"חדלות פירעון היא היא מדד למצב המשק הישראלי"
פורום חדלות הפירעון לבכירות ובכירי ענף המשפט בתחום שיקף את תמונת המצב של המגזר העסקי בישראל: החל מחשש לגל אירועי כשל על רקע הלחימה הנמשכת, שינויי חקיקה שנדרשים לנוכח המצב כיום ועד הסיכון הגובר בתחום הנדל"ן
תחום חדלות הפירעון לא יורד בשנים האחרונות מהכותרות בשנים האחרונות – ובצדק: רצף אירועי הלחימה, והקורונה שקדמה להם, יצרה אתגרים יוצאי דופן עבור כל עסק וחברה בישראל, חוסר הוודאות הביטחוני עדיין מרחף ומקשה לחזור לשגרה כלשהי ובנוסף הסביבה המאקרו-כלכלית רחוקה מלהאיר פנים. התוצאה הישירה של כך היא עלייה בסיכון העסקי, במקרי חדלות הפירעון ובהשלכות שלהן על כלל המשק. נושאים אלו ואחרים עמדו במוקד של פורום Duns 100לבכירות ולבכירי המשפט בתחום חדלות הפירעון שהתקיים אתמול (שני, 18.5) במלון קרלטון שבתל אביב.
עו"ד יעקב (קובי) ישראלי, מייסד "ישראלי-שגב ושות' משרד עורכי דין ונוטריון אמר כי "חדלות פירעון אינה רק עניין משפטי היא מדד למצב המשק הישראלי. משבר כלכלי לא מתחיל כשהעסק קורס, הוא מתחיל הרבה קודם, כשהאשראי יקר, המצב הבטחוני מורכב, הצריכה נחלשת והוודאות – נעלמת.. להערכתי אנחנו בתחילתו של גל נוסף של מקרי חדלות פירעון שיגיע לבתי המשפט בחודשים הקרובים".
עו"ד גלעד נרקיס, בעלים גלעד נרקיס משרדי עורכי דין, ציין כי "המלחמה הגיעה אל משק שנשא כבר נטל ריבית גבוהה, שוק נדל"ן קפוא ולחצים מימוניים. לחצים אילו הובילה חברות, קבלנים ועסקים רבים אל בחינה של קידום הליכי חדלות פירעון שתוצאותיהם הצפויות קשות לכלל הצדדים. הסוד השמור של התחום הוא שהליכים אלה אינם מיטיבים – לא עם החברות ולא עם הנושים. בנסיבות אלה, מוטלת על כלל השחקנים אחריות מקצועית לקדם מנגנוני הידברות אלטרנטיביים קודם למירוץ לבית המשפט בבקשות לחדלות פירעון וכל זאת - לא כחלופה אלא כנתיב ראשי".
עו"ד רז מנגל, מייסד ובעלים של רז מנגל ושות' – משרד עורכי דין חידד כי "משבר הריבית ומחנק האשראי נותנים את אותותיהם בכל רחבי הסקטור העסקי. סיומה של אחת התקופות המאתגרות בתולדות מדינת ישראל לא נראה באופק, אולם סביר שבסוף המשבר יצמחו "טייקונים" חדשים שייבנו מכישלונות וקריסות של חברות ותיקות שלא השכילו להיות גמישות מספיק ונזילות כנדרש. המערכת המשפטית תיאלץ להמציא פתרונות חדשים ולשכלל שיטות קיימות, על מנת לסייע למנוע גל קריסות".
אמנון ביס, שותף גורניצקי ושות', אמר כי "ישנה הבנה רחבה בקרב חברות, נושים ובתי המשפט שצו פתיחת הליכים עלול להוביל להשמדת ערך, לפגיעה בפעילות העסקית ולקושי במכירת החברה או פעילותה בתנאים מיטביים. לכן, יותר גורמים מעדיפים לקדם הסדרי חוב מחוץ לבית המשפט, מתוך רצון לשמר את ערך החברה והפעילות. בארה״ב, למשל, מודל צ׳פטר 11 מאפשר לגבש הסדר חוב תחת עיכוב הליכים, מבלי למנות נאמן או להחליף את הנהלת החברה, אלא במקרים חריגים. ישראל עשתה בשנים האחרונות צעדים בכיוון הזה, אך לטעמי עדיין חסרים כלים משמעותיים שיאפשרו לחברות לגבש הסדרים יעילים יותר ולשמר ערך בצורה מיטבית."
"הצלחת הסדר תלויה בשקיפות"
על רקע העלייה הצפויה במקרי חדלות פירעון, אפשרות ההבראה של החברות והסדרי חוב עולה מחדש על הפרק. עו"ד תומר לוי, שותף ביוחנן סונדרס חברת עורכי דין, הסביר כי "אין ספק שבתקופה הנוכחית קיימת חשיבות מוגברת לקידום הסדרי נושים ולהבראת חברות ויחידים עוד בטרם הגעה לחדלות פירעון, מתוך מטרה לאפשר המשך פעילות כלכלית ושיקום אמיתי. יחד עם זאת, הצלחתו של כל הסדר תלויה קודם כל בשקיפות מלאה ובתום ליבו של היחיד ובעלי התאגיד, אשר נדרשים לבוא בפני הנושים בידיים פתוחות ונקיות ולפרט באופן מלא את כלל נכסיהם, זכויותיוהם, התחייבויותיהם ומצבם הכלכלי. לצערנו, לא אחת אנו נתקלים במקרים בהם לא נמסר מלוא המידע הנדרש, באופן המקשה על בחינת ההסדר ועל גיבוש עמדה עניינית ומושכלת מצד הנושים, דבר היוצר טעם לפגם ומערער את האמון הנדרש לצורך קידום ההליכים מסוג זה".
עו"ד ענת מרום, שותפה במחלקת חדלות פירעון במשרד פרל כהן, הוסיפה כי "בימים מאתגרים אלה קיימת חשיבות מוגברת בצורך בהבראת חברות באמצעות גיבוש הסדרי חוב. אי-הוודאות הכלכלית, היחלשות הדולר, הריבית הגבוהה והמצב המלחמתי המתמשך יצרו גל גובר של עסקים וחברות הנקלעים למצוקה פיננסית, ומחדדים את הצורך בשימוש בכלים משפטיים יעילים ויצירתיים לשיקום כלכלי. הסדרי חוב, כפי שעוגנו ועוצבו במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מציעים חלופה עדיפה להליכי פירוק, תוך מתן אפשרות לגבש תוכנית לשימור פעילות העסק, שמאפשרת לעובדים לשמור על מקום עבודתם וממקסמת את שיעור הגבייה לנושים. כניסה מוקדמת למצב משברי בחברה ותכנון קפדני להליך הסדר, תוך גיבוש תוכנית הפעלה ושיקום סדורה, עדיפים עשרות מונים על פני המתנה מתמשכת עד לנקודת האל-חזור של העסק, ומהווים את המפתח להשגת תוצאה מיטבית לכלל הצדדים המעורבים".
עו"ד יוסי מנדלבאום, שותף במחלקה המסחרית וראש תחום חדלות פירעון במשרד ליפא ושות', התייחס למצב בו נושה מהותי מתנגד להסדר חוב מוצע, לאחר שהעמיד את החוב לפירעון מיידי, וזאת אף שמוצע לו לקבל את מלוא החוב המקורי תוך שמירת אותה ריבית ואותה פריסת תשלומים קודמת. לדבריו, יש לפרש את סעיף 88 לחוק חדלות פירעון כך שחובת השוואת התמורה המוצעת לנושה לעומת חלופת הפירוק/כינוס מתייחסת רק לגרעין החוב עצמו ולא לזכויות נלוות, כגון הזכות להעמדה לפירעון מיידי. לכן, אם ההסדר שומר לנושה את מסגרת התשלומים והריבית המקורית, אין מדובר בפגיעה בזכויותיו ואין בסיס ממשי להתנגדות מכוח אותו סעיף. בנוסף, ככל שקיימת בטוחה לאותו נושה, ניתן לומר שהיא הולכת ומתחזקת עם פירעון התשלומים. בנוסף, דיני חדלות פירעון מחייבים איזון מול כלל הנושים. משכך, נושה לא יכול "לפוצץ" הסדר כאשר מצבו נשמר. סעיף 88 לחוק, לא נועד להקנות לאותו נושה "זכות וטו" לשם שיפור מצבו לעומת זה שקדם למועד חדלות הפירעון".
עו"ד משה תורג'מן שותף בבר יוסף, נאוי תורג'מן גרבובסקי ושות' התייחס לעתיד הסדרי החוב והשפעת ה-AI. "עולם חדלות הפירעון נכנס לעידן שבו הקריסה לא תתגלה רק בדיעבד. כלי AI מסוגלים לנתח תזרים, אשראי, דוחות ודפוסי פעילות בזמן אמת, ולהצביע מוקדם על שינוי במצב החברה. בהסדרי חוב המשמעות דרמטית: מי שיזהה ראשון את נקודת השבר, יוכל להשפיע על אופן ניהול המשבר, על גיבוש החלופות ועל יחסי הכוחות בין בעלי השליטה, הנושים ובעלי התפקיד. לכן, חדלות פירעון תהפוך יותר ויותר מתחרות רק על נכסים לתחרות גם על דאטה".
"רתיעה גוברת מפנייה לבתי המשפט"
סוגיה נוספת שנדונה בהרחבה הייתה הרלוונטיות וההתאמה של חוק חדלות פירעון למציאות המשתנה ולתנאי המשק כיום. לדברי עו"ד דורית קרני, שותפה במחלקת חדלות פירעון והבראת חברות בפירמת AYR - עמר רייטר ז׳אן שוכטוביץ ושות, "למרות כוונת המחוקק לייעל את תחום חדלות הפירעון, בפועל קיימת כיום רתיעה גוברת מפנייה לבתי המשפט, בעיקר בשל חוסר ודאות והתחושה שההליך אינו תמיד מוביל לתוצאות מיטביות. התוצאה היא שתאגידים ונושים מעדיפים יותר ויותר לנסות לנהל ולפתור משברים מחוץ לכותלי בית המשפט — לעיתים בהצלחה — אך לצד זאת מדובר גם בהבעת אי־אמון במערכת, שמחייבת את כלל הגורמים לבחון כיצד ניתן להשיב את האמון ולהגשים את תכליות החוק".
עו"ד לירום סנדה, בעלים ומייסד ל. סנדה להב ושות' S.L חברת עורכי דין, הדגיש כי השינויים שבוצעו במסגרת תיקון מספר 9 לחוק אינם מספיקים כדי להתמודד עם גל הקפאות שצפוי להגיע. בפועל, חברות רבות קורסות עוד לפני שהן מצליחות לקבל הגנה אפקטיבית מבית המשפט. נדרש תיקון חקיקה נוסף שיאפשר הקפאת הליכים אוטומטית לתקופה ראשונית של 30 יום, לצד מינוי מנהל הסדר שיגיש דוח הפעלה ראשוני ויבחן את סיכויי השיקום של החברה. זאת, בכפוף להפקדת 'דמי רצינות' מצד החברה, בדומה למנגנונים הקיימים כיום בהסדרי נושים ליחידים ולעסקים פרטניים".
לדבריו, "מעבר לפן המשפטי חובה על בית המשפט להכיר גם בפן האנושי. אף בעל חברה, יזם או איש עסקים לא רוצה לקרוס - ובוודאי שלא להגיע להליך משפטי כזה. עבור רבים מדובר במפעל חיים שנבנה במשך שנים. עצם הפנייה לבית המשפט, יחד עם הסטיגמה, המגבלות והחשיפה הכרוכות בהליך, הן בפני עצמן אינדיקציה לרצינות המצב — וסיבה מספקת לאפשר לחברה את אותה תקופת הגנה בסיסית לצורך בחינת שיקום אמיתי לפני הקריסה הסופית".
ליהי בלומנפלד, שותפה, מחלקת חדלות פירעון בפישר (FBC & Co) ציינה כי "תיקון 9 נועד לתת פתרונות לנושאים שלא היו מוסדרים בתיקון הקודם לחוק. כך למשל, כל חברה יכלה להגיש בקשה להסדר חוב, גם אם זו היתה רק אצטלה למחיקת חוב, ואת זה התיקון פתר. התיקון נועד ליצור הסדר קבע לתיקון 4 תוך ביצוע תיקונים ומסננים, ביניהם - התיקון חל רק על חברות תפעוליות; יש דרישה להצגת הסדר מובנה ולא רק מתווה; דרישה להעמדת מימון להליך; מקור למימון תשלום לעובדים; קיצור התקופות כדי למנוע סחבת; ועוד. למעשה, התיקון מנסה למנוע הגשת בקשות להסדר רק כדי לשלוט במינוי בעל תפקיד, שכן המעבר בין ההליכים דורש מינוי בעל תפקיד אחר. במובן הזה התיקון העלה את רף הכניסה של חברות שמגישות בקשה להסדר ומנע מחברות חדלות פרעון להגיש בקשות להסדר שהן בעצם בקשות לשמיטת חובות שאין להן כל היתכנות. השאלה כיום היא, אם לא מדובר ברף שהוא גבוה מדי ומצומצם מדי - התיקון מצא לכך פתרונות חלקיים בלבד."
פרופ' דוד האן, יועץ, גולדפרב גרוס זליגמן, הסביר כי "אני בעד גישורים והסדרים ללא מעורבות שיפוטית - כל דבר שניתן להשיג בהסכמה, מבלי להיזקק למערכות פורמליות של בתי משפט, הוא דבר רצוי. אך הבעיה היא מה קורה כשאין הסכמה. המשפט צריך להעמיד כלים לרשות הצדדים כשהם לא מצליחים להגיע להסכמה, כי אם כולם מסכימים, אין צורך במערכת המשפט כלל. בעיניי תיקון 9 מפספס, הוא מכוון את הצדדים לבוא לבית המשפט כשהכל כבר מוכן, אבל אם הכל מוכן, אין צורך בבית המשפט. אנחנו זקוקים לכלים דווקא כשאין הסכמה. תיקון 9 לוקח את תיקון 4 והופך אותו מהוראת שעה לקבע, אך בפועל חוזר לסעיף 233 הישן לפקודת החברות — הסדרים ללא עיכוב הליכים. זה לא טוב. זו נסיגה. המחוקק הבין כיום שצריך לעזור למי שתקוע באמצעות הסדרי חוב, אך אינו מספק כלים משפטיים מעשיים לכך, יש רק לקוות לתיקוני חקיקה נוספים שישובו וישפרו את התנאים המשפטיים לקידום הסדרים".
עו"ד ליאור מרקוביץ, שותף מייסד ליאור מרקוביץ ושות עורכי דין ושות', הוסיף כי "המצב הכלכלי דורש מאיתנו פתרונות יצירתיים לצורך קידום מהיר של הסדרי נושים. כדוגמה מעשית לייעול המערכת, ניתן לעשות שימוש בסעיף 87 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. סעיף זה מאפשר, תחת תנאים מסוימים ובאישור בית המשפט, לשנות את כללי המשחק באסיפות הנושים: לעבור ממודל של 'הסכמה אקטיבית' (המחייב התייצבות והצבעה בפועל של הנושים בכל קבוצה) למודל של 'הסכמה פסיבית'. משמעות הדבר היא שנושים אשר בוחרים שלא להגיב או לא להופיע, ייחשבו כמי שמסכימים להסדר. מהלך כזה יכול למנוע הכשלה של הסדרים ראויים וחיוניים בגלל אדישות או עיכובים טכניים של נושים, וחוסך חודשים ארוכים של דיונים משפטיים יקרים. תפקידנו כמשפטנים מובילים בעת הזו הוא לא רק לנהל את קריסת העסק, אלא להוביל לשיקומו המהיר ביותר. החלת מנגנון של הסכמה פסיבית בקבוצות הנושים היא צו השעה כדי להציל חברות, לשמור על מקומות עבודה ולהניע את המשק קדימה".
"גישור הוא כלי חיוני"
אלטרנטיבה נוספת בהליכי חדלות פירעון עשויה להיות גישור, ולא אחת הוא מתגלה כנחוץ ואפקטיבי מתמיד. לדברי עו"ד מזל מרו, שותפה במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, "גישור בחדלות פירעון הוא כלי ניהולי חיוני, במיוחד בסכסוכים מורכבים בין נושים, בעלי מניות ומממנים. במקום הליכים ממושכים ויקרים בערכאות, הוא יכול לספק במהירות ודאות טובה יותר לגבי שיעור הפירעון, לצמצם שחיקה כלכלית ולסייע בגיבוש הסדר יעיל, מהיר ומאוזן".
עידן אדלר רייס, שותפה במחלקת חדלות פירעון במשרד פירט וילנסקי מזרחי כנעני עורכי דין, "הגמישות והיצירתיות שנדרשת מנאמן בהליכי חדלות פרעון בינלאומיים היא בעלת חשיבות רבה. בשל המורכבות והיחודיות של הליכי חדלות פרעון בינלאומיים, יש הצדקה למתן סמכויות רחבות וגמישות יתרה בהליכי גישור בינלאומיים במטרה לאפשר לנאמן לחתור לפתרון יצירתי כדי להשיא את ערך הנכסים ולמקסם התמורה לנושים".
"ההאטה בשוק הנדל"ן יוצרת לחץ משמעותי"
אחד הענפים שבו המציאות הכלכלית מורגשת ביתר שאת הוא ענף הנדל"ן. לדברי עו"ד איתן ארז, שותף מנהל איתן ש.ארז ושות' משרד עורכי דין, "המשק הישראלי מצוי בתקופה רגישה שבה שיקום חברות יהפוך לאתגר המרכזי של השנים הקרובות ומי שבקושי תזרימי ושידע לייצר מנגנונים מהירים ויעילים להסדרי חוב לפני הקריסה, הוא שישרוד. המציאות הכלכלית הנוכחית של ריבית גבוהה, האטה בשוק הנדל״ן, מלאי גדול של דירות לא מכורות ואי ודאות ביטחונית וכלכלית יוצרת לחץ משמעותי על חברות רבות. להערכתי, ללא התאמות רגולטוריות וגמישות במנגנוני מימון והסדר, נראה בתקופה הקרובה עלייה משמעותית בהליכי חדלות פירעון ובהסדרי חוב, בעיקר בענף הנדל"ן".
עו"ד יניב דינוביץ', שותף חדלות פרעון בהרצוג פוקס נאמן, ציין כי "בעת האחרונה אנחנו עדים לתופעה שהולכת וגדלה של קריסת יזמים בפרויקטים של התחדשות עירונית. מדובר באירוע רב־נפגעים, הכולל אתגרים ייחודיים המחייבים פתרונות מהירים ויצירתיים, ותמיכה של בית המשפט בתהליך. מצב דברים זה מערב שורה ארוכה של בעלי אינטרסים שונים, ובהם: הבנק המממן, בעלי הזכויות במקרקעין (אשר במקרים רבים כבר פינו את דירות מגוריהם וממתינים פרק זמן ממושך לקבלת הדירות שהובטחו להם) רוכשי הדירות, היזם שקרס, הקבלן המבצע, ספקים ונושים נוספים, מוסדות התכנון, רשויות וכיוצב'. לכל אחד מגורמים אלה אינטרס שונה, ולעיתים אף מנוגד. בנסיבות אלו, בעל התפקיד נדרש לאזן בין האינטרסים השונים ולגבש פתרונות פרקטיים שמטרתם להביא בסופו של יום להשלמת הפרויקט ולמסירת הדירות, תוך מזעור הנזק למעורבים."
עו"ד דן הלפרט, בעלים ומייסד הלפרט ושות' משרד עורכי דין ונוטריון ושות' משרד עורכי דין ונוטריון, ״אנחנו מייצגים בעלי דירות ב-700 פרויקטי התחדשות עירונית בכל הארץ וגם משמשים נאמנים בלמעלה מ-1200 תיקי חדלות פרעון. לאחר שנים קשות של מלחמה בכל החזיתות מתחדדת תמונת מציאות מורכבת ומטרידה בנדל״ן בערי הביקוש שבעבר נחשבו לרווחיות ביותר ובעיקר בת"א. יותר ויותר יזמים בוחרים לנטוש פרויקטים להתחדשות עירונית בשל חוסר כדאיות כלכלית וקיימת תופעה חמורה של קריסת פרויקטים וחברות יזמיות. אנחנו רואים גם מקרים של חדלות פירעון וכינוס נכסים ואני מעריך שבמהלך השנה הקרובה נראה למרבה הצער עוד הרבה מקרים כאלה".
לדבריו, "בתי המשפט צריכים להטות אוזן גם לרצונות וצורכי בעלי הזכויות (בעלי הדירות). יש לזכור שמדובר בפרויקטים ייחודיים בהם מוסרים בעלי דירות את הנכס היקר להם מכל וכאשר העסקה או החברה היזמית נקלעות לחדלות פירעון הדבר מורכב הרבה יותר ממקרים אחרים. כדי למנוע קריסה של חברות יזמיות יש לנהל את האירועים הללו באופן מושכל ובעדינות רבה עוד לפני שהם מגיעים לבית המשפט. אנחנו פיתחנו במשרד מתודולוגיה שמאפשרת לבחון את המצב הכלכלי של הפרויקט לאשורו ולפעול להפחתת התמורות בעסקה כך שיאפשרו את השלמתה נוכח הפגיעה הקשה ברווחיות מבלי לסכן את קיומו של הפרויקט ומבלי לדרדר את היזמים לחדלות פירעון".
"יותר פרויקטים נתקעים"
עו"ד תחסין עוואד, מייסד ובעלים תחסין עוואד עורכי דין מסביר כי "לשיטתי, הירתמותם של הנושים ובייחוד הנושים מהמערכת הפיננסית להליכי ההפעלה של חברות הנכנסות להליכי חדלות פירעון העוסקות בתחום הבנייה או התשתיות, באמצעות הנאמנים, יכולה להשפיע במידה רבה על קידום הליכי שיקום וגיבוש הסדר נושים לחברות אלו. אחד היתרונות הוא קידום הליכי הפעלה אשר עשויים להביא למצב של הקטנת חשיפה של החברה מול מזמיני עבודה, מניעת הטלת קנסות ו/או חילוט ערבויות, הקטנת נזק מצרפי, מזעור נזקים וכן יצירת עודף תזרימי אשר ישמש מקור בסיסי להסדר נושים. יתרון נוסף הוא הקטנה או השבת ערבויות אמור להפחית בהתאם את מסכת החובות הכוללת של החברה, מהלך שיש בו כדי להגדיל סיכוי שהנושים (במיוחד הנושים הכלליים) יקבלו דיבידנד בשיעור יותר גבוה מאשר היו מקבלים במקרה של חילוט ערבויות לטובת מזמיני עבודות שונים. בנוסף, עמידת החברה בהתחייבויות מול מזמיני עבודה וסלילת דרכה לשיקום עשויים לשפר משמעותית את מעמדה בעתיד הקרוב והחזרת האימון העסקי מול לקוחותיה השונים תוך אפשרות כי החברה (אחרי אישור הסדר נושים) תתקשר בהמשך בעבודות נוספות חדשות מול מזמיני עבודה.
לדבריו, "לצד היתרונות הללו, קיימת חשיבות בדבר שמירת מקומות עבודה ל- "עובדים" של חברות אלו ומניעת גל אבטלה שיש בו כדי להעיק על הקופה הציבורית במיוחד בתקופה מאתגרת שהמדינה עוברת בעקבות המלחמה והבחירות הקרובות בעוד מספר חודשים".
שאול ברגרזון, מייסד ברגרזון עורכי דין ציין כי "עסקים רבים חווים בימים אלה קשיים כלכליים וחשש לקריסת וחדלות פירעון. כך, בתחום הבנייה והקבלנות, ובמיוחד של התחדשות עירונית בפרויקטים באזור תל-אביב. נמצא פרויקטים שהפכו בעיתיים נוכח ירידה במחירי הדירות ועליית עלויות הבנייה. עסקים אלה מעדיפים לעיתים לא לבצע הפרויקט, לו התחייבו אף במחיר הפרת הסכם וסיכסוכים משפטיים. במקרים אלה, הקבלן מעדיף לעיתים להעביר הפרויקט לקבלן או יזם אחר, פחות מנוסה או אופטימי יותר ביחס למצב השוק ולהיכנס לנעליו. מצב כזה מחייב זהירות רבה מצד הדיירים, שכן הקבלן החדש עשוי להיקלע, בהמשך, לקשיים כספיים ואי כדאיות, אשר תביא להפסקת הפרויקט וכניסה להליכי חדלות פרעון אשר תגרום לנזקים ניכרים לדיירים".
אלונה בומגרטן, ראש (משותף) במחלקת חדלות פירעון, נשיץ ברנדס אמיר ציינה כי "מומלץ לבחון קידום הליך שיקום לחברה בתחום ההתחדשות העירונית באמצעות הסדר חוב לפי חלק י’ (תיקון 9) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שכן מדובר בפועל בהליך המחייב ארגון מחדש וגיבוש הסכמות רחבות בין כלל הגורמים המעורבים - הקבלן, בעלי הדירות, רוכשי הדירות המחזיקים בהערות אזהרה או ערבויות חוק מכר, הבנק המלווה ונושים נוספים. בשונה מהליכי פירוק, הסדר חוב מאפשר לשמר את הפרויקט כ'עסק חי', להמשיך את קידומו ולמנוע קריסה שתפגע בכלל הצדדים. ההליך יוצר מסגרת מוסדרת לניהול מו”מ תחת פיקוח בית המשפט, מאפשר התאמת התחייבויות למציאות הכלכלית, גיוס גורם חלופי במידת הצורך, ושמירה על זכויות הדיירים והרוכשים. יתרונו המרכזי של ההליך הוא ביכולת למקסם את ערך הפרויקט ולהבטיח את השלמתו, תוך ריכוז כלל המחלוקות במסגרת אחת ומניעת מצב של עצירת העבודות או אובדן מוחלט של הפרויקט. בהיעדר הסכמות רחבות כאמור, קיים חשש ממשי כי הפרויקט ייתקע או ירד לטמיון - באופן שיסב נזק משמעותי לכל המעורבים".
עו"ד שי בר ניר, שותף במחלקת חדלות פירעון והבראת חברת במשרד פירון, התייחס למינוי בעלי תפקיד בפרויקטים של התחדשות עירונית. לדבריו, "המצב הנוכחי בשוק מוביל לכך שיותר ויותר פרויקטים נתקעים או מתארכים משמעותית, בין היתר בשל קשיים של יזמים וקבלנים בהשלמת הביצוע. במצבים כאלה, מינוי בעל תפקיד הופך לכלי קריטי שמטרתו לייצב את הפרויקט, להבטיח המשכיות ולמזער את הפגיעה בדיירים. יחד עם זאת, דרוש שיתוף פעולה של כל הגורמים המעורבים בתהליך כולל הדיירים והרוכשים שהרבה פעמים מוצאים עצמם כסופגים את העלות".
"ירידת הדולר עשויה לגרום למשבר בהייטק"
ענף נוסף שעשוי להתמודד עם חדלות פירעון הוא ההייטק וזאת, בין היתר, על רקע שער הדולר הנמוך. עו"ד אמיר פרנקל שותף בשבולת ושות' מציין כי "ללא התערבות מיידית של המדינה, ירידת שער הדולר עלולה לגרום למשבר חמור ולפגוע בחברות, במיוחד בתחום ההייטק שבו מחד ההוצאות הן בשקלים וההכנסות בדולרים".
עו"ד יובל ברגיל, שותף מוביל, חדלות פירעון והבראת חברות במשרד ארנון, תדמור-לוי, "בתקופה האחרונה, על רקע ההאטה בגיוסי ההון והקושי בהכנסת משקיעים חדשים, אנו רואים מעבר מסוכן של חברות טכנולוגיה וסטארט-אפ למימון באמצעות אשראי בנקאי ממונף. הבעיה המרכזית היא שהלוואות אלו ניטלות פעמים רבות בהתבסס על ציפיות בלבד להשקעה עתידית או סיבוב גיוס קרב, ולא על בסיס פעילות עסקית אורגנית המייצרת תזרים יציב שיכול לשרת את החוב. הישענות על תקווה במקום על תזרים מגלמת סיכון משפטי ועסקי כבד; התנהלות זו לא רק שתוביל חברות רבות אל סף חדלות פירעון עם התייבשות קופת המזומנים, אלא אף עשויה, במקרי קיצון, להטיל אחריות אישית ישירה על דירקטורים ונושאי משרה שאישרו את המהלכים מבלי להבטיח את יכולת ההחזר. במציאות הנוכחית, קיימת חשיבות דרמטית לזיהוי מוקדם של המשבר ולהסללה אקטיבית של חברות אלו להסדרי נושים בטרם יגיעו לקריסה מוחלטת ואובדן הטכנולוגיה. לצד זאת, כדי למנוע מכת מוות לעסקים עם פוטנציאל, נדרש שילוב של פתרונות אשראי ממשלתיים זמינים וגמישים, שיגשרו על המשבר התזרימי ויאפשרו לחברות מסלול של שיקום כלכלי אמיתי".
עו"ד נדב לב, מייסד ובעלים נדב לב – משרד עורכי דין ציין כי "כמדינת סטארט-אפ עם פעילות גלובלית ענפה, רבות מהחברות הישראליות פועלות מלכתחילה מול משקיעים, ספקים ולקוחות מעבר לים. לכן, בעת משבר, חדלות פירעון בינלאומית אינה חריג אלא מציאות עסקית שכיחה. האתגר הוא לנהל הליכים חוצי גבולות במהירות, בתיאום ובוודאות משפטית — כדי לשמור על ערך הנכסים ועל אמון השוק". .
