להוריד את הידיים מההגה: המדינה בוחנת הקלות בניסויים ברכב אוטונומי
לפי דו"ח בין־משרדי, מאז 2017 קיבלו רק שש חברות פטורים לביצוע ניסויים ברכב אוטונומי בישראל, והן מפעילות 300 כלי רכב. הצוות ממליץ על שלושה מסלולים להקלת הדרישות הרגולטוריות, בהם תיקוני חקיקה, מתן היתרים זמניים וחוק מסגרת חדש שיקל על ביצוע ניסויים בטכנולוגיות מתקדמות
האם מדינת ישראל תכשיר "מסלול רגולציה מקלה" למכוניות אוטונומיות? במהלך השנים האחרונות נשמעו לא מעט הצהרות על ניסויי רכב אוטונומי בארץ. בפועל, מעטות החברות שמבצעות בישראל ניסויים רחבי היקף ברכב אוטונומי. הסיבות לכך מגוונות: החל בירידה בנכונותן של חברות רכב בינלאומיות להשקיע בישראל, ועד לנסיגה מסוימת של יצרניות הרכב מההשקעה בתחום, למעט חברות המתמחות בו, דוגמת וויימו (Waymo).
נושא הרכב האוטונומי זוכה להתייחסות נרחבת בטיוטת דו"ח ההמלצות "קידום נסיינות אסדרתית: יצירת סביבה אסדרתית תומכת חדשנות טכנולוגית", שפרסם צוות בין־משרדי בהשתתפות נציגי משרד המשפטים, רשות החדשנות, רשות האסדרה במשרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הדו"ח עוסק בהסרת חסמים רגולטוריים המקשים על פיתוח טכנולוגיות חדשות בישראל, ובדרכים לעודד השקעות בתחום באמצעות הקלות רגולטוריות.
בכל הקשור לרכב אוטונומי, הצוות מתמקד ב"אסדרת יתר" – מצב שבו חוקים ותקנות שנקבעו בעבר אינם מותאמים להתפתחויות הטכנולוגיות ויוצרים חסמים לפיתוח מוצרים חדשים. כדוגמה מציג הדו"ח את הדרישה שנהג יישב מאחורי ההגה: "במשך השנים האסדרה של תחום הנהיגה ברכבים קבעה כי רכב יכול לנסוע על הכביש רק עם 'נהג' עם 'ידיים על ההגה'". לדברי מחברי הדו"ח, דרישה זו נקבעה בתקופה שבה האפשרות לנהיגה ללא נהג אנושי כלל לא עמדה על הפרק, וכך הפכה לחסם בפני פיתוח הרכב האוטונומי.
מחברי הדו"ח מדגישים כי יש להקל את הרגולציה על פיתוח רכב אוטונומי ועל ביצוע ניסויים בתחום בישראל. לדבריהם, יצרני טכנולוגיות מסוימות נדרשים להתמודד עם חסמים רגולטוריים כבר בשלבי המחקר והפיתוח הראשוניים. "יזם שמבקש לפתח תוכנת מעבד תמלילים חדשנית כמעט ולא צפוי להיתקל בחסמים אסדרתיים, לעומת יזמית שמפתחת רכב אוטונומי או מיכשור רפואי חדשני שתידרש כבר מהשלבים הראשוניים של המחקר והפיתוח להתמודד עם האתגר האסדרתי", נכתב בדו"ח.
הדו"ח מצביע על מגבלות רגולטוריות נוספות שמלכתחילה פוגעות בפיתוח תחום הרכב האוטונומי: "אסדרה המתירה לנסוע בכבישים רק לנהג עם 'ידיים על ההגה', חוסמת פיתוח של רכבים אוטונומיים". על פי הדו"ח, רגולציה עלולה לעכב פיתוח של טכנולוגיות תחבורה מתקדמות כמו למשל "אסדרה המתירה הצבת רמזורים רק על פי תוכניות מוגדרות חוסמת פיתוח של רמזורים חכמים שהפעלתם מבוססת על מצב התנועה ברגע הנתון" או "אסדרה האוסרת על הסעת נוסעים בתשלום ברכב פרטי ללא רישיון מונית עלולה לחסום פיתוח של טכנולוגיות תחבורה שיתופית".
טיוטת הדו"ח כוללת גם נתונים על ניסויי הרכב האוטונומי שבוצעו בישראל. לפי המסמך, מאז 2017 פועלת בארץ מסגרת ניסויים רגולטורית המכונה "ארגז חול", המאפשרת לחברות לבצע ניסויים ברכב אוטונומי בתצורות שונות ובמיקומים שונים. את המסגרת מנהלת ועדה בין־משרדית שבה חברים נציגי משרד התחבורה, משטרת ישראל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, נתיבי ישראל, נתיבי איילון וגופים נוספים. הוועדה אחראית על מתן אישורים לחברות המבקשות לערוך ניסויים, על הפיקוח והמעקב אחריהם ועל הערכת תוצאותיהם. לפי הדו"ח, במסגרת זו ניתנו עד כה פטורים לשש חברות, המפעילות בישראל 300 כלי רכב.
כדי להקל על פיתוח טכנולוגיות חדשות ועל ביצוע ניסויים בישראל, ובהם ניסויים ברכב אוטונומי ללא נהג מלווה, מציג הצוות שלוש חלופות רגולטוריות. הראשונה היא תיקוני חקיקה נקודתיים שיאפשרו להעניק פטור מדרישות רגולטוריות מסוימות לחברות המבצעות ניסויים לצורכי פיתוח טכנולוגי, בכפוף לתנאים מוגדרים. החלופה השנייה היא הסמכת רגולטורים להפעיל "ארגזי חול" באמצעות ועדה ממשלתית רוחבית, שתאפשר מתן היתרים לניסויים טכנולוגיים באמצעות צווים לתקופה מוגבלת. החלופה השלישית היא חקיקת חוק מסגרת לנסיינות אסדרתית, שיאפשר מתן פטורים או הקלות רגולטוריות לגופים המבצעים ניסויים בישראל.
