החשמליות מאירופה מדלגות על ישראל
בעוד באירופה המכוניות החשמליות האירופיות מובילות את טבלאות המסירות, בישראל ההיצע הלא־סיני הולך ונעלם. הסיבות: מחירים, רגולציה, שינויי טעם של הצרכנים ויתרון טכנולוגי־שיווקי הולך וגובר של היצרנים מסין
בשבוע שעבר פרסמה פירמת האנליסטים האוטומוטיבית Dataforce את נתוני מסירות הרכב החשמלי באירופה לשנת 2025. הנתונים מרתקים: המכונית החשמלית הנמכרת ביותר באירופה היא טסלה מודל Y, עם 151,331 יחידות שנמסרו אשתקד – ירידה ניכרת של 38% לעומת שנת 2024. אלא שהמידע המעניין באמת נמצא דווקא בהמשך הטבלה. את המקום השני במסירות תופסת מכונית שאינה משווקת כיום בישראל: סקודה אלרוק. טסלה מודל 3 מדורגת במקום השלישי עם 112,967 יחידות – ירידה של 23.6% לעומת 2024.
במקום הרביעי רנו 5 החשמלית החדשה (81,517 מסירות), ואחריה פולקסווגן ID4, פולקסווגן ID3 ופולקסווגן ID7. את העשירייה הראשונה משלימות קיה EV3, סקודה אניאק ופורד אקספלורר החשמלי. שני דברים משותפים לדגמים ברשימה הזו: אין ביניהם מכוניות סיניות, ואת רובם המכריע לא ניתן לרכוש בישראל. פרט לדגמי טסלה, רק רנו 5 החדשה וקיה EV3 זמינות כאן באופן רשמי. עם זאת, רנו 5 החשמלית נתפסת כמעין צעצוע לעשירים: מחירה לצרכן בגרסה מאובזרת עם טווח נסיעה סביר נע סביב 180 אלף שקל – מחיר שבעידן של חשמליות זולות צפוי להפוך את מכירותיה לשוליות למדי.
גם מבין הדגמים שמובילים את טבלאות המכירות באירופה, המצב בישראל עגום. סקודה אניאק אינו משווק כיום בישראל, אף שבעבר כן נמכר כאן. פולקסווגן ID3 מעולם לא שווקה בארץ, ואת יתר דגמי ID של פולקסווגן ניתן למצוא אצל היבואנית רק במסגרת מכירות “יד ראשונה אפס קילומטר” – כלומר, דגמים שיובאו בעבר אך לא נמכרו ישירות לציבור. פורד אקספלורר החשמלי כלל אינו משווק בישראל, ואת סקודה אלרוק ניתן לרכוש רק ביבוא עקיף.
היעדרם של הדגמים החשמליים האירופיים אינו מפתיע: הפסקת השיווק של רובם בישראל התרחשה כבר בשנה שעברה. מה שכן מפתיע הוא הפסקת שיווקה של יונדאי איוניק 5 – מכונית חשמלית רבת־מכר שהיבואנית כלמוביל משווקת בישראל זה ארבע שנים. אחותה הגדולה, איוניק 6, אינה משווקת בישראל כבר מהשנה שעברה. לפי היבואנית, מדובר בדגמים שטרם תומחרו מחדש, בין היתר בשל העלאת מס הקנייה על רכב חשמלי בינואר, מה שמחייב משא ומתן מחודש מול היצרן.
לאן נעלמו האירופיות
בדרך כלל, בדגמים רבי־מכר, היבואנים נוהגים להקדים ולייבא מלאי לפני העלאת מס הקנייה – אך במקרה זה הדבר לא נעשה. גם טויוטה bZ4X, דגם חשמלי מצליח באירופה, אינה משווקת כיום בישראל.
בשורה התחתונה: שוק הרכב הישראלי פותח את 2026 עם היצע נאה של דגמים חשמליים, אך עם מיעוט בולט של מכוניות חשמליות מיצרנים שאינם סיניים. האם סקודה, פולקסווגן ויונדאי ישובו לשווק בישראל דגמים חשמליים? התשובה מורכבת מכמה גורמים, ובראשם – המחיר. בפועל, מכוניות חשמליות שאינן סיניות יקרות משמעותית מהמקבילות הסיניות בשל יתרונות עלות של האחרונות: משליטה בטכנולוגיה ועד עלויות ייצור סוללות נמוכות יותר.
אך זהו רק קצה הקרחון. שנת 2025 התאפיינה בירידות מחירים חדות ברוב הדגמים החשמליים. דגמים סיניים שהוצגו בישראל במחצית השנייה של השנה, כמו דיפאל 5 של צ’אנגאן או MG 5, זולים משמעותית מהדגמים שאותם הם החליפו. דגמים שלא הוזלו נמכרים כיום בסוכנויות “אפס קילומטר”, שבהן מחיר המחירון הרשמי הוא בגדר המלצה בלבד.
יש לזכור גם שיבואני הרכב הסיני הם לעתים קרובות גם יבואני רכב לא־סיני, ולכן יש להם אינטרס ברור לדחוף את המוצרים הזולים יותר. “הימים של 2024 נגמרו. אין יותר לקוחות אמידים שעומדים בתור כדי לשלם 230 אלף שקל על מכונית חשמלית אירופית רק כדי לספר לשכנים שהם בטרנד. היום רכב חשמלי הוא מוצר עממי, נגיש וזול”, אמר לכלכליסט בכיר באחת היבואניות.
מחיר לא מספיק תחרותי
לכך מצטרפת בעיה נוספת: המרוץ הטכנולוגי הוריד את הטכנולוגיה “אל העם” במהירות. מבחינת לקוחות רבים, אין כיום הבדל איכותי מורגש בין מכונית של חברות כמו זיקר או אקספנג לבין מכונית חשמלית של חברת פולקסווגן – ולעתים אף להפך. הלקוחות מתמקדים במסכים, באפליקציות ובשימושים חכמים, והיצרנים הסיניים סוגרים במהירות גם את הפערים באיכות הנסיעה. במציאות כזו היבואן שואל מדוע להביא לישראל מוצר שנתפס כ”העולם הישן”, רק כדי למכור אותו בהנחות של אפס קילומטר.
ובכל זאת, האם מכוניות חשמליות שאינן סיניות עוד יגיעו לישראל? התשובה היא כן – אך רק בתנאים מסוימים: מחיר תחרותי, הצדקה תדמיתית ומותג שהישראלים באמת חושקים בו. ייתכן שמדובר יהיה בדגמים שימוצבו כיוקרתיים, או כאלה שמציעים ערך רגשי ייחודי, כמו רנו 5 כמחווה לדגם היסטורי. לחלופין, אלו יהיו מכוניות שמחירן מצמצם את הפער מול המקבילות הסיניות, כמו קיה EV3 שמחירה מתחיל ב־165 אלף שקל – פער שאינו דרמטי ביחס לדיפאל 5 או לאיון V של GAC.
בינתיים, יצרני הרכב האירופיים נהנים מביקוש גבוה בשוק הביתי, בעוד היצרנים הסיניים ממשיכים להגדיל את נתח השוק שלהם באירופה, שכבר מוערך בכ־10% וצפוי לעלות. במקביל, רגולציה אירופית מחמירה מחייבת את היצרנים להתמקד במכירת רכבים נקיים ביבשת.
במצב כזה כלל לא ברור עד כמה לרנו, סקודה ופולקסווגן יש אינטרס לייצא מכוניות למדינה קטנה במזרח התיכון – מדינה שתושביה לא תמיד ממהרים לשלם יותר עבור היתרונות של רכב אירופי על פני רכב סיני.
