שלוש האותיות שמטיסות את גוגל ופוגעות בהגמוניה של אנבידיה בשוק שבבי ה־AI
ג'מיני 3, כלי ה־AI שהשיקה גוגל בשבוע שעבר, מעיר את הדימיון בתחום. הביצועים שלו טובים משל ChatGPT, שרץ על השבבים של אנבידיה, ופותח לראשונה אפשרות לעקוף את מס אנבידיה
“הולי שיט. השתמשתי ב־ChatGPT כל יום בשלוש השנים האחרונות. אחרי שעתיים שביליתי בג'מיני 3 אני לא חוזר לאחור. זה מרגיש כאילו העולם השתנה, שוב". את הציוץ הזה ברשת X (לשעבר טוויטר) כתב ביום שני האחרון מארק בניוף, המייסד והמנכ"ל של ענקית התוכנה סיילספורס שלו יותר ממיליון עוקבים. בניוף מרבה לדבר ולהתפעל ממהפכת הבינה המלאכותית בחשבון ה־X שלו, למרות שהתפתחותה מהווה גם איום ישיר לחברה שהקים.
הציוץ לא היה היחיד ששר שירי הלל לגרסה החדשה של ג'ימיני שהוציאה גוגל בשבוע שעבר, ומניית הענקית התעוררה לחיים עם זינוק של 6% ביום שני. המגמה החיובית נמשכה גם אתמול, כך שגוגל גבוהה כבר ב־70% מרמתה בתחילת 2025. הקפיצה כמעט שהעבירה את גוגל לראשונה לשווי 4 טריליון דולר שביקרו בו עד היום רק אנבידיה, שאיבדה 5% בתחילת המסחר, מיקרוסופט ואפל, ונראה שהיא שם כדי להישאר.
השיח המרכזי בתחום ה־AI
הסיבה לזינוק הזה של גוגל היא הרבה יותר עמוקה מגרסה מוצלחת של הצ'טבוט שפיתחה והיא נעוצה בכך שבניגוד למתחריו, ג'מיני אומן ורץ על שבבים מפרי פיתוחה של גוגל עצמה ולא על השבבים של אנבידיה. השבב של גוגל נקרא TPU
(Tensor Processing Unit) והוא עובד בצורה שונה משבבי GPU
(Graphic Processing Unit) של אנבידיה ששולטים היום בשוק הבינה המלאכותית ללא עוררין. עד לא מכבר ג'מיני של גוגל לקה בלא מעט פאשלות החל מהיותו פוליטקלי קורקט באופן מוגזם ועד הצגת אשה שחורה כאפיפיור מבעבר וחיילים נאצים ממגוון גזעים עד שגוגל החליטה להשעות את יכולת יצירת תמונות של אנשים, והמנכ"ל סונדר פיצ'אי אף נאלץ להתנצל. כעת לפתע, משתמשים מדווחים על כך שג'מיני הרבה יותר מדוייק ומנומק מ־ChatGPT של OpenAI וטוב יותר בהתמודדות עם משימות מורכבות.
אבל גם גוגל היא לא האירוע המרכזי כאן. מה שהוביל לעליות החדות בוול סטריט שלשום והפך לשיח המרכזי של הימים האחרונים במקום הדיון המתיש ב"בועת AI", הוא האפשרות שנפתחה לסדק במונופול של אנבידיה. אין סיבה ואין טעם להספיד את אנבידיה, היא לא הולכת לשום מקום והיא תמשיך להיות החברה הגדולה בעולם או במקרה הגרוע ביותר, אחת החברות הגדולות בעולם. אבל ייתכן שהיכולות המפתיעות שחשפה גוגל פותחות פתח למסלול עוקף אנבידיה או כמו שקוראים לזה בתעשיית השבבים הפחתת "מס אנבידיה". את המס הזה, בדמות מחירים גבוהים של שבבים ותלות מוחלטת במועד אספקתם, משלמות היום כל החברות שרוצות לפתח או להשתמש ביכולות AI. כלומר בערך כל החברות בעולם.
ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, אומנם אמר בשבוע שעבר, לאחר פרסום הדו"חות הכספיים של החברה, שאנבידיה מחליטה על בסיס ענייני בלבד איך לתעדף את הלקוחות עם התאבון האינסופי לשבבים שלה, אך כבר היו פרסומים בעבר כי בכירי סיליקון וואלי כגון לארי אליסון מאורקל ואילון מאסק, "ביקשו" מהואנג לתת להם עדיפות. לפי הואנג, ההחלטות מי יקבל קודם את שבבי ה־GPU מתקבלות לפי היכולת של הרוכש להשמיש אותם באופן מיידי ולא כדי לאגור אותם לצרכים עתידיים.
ההנחה ואולי אנחת הרווחה המסויימת של המשקיעים בוול סטריט, שנעים בעצבנות משיא אופטימיות לשיא הפסימיות לגבי עתיד ה־AI, נובעת בעיקר מכך שאם תהיה ולו התחרות הקטנה ביותר לאנבידיה, הדבר עשוי להפחית את התחייבויות הענק שאליהן נכנסות כל החברות החזקות, החל ממטא ועד אמזון ומיקרוסופט, בניסיון לעמוד בקצב המהפכה. מה שהוסיף את הדלק לכך היה פרסום בארה"ב אתמול שמטא של מארק צוקרברג שוקלת לעבור לשימוש במעבדים של גוגל בחוות השרתים שלה החל מ־2027. בכך היא הפכה את החלום של יצירת שרשרת אספקה אלטרנטיבית לאנבידיה לקצת יותר מוחשי ושלחה את כל מי שסיים לשנן וללמוד מה אומרות האותיות GPU, לפתוח את ה־ChatGPT או את ג'מיני ולשאול מה זה לעזאזל TPU.
גוגל השיקה את הדור הראשון של TPU עוד ב־2018 והוא נועד במקור לצרכיה הפנימיים בתשתיות הענן עבור משימות של אחסון וחיפוש מידע וכמובן גם במנועי החיפוש שלה. מאז היא המשיכה להשקיע בו בעיקר ככל שהתקדמו טכנולוגיות ה־AI והיא זיהתה את ההתפתחות הטבעית שלו לכיוון של אימון מודלי שפה גדולים (LLM). מכך גם נובע היתרון שמתחיל לבוא לידי ביטוי כעת בשבב הזה מול ה־GPU של אנבידיה שפותח במקור בכלל כדי לתמוך בצרכי גרפיקה מתקדמים במשחקי מחשב ולאו דווקא ליכולות מתמטיות גבוהות. אם GPU התגלה כמתאים גם ל־AI ולכן נחשב לכללי יותר, הרי שה־TPU נוצר במיוחד לשם כך.
ככזה, המעבד של גוגל יעיל יותר, הוא מייצר תפוקה גדולה יותר שנמדדת במספר פעולות לשניה ועושה זאת תוך צריכת אנרגיה נמוכה יותר. לצד המחסור בשבבי אנבידיה בשוק היום, צוואר הבקבוק המשמעותי הנוסף הוא מחסור בתשתיות אנרגיה עד כדי כך שבארה"ב מתחילים להקים תחנות כוח גרעיניות שנועדו לשרת את חוות השרתים עליהן רצות אפליקציות של בינה מלאכותית. ליעילות זו של ה־TPU של גוגל יש חשיבות גם להמשך הדרך, כאשר השימוש יהיה לא רק לאימון של מודלים, אלא גם למודלים של הסקה.
החשש מאובדן השליטה הבלתי מעוררת בשוק שבבי ה־AI הפיל אתמול את מניית אנבידיה ב־5% עוד לפני פתיחת המסחר בוול סטריט והמשיך עם ירידה של 5% לשווי של 4.1 טריליון דולר, שכבר לא מאוד רחוק מזה של גוגל. לאחר הנפילה באנבידיה והעלייה בגוגל, גם מכפילי הרווח החזוי שבהם הן נסחרות כבר לא כל כך רחוקים אחד מהשני, מה שלכאורה הופך את אנבידיה להרבה יותר זולה ממה שהייתה לפני שבוע ערב פרסום הדו"חות הכספיים הפנומנליים שלה.
ניתוק מהתלות באנבידיה
צרכיה הפנימיים של גוגל עדיין גבוהים מאוד וכלל לא בטוח שהיא תמהר למכור את השבבים שלה לכל דיכפין. דווקא היתרון התחרותי שהם מייצרים עבורה בניתוק התלות מאנבידיה, עשוי להיות חשוב עבורה גם בקרב על הענן שבו היא עדיין נמצאת בעמדת נחיתות מול אמזון ומיקרוסופט.
ויש עוד אפקט דומינו שמייצר קרב הענקים החדש גוגל־אנבידיה ואלה הן החברות "האפרוריות" יותר שפועלות מאחורי הקלעים ועוסקות בתכנון וייצור של שבבים. כך למשל, כשכולם התרכזו בקפיצה של מניית גוגל וירידה במניית אנבידיה, היו עוד כמה מניות שרשמו תזוזות מעניינות. המרכזית היא של ברודקום שמנייתה קפצה ב־11% ביום שני, כך ששווי החברה כבר נושק ל־2 טריליון דולר.
ברודקום היא שותפת פיתוח של גוגל והיא זו שמתכננת לה את השבבים בפועל. אם מטא אכן תרצה לקנות שבבי TPU, היא תצטרך לשלם גם לברודקום. החברה האמריקאית מפתחת שבבים גם עבור חברות נוספות, אך נוהגת לשמור על חשאיות, אותה דורשים גם לקוחותיה. שחקנית דומה נוספת, קטנה הרבה יותר, שגם היא עולה על הרדאר בעקבות אירועי השבוע האחרון היא מארוול. גם היא מתחרה בשוק של שבבים מותאמים אישית מהסוג של TPU של גוגל, ובדומה למלאנוקס, שנרכשה על ידי אנבידיה ומהווה היום חלק חשוב מפתרונות ה־AI שלה, גם למארוול פתרונות בתחום הקישוריות המהירה בחוות שרתים.
חברות נוספות שצפויות להנות מכניסתה של גוגל למשחק הגדול של שבבים הן כמובן היצרניות, שאדישות האם לייצר עבורה או לאנבידיה, להן זה רק מייצר ביזנס נוסף. אלה הן בעיקר החברות ממזרח אסיה ובראשן TSMC, סמסונג ומיקרון.
