ניתוח
דיסקונט מתרחק מיעד היעילות שהציב לעצמו - ויוצא למהלך צמצומים נרחב
הקפאת שכר, צמצום תקנים והאצת תוכנית ההתייעלות מסמנים שינוי כיוון של דיסקונט תחת אבי לוי — ניסיון לסגור פערי יעילות מול יתר הבנקים על רקע ירידה בתשואה על ההון ולחצי ריבית. אלא שהמהלך עתיד להיתקל בהתנגדות הוועד, שצפוי להצביע גם על מוקדי הפסד כמו פייבוקס ופעילות האשראי החוץ־בנקאי שמכבידים על הרווחיות
מטרתו של מנכ"ל בנק דיסקונט, אבי לוי, להציב את הבנק בשורה אחת עם הבנקים הגדולים, עוברת עבורו דרך מהלך רחב של התייעלות. כך עולה משיחות עם גורמים בתוך הבנק ומחוצה לו. אתמול עדכן לוי את עובדי הבנק כי החליט להקפיא את העלאות השכר והבונוסים השנתיים, ובמקביל להאיץ את תוכנית ההתייעלות, הכוללת צמצום תקנים — הן באמצעות אי־חידוש חוזים והן באמצעות פיטורים. נכון לסוף 2025, מעסיק דיסקונט 5,071 עובדים בישראל — ירידה של 50 עובדים לעומת סוף 2024. למעשה, לוי מוביל את אחד ממהלכי הקיצוץ האגרסיביים בענף, שני רק לזה של בנק לאומי, שהפחית כ־300 עובדים במהלך השנה האחרונה לכדי כ־7,500 עובדים.
עלות השכר הממוצעת למשרת עובד בדיסקונט בישראל עומדת על כ־317 אלף שקל, נמוכה משמעותית לעומת כ־462 אלף שקל בשאר הבנקים. גם כאשר בוחנים את העלות הממוצעת הכוללת של עובדים בארץ ובחו"ל — כ־510 אלף שקל — מדובר בנתון נמוך יחסית לענף. המהלך מגיע על רקע הדו"חות הכספיים השנתיים של הבנק, שהציגו ירידה בתשואה על ההון — המדד המרכזי לרווחיות. התשואה על ההון של דיסקונט עומדת על 12.6% לעומת 14.2% בשנה הקודמת — הנמוכה מבין חמשת הבנקים הגדולים. הרווח הנקי של הבנק בשנת 2025 הסתכם ב־4.14 מיליארד שקל לעומת 4.3 מיליארד שקל ב־2024 — ירידה של 3.3%. על רקע נתונים אלה ירדה מניית דיסקונט בכ־16% במהלך החודשיים וחצי האחרונים, ואיבדה כ־8 מיליארד שקל משווייה.
המנכ"ל לוי כתב אתמול לעובדי הבנק כי "אנו נחושים להמשיך ולנהוג באחריות למימוש המטרה, תוך מתן מענה הולם לתחרות המתעצמת, על רקע שינויים עמוקים בסביבה העסקית בה אנו פועלים, כגון כניסת חברות גלובליות לישראל (כדוגמת Revolut), חקיקת בנקים צרים, צמיחה מואצת של הגופים החוץ בנקאים, השפעות מיסוי הבנקים, צעדי התייעלות במערכת הבנקאית ועוד. המגמות הללו מחייבות אותנו ליישם צעדי התייעלות משמעותיים לרוחב הקבוצה ולשנות את המצב הקיים. לצד זאת, אנו ניצבים בפני שינויים טכנולוגיים דרמטיים, שלא ניתן להתעלם מהם. כניסת מערכות מבוססות בינה מלאכותית (AI), אוטומציה מתקדמת ודיגיטציה רחבה משנה מן היסוד את אופי הפעילות הבנקאית. תהליכים שבעבר היו תלויים בכוח אדם רב, הופכים במהירות לממוכנים, מדויקים ויעילים יותר. ארגון שלא יוכל להתאים את עצמו לסביבה העסקית והטכנולוגית המשתנה, יתקשה להתמודד ולהישאר רלוונטי לאורך זמן".
השפעת המבנה החדש של ההנהלה
אחד המדדים המשמעותיים בניתוח דו"חות של בנקים הוא יחס היעילות התפעולית, שבוחן את היחס בין ההוצאות התפעוליות של הבנק להכנסות שלו. ככל שהיחס נמוך יותר, כך הבנק נחשב ליעיל ולפיכך גם לרווחי יותר. בפרמטר זה, דיסקונט הוא הבנק הכי פחות יעיל מבין חמשת הבנקים הגדולים במערכת, כאשר ב־2025 עמד יחס זה על 49.2%. בנטרול הפעילות הבינלאומית של דיסקונט ניו יורק, יחס היעילות של הבנק בישראל עמד על 46.9%, עלייה לעומת 44.1% ב־2024. הבנק היחיד שקרוב אליו ביחס היעילות הוא הבינלאומי עם 46.1%. יתר המתחרים רחוקים ממנו משמעותית: מזרחי טפחות עם 35.9%, הפועלים עם 34.2% ולאומי עם 29.3%. כחלק מיעדי דיסקונט לשנת 2030 נקבע כי יחס היעילות צריך לרדת מרף של 43%, כך שהעלייה ביחס בשנה שעברה מרחיקה אותו מיעד זה. זאת, אף שהיעד של 43% היה צנוע למדי והתפרש כבר־השגה בענף, בהינתן מכירתה של חברת כרטיסי האשראי של דיסקונט – כאל, לחברת יוניון של ג'ורג' חורש והראל. אולם הרווחיות הנמוכה כפי שנרשמה ברבעון הרביעי טרפה את הקלפים.
"במדדי היעילות, דיסקונט הוא הבנק החלש במערכת", אומר לירן לובלין, אנליסט בבית ההשקעות IBI. "זה נובע הן מעלויות השכר והן מהוצאות נוספות, כמו תחזוקת המבנה החדש של הנהלת הבנק בראשון לציון — שתוכנן להכיל גם את כאל, ולכן עלויותיו גבוהות יותר".
לדבריו, נתוני השכר הממוצע עלולים להטעות, שכן חלק מהעובדים הוותיקים ("דור א'") נהנים מתנאים גבוהים יחסית לענף. "קשה מאוד לפטר אותם, ופיטוריהם כרוכים בעלות גבוהה בטווח הקצר. ניסיונות ההתייעלות בעבר נתקלו ב'טייס אוטומטי' של עדכוני שכר. לכן אני מעריך שלוי יידרש לקיצוץ של מאות משרות".
תזמון המהלך אינו מקרי. בסביבה של ריבית עולה מצד בנק ישראל, צפויה שחיקה ברווחיות הבנקים, בין היתר בשל ירידה בהכנסות מריבית. הנהלת דיסקונט יכולה להתמודד עם זאת באמצעות הגדלת תיק האשראי וצמצום עלויות. בנקים שייכנסו לתקופה זו עם יחס יעילות טוב יותר, צפויים להסתגל אליה בצורה חלקה יותר.
בשלב זה מתמודדת הנהלת הבנק עם שאלות לגבי היקף הקיצוצים והקפאת השכר, כאשר המוקד המרכזי של ההתנגדות צפוי להגיע מוועד העובדים. יו"ר הוועד, רפי קזלקופי, שמכהן בתפקיד מאז 2016 (החליף את יו"ר הוועד המיתולוגי בדיסקונט ריקי בכר), סירב להתייחס ואמר כי "אנחנו נפתור את הבעיות בתוך הארגון". עם זאת, עובדים רבים רואים במהלך שינוי כיוון משמעותי, וצפויים ללחוץ על הוועד לבלום אותו.
"שיח שקוף"
בוועד צפויים לטעון כי חלק מהחלטות ההנהלה פוגעות ברווחיות הבנק. בין היתר מצביעים על הפסדי אפליקציית התשלומים פייבוקס, שבשליטת הבנק, שהסתכמו בכ־313.4 מיליון שקל בחמש השנים האחרונות, וכן על פעילות האשראי החוץ־בנקאי "גרינלנד", שהוקמה יחד עם איזיבוב והפסידה כמעט 65 מיליון שקל בשנתיים האחרונות. בדיסקונט מעריכים כי פייבוקס תגיע לאיזון בשנת 2027.
מדיסקונט נמסר בתגובה כי "קבוצת דיסקונט נמצאת בתהליך של שינוי עמוק ומתמשך, כאשר נושא ההתייעלות והאפקטיביות הארגונית מהווה מיקוד חשוב בכל התוכניות שאנו מיישמים בשנים האחרונות.
"לאחר בחינה מעמיקה ודיונים שקיימנו בשבועות האחרונים, אנו פועלים להרחבת והאצת תוכנית ההתייעלות ובכוונתנו ליישם מהלכים משמעותיים עד סוף השנה. אנו מקיימים שיח שקוף ומכבד עם ועד העובדים במטרה להגיע להבנות ולהוציא לפועל את המהלכים הנדרשים".
