סגור
עו"ד יוסף ספי זינגר יו"ר רשות ני"ע
עו"ד יוסף ספי זינגר יו"ר רשות ני"ע (צילום: עידן גרוס)

פרשנות
המשימה הדחופה של ספי זינגר: שיקום כוח ההרתעה של הרשות לני"ע

יו"ר רשות ני"ע החדש קיבל גוף שנתפס כשריף עם אקדח קפצונים. רק בשבועיים האחרונים קרור ורמי לוי מסרו למשקיעים דיווחים באיחור ניכר, ורוב ההבנקים לא עדכנו את הציבור על הפרשות ענק צפויות. הקפדה מרתיעה על שקיפות היא הכרחית לשוק הון תקין

בסוף אוגוסט נכנס ספי זינגר לתפקידו כיו"ר החדש של רשות ני"ע. זינגר קיבל לידיו מענת גואטה, היו"ר הקודמת, רשות שנתפסת בשוק המקומי כשריף עם יכולת הרתעה נמוכה למדי, בין היתר על רקע קריסה של חברות אשראי־חוץ בנקאי ומיעוט חקירות משמעותיות הנוגעות למידעי פנים.
כדי לטעת בשוק המקומי את התחושה שיש עכשיו מבוגר אחראי שעינו פקוחה, גם בעתות מלחמה, זינגר חייב להתחיל לפעול במהירות האפשרית וביסודיות המירבית. אם היו"ר החדש לא יציב את שיקום הרתעתו של הרגולטור בשוק המקומי בצמרת סדר היום שלו כבר בתחילת הקדנציה, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לעשות זאת בצורה אפקטיבית בהמשך.
אם זינגר מחפש נקודה להתחיל ממנה, הוא יכול להפנות את תשומת ליבו לתרבות הדיווחים הלקויה שמפגינות חלק מהחברות הציבוריות. כל המקרים שמיד יפורטו הם אירועים מהשבועיים האחרונים בלבד, והם לא התרחשו בחלל ריק. התחושה הכללית שנוצרה בשנים האחרונות היא של התרופפות בהרתעה, ולכן החברות מרשות לעצמן ביתר קלות לפעול בשקיפות נמוכה.
מכיוון שמידת האפקטיביות של ההרתעה עולה ככל שמכים על הברזל בעודו חם, זינגר צריך להפשיל שרוולים ולמהר לפעול כדי שהרשות תבצע את כלל הבדיקות הנדרשות מול חנן מור החזקות. שלשום בנק לאומי יצא בסדרה של מהלכים נגד חברת הנדל"ן והגיש בקשה לכינוס נכסים על שתי קרקעות שלה. מהבקשות לבית המשפט עולה החשד שחנן מור הסתירה לכאורה מידע מהמשקיעים.
לאומי הודיע לחברה בתחילת ספטמבר שהיא נמצאת מולו בהפרה ביחס להלוואה של 180 מיליון שקל שנטלה חנן מור כדי לרכוש קרקע ברמת גן. לפי הכללים והחוזרים של הרשות עצמה, הדבר מחייב דיווח, שכן מדובר על הלוואה שגבוהה מ־5% מכלל החוב של חנן מור החזקות. אך דיווח כזה מעולם לא נמסר למשקיעים. מדוע? החברה לא הגיבה לפניית "כלכליסט" בנושא. אולי לרשות יש את האמצעים לקבל על כך תשובה נאותה.
ואם המקרה של חנן מור הוא מקרה של אי־דיווח, אז ישנם גם מקרים רבים של דיווחים שגם מהם עולים לא מעט בעיות. למשל קרור אחזקות שבשליטת רוני גת ושלמה רודב (64.2%). החברה, ששולטת ביצרנית ומפיצת המשקאות יפאורה־תבורי, חשפה שלשום לראשונה את מידת הנזק שתספוג החברה־הבת בשל העריקה של מי עדן למתחרה טמפו. לפי הדיווח לבורסה, בשלוש השנים האחרונות מי עדן היתה אחראית ל־27% מההכנסות של יפאורה־תבורי ול־21% מהרווח הגולמי שלה.
אלא שעל המשקיעים להיות מודאגים לא רק בשל הפגיעה בתוצאות, אלא גם בשל רמת השקיפות. לפי הדיווח של קרור, נודע לה לראשונה על הפגיעה המדוברת לא פחות מ־13 יום לפני שדיווחה על כך לציבור. מדוע החברה עיכבה את הדיווח? אין לדעת. לכך יש להוסיף את העובדה המרתיחה שמזה כשנה דבר העריקה ידוע, אך רק כעת, כשהמעבר למתחרה הוקדם על ידי מי עדן, התפנתה יפאורה לאמוד את ההשלכות והנזקים. איך רגולטור יכול לחיות בשלום עם מצב שכזה?
זינגר יכול גם לטמון את ידו בזירה הבנקאית. בסוף אוקטובר הבהיר הפיקוח על הבנקים למפוקחים שלו שהוא מצפה לראות הפרשות גדולות יותר להפסדי אשראי, וזאת כהכנה לנזקים הצפויים בעקבות המלחמה, שעתידה להקשות על לווים לעמוד באשראי שנטלו מהבנקים. הרגולטור אף הבהיר שהוא מצפה לראות את ההפרשות האלו כבר בדו"חות הרבעון השלישי, אף שהמלחמה פרצה ברבעון הרביעי.
זמן קצר לאחר שנערכו השיחות של המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי עם הבנקים, ב־26 לאוקטובר, דיווח בנק לאומי על צפי להפרשה של עד 1.1 מיליארד שקל בדו"חות הקרובים, מה שעולה בקנה אחד עם הדרישה של המפקח. ויתר הבנקים? צרצרים. רשות ני"ע היא לא הגורם המפקח שיכול להגיד לבנקים אם וכמה להפריש, הדבר נמצא בסמכות הפיקוח על הבנקים, אולם היא אחראית לכך שהחברות הציבוריות ידווחו כנדרש.
מתבקש היה שלאחר הדיווח של לאומי, שהתרחש לפני יותר מעשרה ימים, ידרשו מהבנקים האחרים לפעול באופן דומה ולדווח לציבור על ההפרשות הצפויות. כל זמן שהרשות אינה דורשת זאת מהבנקים, היא תורמת תרומה ממשית למגמה המתמשכת של שחיקת ההרתעה.
גם רשת הקמעונאות רמי לוי שיווק השקמה סיפקה דוגמה לשקיפות רעועה. ביום חמישי האחרון, שש דקות אחרי חצות, החברה דיווחה שהוגשה בקשה לתביעה ייצוגית בשל טעות בדו"חות הכספיים של החברה ברבעון הראשון, שנחשפה רק בסמוך לפרסום דו"חות הרבעון השני, ושהובילה לצניחה במניה.
מדובר על בקשה לתביעה לא גדולה של 2.5 מיליון שקל, הגם שהטעות מחקה 65% מהרווח הנקי של רמי לוי ברבעון הראשון. גם במקרה הזה מדובר בדיווח שמסרה חברה באיחור, הפעם של יומיים וחצי. מדוע? אולי אם רשות ני"ע תתערב, הציבור יוכל לדעת.
ההקפדה היתרה על תרבות הדיווח והשקיפות של החברות היא לא היטפלות לקטנות. דיווח שקוף שנמסר במועד, כנדרש וכראוי, הוא אבן יסוד בפעילות של שוק הון תקין. הוא מונע שימוש במידע פנים, ומאפשר לציבור לקבל תמונה כמה שיותר מקיפה, ובזמן אמת, על החברות שהוא משקיע בהן.
וגם בהיבט המנטלי יש לו חשיבות. על אף שבשוק המקומי ישנן כבר כמה שנים חברות רבות וגדולות ללא גרעין שליטה, הלך הרוח נוטה לא אחת לראות בציבור שותף זוטר בחברות הנסחרות. ולכן טיפול יסודי, מהיר ומרתיע מצד היו"ר החדש, יכול גם לתרום להטמעה של תחושת מחוייבות עמוקה של כל חברה בבורסת ת"א לכלל בעלי המניות שלה. מסנטימנט כזה לכולם יש רק מה להרוויח. לא רק לתרבות הדיווח.
לכן אחת המשימות החשובות שניצבות בפני של זינגר נוגעת לחידוד השיניים ושיקום ההרתעה של הרשות, שהיא גורם שלא ניתן להפריז בחשיבותו כשמדברים על שוק הון תקין. הדבר מקבל משנה תוקף בעתות של אירועים מאז'וריים דוגמת מלחמה, שבהם מי שמעוניין לעגל פינות או לשבש את הכללים יכול לנצל את העובדה שהקשב הציבורי נמצא במקום אחר לגמרי. לזינגר יש הזדמנות לבצע שינוי של ממש. ניתן רק לקוות שהוא לא יחמיץ אותה.
מרשות ני"ע נמסר: "חובת הדיווח מוטלת על התאגידים, ולרשות סמכויות רחבות לדרוש גילוי ולהטיל אמצעי אכיפה כשמתקיימת הפרה של הדין. הרשות מפעילה את סמכויותיה בהתאם לשיקולים מקצועיים ופועלת מול התאגידים במגוון דרכים כדי להבטיח שהציבור יקבל את מלוא המידע המהותי הדרוש לו. הרשות אינה מתייחסת לפעילותה מול הגופים המפוקחים ואלה יבואו לידי ביטוי בדיווחי החברות ככל שיידרש".