פרשנות
בדרך לדולר-שקל עם קידומת 2? התנועה במטבעות נובעת בעיקר מהתפתחויות מקומיות
ירידה בפרמיית הסיכון, זינוק בשוק המניות והימור על רגיעה גיאו-פוליטית דוחפים את השקל לזינוק של יותר מ-21% מאז אפריל 2025; בנק ישראל לא צפוי להתערב - גם היכולת של משרד האוצר לבלום את התנועה במט"ח מוגבלת מאוד
הדולר "נגע" היום (ג') במחסום הפסיכולוגי של 3 שקלים - והדליק את הנורות האדומות של מגזר היצוא הישראלי, שרואה את ההתפתחויות בשער החליפין - בצדק מבחינתו - בדאגה גדולה. שער חליפין כזה משלים תהליך ייסוף כמעט מתמשך ורציף שהחל באפריל 2025, ומגיע בימים אלו ליותר מ-21%. עבור היצואנים מדובר בשחיקה מיידית בשולי הרווח ובכושר התחרות, דווקא בתקופה מאתגרת מאוד לכלכלה - ולמדינה כולה - שעדיין תחת טילים.
אלא שהייסוף לא החל היום. בחודש האחרון השקל התחזק בכ-3.3% מול הדולר בלבד. עיקר הייסוף התרחש בחודשים שלפני הסבב השני של המלחמה מול איראן, ואף לאחר הסבב הראשון. מאחורי התנועה הזו עומד שילוב לא טריוויאלי של גורמים, כאשר עיקרה - וזה קריטי - מגיע דווקא מבית. זאת בניגוד לייסופים חזקים אחרים, שנצפים למשל בכלכלת ברזיל - הכלכלה התשיעית בגודלה בעולם - שם הדולר נחלש מכ-6 ל-4.97 ריאל, והשלים ייסוף של 17% בתוך שנה, תוך שבירת המחסום הפסיכולוגי של 5.
אלא שבניגוד לברזיל, הסיפור של השקל הוא בעיקרו ישראלי. לפי מודל של ד"ר גיל בפמן, לשעבר הכלכלן הראשי של בנק לאומי, כמחצית מהייסוף נובעת מגורמים מקומיים. בראשם ירידה חדה בפרמיית הסיכון: ה-CDS ל-5 שנים ירד מ-82 ל-72 נקודות בסיס. במקביל, שוק המניות המקומי זינק בעוצמה, כאשר מדד ת"א 35 עלה מכ-4,178 ל-4,851 נקודות בתוך זמן קצר. שני הנתונים הללו יחד משקפים עלייה באמון המשקיעים בישראל ואמונה כי תוצאות "שאגת הארי" ישפרו את מצבה הגיאו-פוליטי של ישראל, כפי שקרה גם ב"עם כלביא".
האלמנט הגיאו-פוליטי הנסיבתי נותן גם הוא את אותותיו: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נחוש להיות מעורב באזור, להשיג הסדר שימנע מאיראן נשק גרעיני, ואף להעמיק את הסכמי אברהם. נראה כי השוק מהמר כעת על תרחיש של הפסקת אש ואף החלשת ההשפעה והעוצמה האיראנית בזירה המזרח-תיכונית. תרחיש כזה מפחית את הסיכון הנתפס ומזרים הון לשוק המקומי.
ישנו גם אירוע נוסף שפועל לאותו כיוון: לאחר 43 שנים, ישראל ולבנון חוזרות לשולחן המשא ומתן, כאשר בניגוד לעבר, חלקים נרחבים מדעת הקהל הלבנונית תומכים במיגור חיזבאללה. לצד זאת, במישור הכלכלי נמשכות זרימות ריאליות - בעיקר להייטק - וכן גידול ביצוא הביטחוני. כל אלה מחזקים את השקל ותומכים בשוק ההון.
ישנם גם גורמים גלובליים, אך במידה מוגבלת יותר במקרה של ישראל. מדד הדולר אינדקס (DXY) נחלש מ-100.36 ל-98.37 נקודות, ותרם להתחזקות השקל בכ-25% מהמהלך. כ-25% נוספים מיוחסים לעליות בשוקי המניות בעולם, ובעיקר בנאסד"ק, שיוצרות ביקוש לגידור מט"ח מצד מוסדיים ישראלים - מהלך שמחזק את השקל. מעניין לא פחות מה כן השפיע - הוא מה שלא השפיע: פערי הריביות נותרו די קבועים. בתקופה זו לא חל שינוי מהותי בין הבנקים המרכזיים, כך שהמנוע הקלאסי של שוק המט"ח לא היה דומיננטי כאן. השורה התחתונה: ייסוף שמונע בעיקרו מגורמים פנימיים, עם רוח גבית גלובלית - אך ללא תלות מלאה בה.
אבל כאן בדיוק טמון הסיכון: העובדה שכל הווקטורים פועלים באותו כיוון - מטבע, מניות וזרימות הון - עלולה להצביע גם על עודף נזילות ותמחור יתר של תרחיש אופטימי. ישנה הסכמה כי חלק מהתנועה נשען על זרימות פיננסיות קצרות טווח, ולא רק על יסודות ריאליים - כלומר, פעילות של ספקולנטים שמבקשים לנצל את המומנטום.
השאלה הגדולה שמטרידה את שוק ההון הישראלי היא מה יקרה הלאה. דבר אחד נראה ברור: בנק ישראל לא צפוי להתערב. כל עוד לא יזוהו תנועות חריגות או כשלי שוק, המדיניות של הבנק המרכזי תחת אמיר ירון - וגם של קודמיו - ברורה: התערבויות נקודתיות אינן תורמות, ולעיתים אף מזיקות ומעודדות פעילות ספקולטיבית.
היכולת של משרד האוצר להתערב כדי להשפיע על השער המיידי (למשל באמצעות גידור חוב) מוגבלת מאוד. הדרך של הממשלה להשפיע ולהגדיל תחרותיות היא באמצעות רפורמות מבניות שיוזילו עלויות ליצואנים - אך צעדים כאלה אינם נכללים בהצעת התקציב לשנת 2026.
ההייטק הישראלי ממשיך לצמוח, המציאות הגיאו-פוליטית הגלובלית אינה מצביעה על ירידה בביקוש לציוד ביטחוני - אלא להפך - ותוצאה חיובית של הסבב השני צפויה להפחית עוד יותר את פרמיית הסיכון של ישראל ולהגדיל את ההשקעות במשק ובבורסה. לכן, לא מן הנמנע שדולר של 3 שקלים הוא רק תחנה בדרך לדולר עם קידומת "2" במונחים שקליים. מנגד, תוצאה שלילית במו"מ בין ארצות הברית לאיראן וחידוש הלחימה עשויים לעצור את התהליך - אך לא בהכרח להחזיר את הדולר לרמות שנראו לפני שנה.
