קריסת סלייס: המנהל המיוחד תובע אישית את בעלי השליטה והמנהלים ב-950 מיליון שקל
המנהל המיוחד אפי סנדרוב - שמונה על ידי רשות שוק ההון - תובע את שמעון גולדברג, בני משפחתו ובכירים נוספים, בטענות של ניהול רשלני והפרת חובות אמון, שלטענתו הובילו לאובדן של יותר מ-850 מיליון שקל מכספי החוסכים: "האירוע יכול היה להימנע לו הנתבעים היו ממלאים את תפקידם כהלכה"
הקריסה הגדולה בעולם הגמל מתגלגלת לתביעה אישית נגד בעלי המניות ונושאי המשרה של סלייס: הבוקר הוגשה תביעה אזרחית בהיקף חריג של כ־950 מיליון שקל הוגשה היום למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד בעל השליטה לשעבר בסלייס גמל שמעון גולדברג ונגד שורה ארוכה של דירקטורים ונושאי משרה שכיהנו בחברה, כולל בנו אסף גולדברג. התביעה הוגשה על ידי אפי סנדרוב, המנהל המורשה שמונה לחברה על ידי רשות שוק ההון, כנאמן של עמיתי קופות הגמל, ובשמם. ההחלטה על הגשת התביעה נחשפה לראשונה בכלכליסט.
לפי כתב התביעה, הנתבעים אחראים לניהול רשלני, מחדלים חמורים והפרת חובות אמון כלפי ציבור החוסכים, אשר הובילו, כך נטען, לאובדן של יותר מ־850 מיליון שקל מכספי חיסכון פנסיוני של אלפי עמיתים. מדובר, על פי הנטען, באחת הפרשות החמורות שידע ענף החיסכון הפנסיוני בישראל בעשורים האחרונים.
"פרשת סלייס היא הפרשה הגדולה והחמורה ביותר של מעילה באמון החוסכים שידע ענף החיסכון הפנסיוני וההשקעות בישראל. ציבור של אלפי חוסכים איבד את כספו, פשוטו כמשמעו - במסגרת מעשה הונאה פיננסי בקנה מידה בלתי נתפס. חוסכים רבים – חלקם אנשי קשי ים וחלקם קשישים בשנות השמונים והתשעים לחייהם – מצויים כיום בפני שוקת שבורה, כשכספי החיסכון שלהם אינם בשליטתם, ולא ברור עדיין כמה מהם, אם בכלל, יושבו ויעמדו לרשותם, ומתי", נאמר בכתב התביעה.
בין הנתבעים נמנים אסף גולדברג, מנכ"ל החברה לשעבר ובעל מניות מרכזי; שמעון גולדברג, אביו, דירקטור לשעבר ובעל השליטה בחברה; ובן נוסף של שמעון - שי גולדברג, דירקטור לשעבר. לצדם נתבעים גם היו"ר לשעבר ענת טאוב, ודירקטורים נוספים שכיהנו בחברה, וכן סמנכ"ל הכספים לשעבר, רואה החשבון המבקר לשעבר, והיועץ המשפטי וקצין הציות של סלייס באותה תקופה.
על פי הנטען , בשנים 2020–2023 העבירה סלייס מאות מיליוני שקלים מכספי העמיתים לקרנות זרות עלומות, האסורות להשקעה לפי רשות שוק ההון, חלקן ללא ניסיון מוכח וללא זהות ברורה של הגורמים העומדים מאחוריהן. חלק מהקרנות, כך נטען, הוקמו במיוחד עבור עמיתי סלייס בלבד, וחלקן אף היו פיקטיביות. הכספים הועברו מבלי שבוצעו בדיקות נאותות, בלא בקרה שוטפת, ולעיתים אף ללא הוראות השקעה תקפות מצד החוסכים עצמם. הקרנות האלו מכונות הקרנות האדומות.
ההתנהלות של הנתבעים הובילה "לאירוע החמור המוכר היו כפרשת סלייס, מן החמורות בהיסטוריה בת עשרות השנים של שוק ההון בישראל. במהלך תקופה של כשלוש שנים, למעלה מ-850 מיליון שקל שהעבירו עמיתים לקפות גמל וקרנות השתלמות בניהול אישי בסלייס - סכום שלרבים מהם אמור היה להיות משענתם לעת זקנה - כבר אינם בשליטתם. הדבר יכול היה להימנע לו הנתבעים היו ממלאים את תפקידם כהלכה. הנתבעים, כולם נושאי משרה או שומרי סף, שאמורים היו לקחת חלק בשמירה על כספי העמיתים בדיוק כדי למנוע את מה שאירע כאן, בחרו להתנהל באופן שאיו לו אח ורע, ובכך הביאו לתוצאה שגם לה אין אח ורע". כתב התביעה אינו נוגע בחלקה של רשות שוק ההון בפרשה.
עוד נטען כי מערך הבקרה והפיקוח של החברה היה פרוץ: לא נוהלו חשבונות נאמנות (קסטודיאן) אישיים כנדרש, לא בוצעו התאמות בנקים במשך שנים, והעברות כספים של אלפי חוסכים נוהלו באמצעות קובצי אקסל ידניים במחשבו האישי של המנכ"ל. במקרים מסוימים, כאשר חוסכים ביקשו לפדות או לנייד כספים, שולמו להם כספים שנלקחו מחוסכים אחרים, באופן שיצר, לטענת התביעה, מנגנון המזכיר "שיטת פירמידה" בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
בנוסף, נטען כי סלייס דיווחה לרשות שוק ההון דיווחים חודשיים כוזבים, כאשר כספים שהועברו לקרנות זרות ואבדו דווחו כנכסים המוחזקים במזומן. המנהל המורשה ציין כי בימים אלה מושלמת הכנתן של תביעות נוספות נגד מבקרי הפנים של החברה ונגד חברת הביטוח שהנפיקה את פוליסת האחריות המקצועית של סלייס. לטענת המנהל המורשה, מטרת ההליך היא הנחת תשתית ממשית להשבת כספי החוסכים ולמיצוי הדין עם כלל הגורמים האחראים.
סלייס היא חברת גמל דיגיטלית שקרסה ברעש גדל בסוף 2023, וכלכליסט חשף לראשונה את הכוונה של רשות שוק ההון למנות לה מנהל מורשה. ערב הקריסה היא ניהלה נכסים ב-4.2 מיליארד שקל. הכספים שזרמו לקרנות האדומות זרמו בעיקר מקופות הגמל בניהול אישי (IRA), שבמסגרתן החוסכים מנהלים בעצמם את הכספים שלהם. לפי טענות של חוסכים, בחלק מהמקרים הם העבירו כספי פנסיה מגופים מוסדיים גדולים לקופת גמל בניהול אישי בסלייס על סמך הבטחות לקבל הלוואות בתנאים אטרקטיביים על חשבון החיסכון.
התביעה שהגיש סנדרוב נוקבת בסכום 950 מיליון שקל, אך הוא מבהיר שהסכום עשוי עוד לגדול בעתיד בהתאם לממצאים נוספים שיעלו מהמשך הבדיקות. בשלב זה הסכום מורכב מתביעה להחזרת 619 מיליון שקל של חוסכי סלייס שהועברו לקרנות האדומות נטו. כלומר, סך הכספים בניכוי ההלוואות שניתנו לחוסכים על חשבון החיסכון שלהם. 69 מיליון שקל מבוקשים עבור "בור" שנוצר בחשבון המעבר בחברה בשל ההתנהלות הפסולה לכאורה של נושאי המשרה בה. 8.7 מיליון שקל מבוקשים בשל חוב לעמיתים. ו-234 מיליון שקל מבוקשים בגין הפסדי התשואה שנגרמו לחוסכים. הסכום הזה נגזר מהאלטרנטיבה – מה היה קורה לכסף אילו היה מושקע בקופת גמל סטנדרטית באותו פרק זמן. לפי סנדרוב, החישוב הזה הוא שמרני.
באי כוחם של שמעון ושי גולדברג, עורכי הדין הלה פלג וגיא אזולאי, מסרו שכתב התביעה טרם הומצא לידיהם. עוד מסרו כי מהתביעה שמטרתה לברר את האחראים לאירוע, נעדרת באופן לא מפתיע רשות שוק ההון - שחקנית מפתח באירוע, וזאת בשל מניעותו של המנהל המורשה הכפוף לה, לפעול נגדה.
עוד ציינו ששמעון ושי גולדברג, אשר מאז הקמת סלייס השקיעו בחברה, ומעולם לא משכו ממנה דיבידנד, ושימשו בה דירקטורים, ישטחו את טענותיהם במסגרת ההליך המשפטי, והם מאמינים שהטענות כנגדם יתבררו כלא נכונות.
אסף גולדברג מסר: "נגיב על התביעה במסגרת ההליכים המשפטיים ונציג את מלוא העובדות כפי שהתרחשו בפועל, ובראשן - חברת סלייס פעלה בהתאם לכל הוראות הדין והרגולציה החלות על ניהול קופות גמל בניהול אישי (IRA), וכל פעולה בוצעה על פי הנחיות רשות שוק ההון ובהתאם להוראות סוכני הביטוח המורשים של העמיתים".
הדוח אינו מתייחס כלל לאחריות של רשות שוק ההון למחדלים בסלייס. מנהל רשות שוק ההון עמית גל נכנס לתפקידו באוקטובר 2022, וחודש לאחר מכן שלח מכתב ראשון למנהלי ובעלי סלייס בו התריע על פגמים בניהול החברה והעלה לראשונה את האפשרות שאם החברה לא תתקן את הכשלים החמורים שלה, היא תמצא עצמה מול מינוי של מנהל מורשה - מה שאכן קרה.
