץ' לכלל ביטוח במחיר של 35.5 שקל למניה, 44.3 מיליון שקל הן מניות שסטוביץ' שנמכרו למנורה באותו מחיר, ואילו 72.1 מיליון שקל הן מניות ששסטוביץ' "שחררה" מסוואפ והחזירה לידיה במחיר של 36.18 שקל למניה. באופן כזה היא יכלה לממש את המניות שמכרה. כל העסקאות נעשו במחיר שהיה גבוה מהמחיר של מור בסיום המסחר, בירידה של 0.8% ל־35.08 שקל למניה. דובר המשפחה הדגיש כי היא נשארה עם החזקה מהותית במור, שמוערכות ב־4.5% ממניות החברה.
מניית מור זינקה מתחילת השנה ב־144% לשווי של 2.6 מיליארד שקל. החברה נשלטת בידי יוסי ואלי לוי, ומשפחת מאירוב, ומחזיקה בשליטה בחברת הגמל שמנהלת 154 מיליארד שקל. הרכישה של המוסדיים עשויה להצביע על כך שחרף הזינוק במניה השנה הם עוד רואים בה אפסייד. אין מידע לגבי המועד שבו נרכשו המניות אולם ככל הנראה היה זה עוד לפני 2025. זאת מאחר שבפברואר 2025 דיווחה החברה על מכירה של מניות ב־32 מיליון שקל ובעקבות כך חדלה להיות בעלת עניין שכן החזיקה מתחת ל־5%. עם זאת, ככל הידוע כבר אז היו בידיה מניות שהשאילה. באותו חודש רכשה שסטוביץ' 8.5% מניות של חברת רני צים ב־65 מיליון שקל יחד עם הפניקס. המניות, ששוות היום 75 מיליון שקל - תשואה של כ־16% ורווח על הנייר של 10 מיליון שקל מאז הרכישה.
חברת שסטוביץ שנוסדה ב־1954, היא אחת מהיבואניות גדולות בישראל של מוצרי צריכה במותגים בינלאומיים, בהם משחת השיניים קולגייט ופסטה ברילה. יוני שסטוביץ נחקר בסוף 2023 בידי חוקרי רשות התחרות בפרשת תיאום המחירים של ספקי ורשתות המזון. חקירה זו נפתחה בידי הרשות בניהולה של מיכל כהן בעקבות חשדות לתיאום מחירים באמצעות התבטאויות של בכירים בשוק המזון באמצעי התקשורת.
רמות המחירים הגבוהות בבורסה הביאו בעלי עניין לממש רווחים בחודש־חודשיים האחרונים. כך, למשל, מכרה משפחת שטראוס 2% ממניות החברה ב־200 מיליון שקל, מחיר שהוא גבוה ממחיר המניה כיום; שלמה אליהו בעל השליטה במגדל מכר מניות ב־440 מיליון שקל; אהרון פרנקל מכר 2% ממניות בנק לאומי ב־1.4 מיליארד שקל ומניות של תמר פטרוליום לחברת הנפט האזרית ב־520 מיליון ביוני; בשבוע שעבר מכרו זוהר לוי וחברת סאמיט שבשליטתו 17% מניות חברת הדלק פז ב־1.1 מיליארד שקל וברווח של 650 מיליון שקל; קרן הגידור מאניקיי מכרה מניות של הבורסה בתל אביב ב־730 מיליון שקל; קרן פימי מכרה מניות בחברות עשות, אורביט, תאת ופיסיבי ב־700 מיליון שקל; ואילו האחים אלון ויורם אברהם מכרו 10% ממניות חברת הנדל"ן עמרם אברהם ב־300 מיליון שקל.
