נסיגה חזקה נוספת בשקל: הדולר מעל 2.99 שקלים, היורו מעל 3.41
הדולר מטפס ב-0.7% מול המטבע המקומי - מוקדם יותר טיפס עד ל-3 שקלים - והיורו עולה ב-0.5%; זאת כשברקע הירידות החזקות במניות הטכנולוגיה בניו יורק; על הפרק ובזווית הגיאופוליטית - דיווחים על התקדמות בשיחות איראן-ארה"ב; במקביל ניו יורק טיימס דיווח על מגבלות הפעלת כוח של צה"ל בלבנון
השקל ממשיך לאבד גובה: הדולר מתחזק על חשבון המטבע המקומי, לאחר ערב של ירידות חזקות במניות הטכנולוגיה בניו יורק, וכשבמקביל נרשמת התקדמות לקראת הסכם איראן-ארה"ב. עוד ברקע, הדיווח בניו יורק טיימס על מגבלות הפעלת הכוחות של צה"ל בלבנון.
הדולר עולה ב-0.7% ונסחר מעל 2.99 שקלים - מוקדם יותר נגע ב-3 שקלים; היורו עולה ב-0.5% ונסחר מעל 3.41 שקלים (מוקדם יותר חצה את ה-3.42%); זאת בהמשך לעלייה של יותר מ-0.5% בדולר מול השקל אתמול - ושל מעל 1.5% בשבוע שעבר (הדולר התחזק במקביל גם בשווקים הגלובאליים, על רקע הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב).
בשווקים העולמיים: הדולר אינדקס עולה ב-0.1% (מול סל המטבעות המובילים) ל-101.1 נקודות; היורו נחלש ב-0.1%, נסחר בסביבת 1.14 דולר; הפאונד יורד ב-0.1%, יום לאחר התפטרות ראש הממשלה - נסחר מעט מעל 1.32 דולר.
בהינתן השבוע הרגוע יחסית מבחינת נתוני מאקרו באירופה ובארה"ב, המשקיעים בעיקר ממתינים לעדכונים גיאופוליטיים - מהשיחות בין ארה"ב לאיראן ובאופן ספציפי יותר להשפעות ההתפטרות של ראש ממשלת אנגליה סטארמר והבחירה של יורשו העתידי.
בשוק המקומי שלנו: לראשונה מאז 2012 רושם המשק הישראלי גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים – אך בניגוד לפעם הקודמת, מקורו אינו בחולשה כלכלית אלא דווקא בהצלחה.
פרשן כלכליסט אדריאן פילוט מציין כי ברבעון הראשון של 2026 עבר החשבון השוטף לגירעון של 0.1 מיליארד דולר, בה בעת שההשקעות הישירות של זרים בישראל (FDI) זינקו ל-14.1 מיליארד דולר – שיא רבעוני בכל הזמנים. שתי התופעות נובעות מאותו מקור: רווחי שיא של חברות הייטק ו-AI הפועלות בישראל, שמנפחים את גירעון חשבון ההכנסות הראשוניות (שהגיע ל-6.7 מיליארד דולר) ובד בבד נרשמים מחדש כהשקעה ישירה פנימה. התוצאה: השקל לא נחלש. זהו פרדוקס – דווקא עודף ההצלחה של ההייטק הוא שמוליד את הגירעון.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, החשבון השוטף – הסיכום הרחב של עסקאות הסחורות, השירותים, הריביות והדיבידנדים בין ישראל לעולם – עבר ברבעון הראשון של 2026 לגירעון של 0.1 מיליארד דולר, לעומת עודף של 3.8 מיליארד דולר ברבעון הקודם. ירידה של 3.9 מיליארד דולר ברבעון בודד, שמקורה כמעט כולו ברכיב אחד: חשבון ההכנסות הראשוניות, שצנח לגירעון שיא של 6.7 מיליארד דולר – מהגבוהים אי פעם. חשוב להבהיר: כמו ברבעונים קודמים, גם ברבעון הראשון של 2026, מאזן הסחר (יצוא מינוס יבוא) עצמו דווקא איתן – חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 5.4 מיליארד דולר, מהגבוהים שנרשמו, על רקע יצוא שיא בשירותים ששוב כמעט נגע ב-10 מיליארד דולר ברבעון. לכן, הגירעון אינו סיפור של סחר, אלא של רווחי הון.
