פרויקט הדגל של נאוויטס מייצר משבר מול ארגנטינה והחברה שומרת על שתיקה
הארגנטינאים זועמים על המעורבות הישראלית בפרויקט סי ליון באיי פוקלנד, שארגנטינה רואה כחלק ממנה. אלא שנאוויטס לא יכולה לוותר על מאגר הנפט הרביעי בגודלו בעולם ולא מתייחסת למשבר
שותפות חיפושי הנפט והגז נאוויטס פטרוליום נמצאת במוקד סערה דיפלומטית, שמציבה סימני שאלה מסביב לפרויקט הדגל שלה, אך היא מעדיפה לשדר עסקים כרגיל במקום להתייחס לנושא ולשקף את המצב לאשורו למשקיעים. נאוויטס דיווחה אתמול שהיא "ממשיכה כמתוכנן בפיתוח שלב א'" בפרויקט סי־ליון בדרום האוקיאנוס האטלנטי, סמוך לאיי פוקלנד. מדובר בפרויקט להפקת נפט במאגר קיים שנאוויטס מתחילה בפיתוחו במטרה להתחיל לקדוח ולהפיק ממנו נפט בתחילת 2028. זאת, במסגרת הודעה אחרת שלה אתמול למשקיעים, על התקשרות אחרת שלה במזכר הבנות לא מחייב לרכישת זכויות ברישיון סמוך, שם היא תנסה לגלות מאגרי נפט נוספים. מה שנאוויטס נמנעה מלהזכיר בדיווח זו את הסערה הפוליטית־דיפלומטית סביב פרויקט הענק באיי פוקלנד, מאגר הנפט הלא מפותח שנחשב לרביעי בגודלו בעולם. נאוויטס מחזיקה ב־65% מהזכויות בו ושווי המאגר מוערך בכ־3.6 מיליארד דולר.
בחודש שעבר הודיעה נאוויטס שבפיתוח שלב א' של המאגר יושקעו כ־1.8 מיליארד דולר, ובהמשך עדכנו על השלמת הסגירה הפיננסית. פוטנציאל ההפקה מהמאגר אדיר: כ־819 מיליון חביות נפט בסך הכל, וכ־32 אלף חביות נפט ביום בשלב הראשון. בחודש דצמבר האחרון קיבלה נאוויטס החלטת השקעה סופית (FID) במאגר – כלומר, שהיא תשקיע את הסכומים הנדרשים בפיתוחו – וזו מגדילה באופן משמעותי את העתודות של נאוויטס. כיום העתודות שלה ברמה P2 כלומר, עתודות שיש סבירות של מעל 50% שאכן ניתן יהיה להפיק, עומדות על 299 מיליון חביות נפט או שווה חביות נפט (MMBOE), ובעקבות ה־FID ביחס לסי ליון נאוויטס הגדילה את המספר הזה ל־519 מיליון, זינוק של 74%. לצד סי ליון, ביולי האחרון החלה נאוויטס להפיק נפט ממאגר בשם שננדואה. שני המאגרים האלו אמורים להקפיץ בצורה משמעותית את התוצאות הכספיות שלה. כך, אם את 2025 השותפות צפויה לסיים עם EBITDA של 566 מיליון דולר, הרי שב־2026, שנה שבה שננדואה יפעל לכל אורכה באופן מלא, היא צפויה לסיים עם נתון של 1.1 מיליארד דולר, כמעט פי 2. את 2028, שנה שבה סי ליון כבר יפעל, היא צפויה לסיים עם EBITDA של 1.84 מיליארד דולר. הנתונים האלו ממחישים את חשיבות הפרויקט המדובר.
כמובן, שממשלת איי פוקלנד, שנחשבים לטריטוריה בריטית, צפויה ליהנות מהתמלוגים. מאחר שארגנטינה מעולם לא השלימה עם השליטה הבריטית בפוקלנד, להם היא קוראת המלווינאס, ועם מפלתה במלחמה ב־1982 (הבריטים הדפו את הפלישה הארגנטינית, ע"ק) בארגנטינה רואים בהשקעה הישראלית בפרויקט "אצבע בעין" מצד ישראל. זה העלה את רף המתיחות בין המדינות והביא להעברת מסרים קשים מבואנוס איירס לירושלים, שמדובר ב"גזל" של משאב טבע השייך להם כביכול. בסוף דצמבר שר החוץ גדעון סער נתן פומבי למתיחות וצייץ שחברה־בת בריטית של נאוויטס פטרוליום הישראלית תבצע פרויקט באזור ש"ריבונותו שנויה במחלוקת בין ארגנטינה לבריטניה", וכתב ש"למרות שמדובר בחברה פרטית, ולא בפעילות שבה ממשלת ישראל מעורבת בשום צורה, אנו מצטערים על אי הנוחות שמצב זה יצר בארגנטינה. ישראל מקווה שהסכסוך בין ארגנטינה לבריטניה ייפתר בדיאלוג ובדרכי שלום".
מסרי ההרגעה לא עזרו, והשבוע נשיא ארגנטינה חבייאר מיליי, שנחשב לידיד קרוב של ישראל, הודיע על הקפאת העברת השגרירות לירושלים, שתוכנן להתבצע ביום העצמאות הקרוב, והחשש הוא שהמשבר עוד יחריף. יתכן ומיליי רק משתמש בפרויקט של נאוויטס בפוקלנד כתירוץ, והסיבה להקפאת העברת השגרירות היא חששו מתגובת העולם הערבי, אולם בשורה התחתונה נאוויטס נקלעה לסכסוך בין מדינות שלא בטובתה. מסיבה זו בחברה מנסים להוריד פרופיל בנושא ולא הגיבו לשאלת כלכליסט אם הועברו לחברה מסרים או הופעלו עליה לחצים כלשהם מצד גורמי ממשל ישראליים. בדיווח לבורסה הדגישה נאוויטס ש"השותפות פועלת על פי כל דין ובהתאם לרישיונות נפט תקפים שהוענקו לה על פי חוק על ידי ממשלת איי פוקלנד". גם המסרים שהעבירה החברה לאנליסטים הם שהוויכוחים בין המדינות לא ישנו לחברה את תוכנית העבודה ביחס לפרויקט. אנליסט האנרגיה של לידר, גלעד בן צבי, אומר כי "זה פרויקט ענק ומהותי לחברה, שהיא לא יכולה לוותר עליו בגלל לחץ מדיני, ואני גם לא רואה תרחיש שממשלת ישראל תבוא ותבקש. זה הרי כמו לבקש ממנה למחוק חצי מהחברה, זה לא ריאלי וכעת אלה בעיקר רעשי רקע".
