האזהרה החריגה של בנק ישראל מפני חזרת הרפורמה המשטרית
לפי הבנק, פגיעה בעצמאות המוסדות והעמקת השסע החברתי בהמשך לתוצאות אפשריות של הבחירות עלולות לבלום את צמיחת המשק; זו הפעם הראשונה מאז פרוץ המלחמה, שבה הבנק מזהיר מפני קידום הרפורמה
בנק ישראל סבור כי תוצאות הבחירות עשויות להביא ל"העמקת השסע בחברה הישראלית" או ל"פגיעה בעצמאות המוסדות", ובמקרה שההערכות הללו יתממשו, הרי שהתחזית האופטימית לביצועי הכלכלה בשנת 2027 נמצאת בסכנה. הדברים הללו נכתבו על ידי חטיבת המחקר של הבנק ביום רביעי האחרון, אך משום מה נדחקו לשולי החדשות. זו הפעם הראשונה מאז ערב מלחמת חרבות ברזל שהחלה בתגובה לאירועי שבעה באוקטובר, שבה הבנק מזהיר מפני ההשלכות האפשריות של המשך קידומה של הרפורמה המשטרית.
כדאי לשים לב שהבנק מבחין בין שני סיכונים שונים, סיכון אחד הוא של "השסע החברתי", שהוזכר בתחזית חטיבת המחקר של אפריל 2025, אבל הפעם הבנק לא מסתפק בכך, והוא אומר במפורש שיש סיכון ל"פגיעה בעצמאות המוסדות". האזהרה של הבנק מתכתבת כמובן עם ההצהרות החוזרות ונשנות של מפלגות הקואליציה כי הן ימשיכו בקידום הרפורמה המשטרית, או בניסוחו של ראש הממשלה נתניהו בריאיון לערוץ 14: "אנחנו נחסל את הדיקטטורה המשפטית".
אף שהדברים נכתבו בתחזית חטיבת המחקר, הרי שהנגיד עצמו, פרופ' אמיר ירון, בחר שלא להדגיש אותם בנאומו אחרי החלטת הריבית האחרונה. אך גם ירון רמז על סיכונים כלכליים שאזרחי ישראל עשויים להתמודד עמם, אם המדיניות הכלכלית של הממשלה הבאה תהיה דומה למדיניות הכלכלית של הממשלה הנוכחית. ירון אמר: "ככל שחלק גדול יותר מהאוכלוסייה ישתלב בשוק העבודה ויגדיל את כושר ההשתכרות שלו, כך ניתן יהיה לתמוך ביעדי המדיניות הפיסקאלית תוך הפחתת הלחץ להעלאות מסים נוספות".
ירון מתנסח בכוונה באופן עקלקל, כשהוא מנסה לברוח ממלכודות שנפלו בהן נגידים קודמים – הוא לא אומר ש"אם החרדים והערביות לא ישתלבו, יהיה צורך בהעלאות מסים", אבל הוא לגמרי מתכוון לכך. בעצם, זו המהות של נאומו: יש לישראל עלויות ביטחוניות גבוהות יותר, ואו שמעלים מסים, או שמגדילים את בסיס המס, כלומר מכניסים יותר אנשים למערכת המס. כמו כן, בדבריו ובתשובותיו לעיתונאים הצר הנגיד על הנטייה של הממשלה שלא לקצץ ב"הוצאות שפוגעות בצמיחה" (בעברית: להשתמש בכסף קואליציוני) למימון הוצאות דחופות.
כדאי לתת את הדעת על שני סיכונים נוספים שהוזכרו בתחזית המחקר של בנק ישראל: האחד הוא הסיכון להתגברות הסנקציות על ישראל. הסיכון הזה ידוע לכלכלנים כבר זמן רב, אבל הוא עלה למודעות הציבורית בגלל ריאיון הבלוקצ'יין של נתניהו. במענה לשאלת כלכליסט בעניין אמר הנגיד כי "מדובר בנושא מדיני, ויש לפעול בו בכלים מדיניים", כלומר הממשלה הבאה (גם אם תהיה זהה בהרכבה לממשלה הנוכחית) תצטרך לשקול שימוש בכלים חדשים כדי למנוע סנקציות כלכליות. הסיכון השני הוא ל"התעצמות מחודשת של המלחמה". תרחיש כזה עשוי לפגוע בהתאוששות של המשק, להגדיל את פרמיית הסיכון של ישראל ואולי להצריך העלאת ריבית בחזרה. גם כאן, יהיה על הממשלה הבאה לשנות את הקו של הממשלה הנוכחית, ולחתור לסיום הזירות.
