סגור
אמיר ירון ו חיילי צה"ל
אמיר ירון וחיילי צה"ל. הסיכונים הגיאופוליטיים עדיין מהווים שיקול מרכזי (צילום: אלכס קולומויסקי דובר צה"ל)
פרשנות

הצמיחה מתכווצת תחת רעמי המלחמה

בצל הכותרות הצבאיות והפוליטיות, מתרבים הנתונים הכלכליים העגומים של החודשים האחרונים

על רקע המשך המלחמה וכוונת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' להעמיק אותה, התפרסמו ביומיים האחרונים נתונים ותחזיות, שמנבאים עוד פגיעה בצמיחה. אתמול פרסם בנק ישראל את המדד המשולב ליולי, שמצביע על ירידה נוספת, הפעם של 0.64%. בנוסף, הבנק עדכן בחדות את הנתון ליוני (החודש בו חלה המלחמה מול איראן) לירידה של כ־1.67%, לעומת ירידה של 0.67% שפרסם לפני חודש ימים. מאז מרץ 2025 המדד המשולב יורד ללא הפסקה והשלים צניחה מצטברת של 3%. המדד נועד לשקף בזמן אמת את מגמות הפעילות הכלכלית מדי חודש. הוא מתייחס לצריכה פרטית, השקעות, יצוא ויבוא, תעסוקה ותעשייה ויש לו יכולת ניבוי די טובה, שכן הנתונים על הצמיחה מתפרסמים בדיעבד וסובלים מעדכונים רבים אחרי הפרסום. ירידה רצופה במדד לאורך כמה חודשים, ובמיוחד בשיעורים חדים ביולי וביוני, משקפים צמיחה שלילית בפועל, כפי שראינו ברבעון השני של 2025 (ירידה של 3.5% בתמ"ג לעומת הרבעון הקודם בשיעור שנתי). יתר על כן, יולי היה צפוי כבר לאותת על התאוששות מסוימת מהנפילה ביוני, אבל הנתון רחוק מאותה ציפייה.
גם בשוק ההון מתחילים לפקפק ביכולת של המשק להתאושש בקצב של 3%–4%. כלכלני בנק הפועלים ציינו, כי "עשרה ימי הלחימה בחודש יוני הביאו לירידה חדה של התוצר – בשיעור שנתי של ‎13% לעומת הרבעון הקודם, והתמ"ג העסקי ירד ב־3%" וכתוצאה מכך הם עדכנו את תחזית הצמיחה ל־2025 בחדות מטה ל־2% בלבד, לעומת 3.2% לפני כחודשיים. לפי הבנק הגדול בישראל, המלחמה אינה פוגעת רק בתוצר, אלא מאלצת גם שינוים קשים בהקשר של המדיניות הכלכלית. בצד הפיסקאלי, האוצר נאלץ להרחיב את תקרת גירעון: "התארכות המלחמה מביאה להגדלת הוצאות הביטחון והאוצר מעלה את יעד הגירעון התקציבי השנה", נכתב שם, כאשר בצד המוניטרי הם מציינים כי בנק ישראל נאלץ להיזהר יותר: "הסיכונים הגיאופוליטיים היוו שיקול מרכזי בהחלטה של בנק ישראל לא לשנות את הריבית החודש" נכתב. בנק ישראל נאלץ להשאיר את הריבית על כנה בפעם ה־13 ברציפות.
גם במיטב עדכנו את תחזית הצמיחה ל־2.5%–2% בלבד, לעומת כ־3% בתחזית קודמת. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות, כותב: "הצמיחה של המגזר העסקי ברבעון השני היתה ככל הנראה שלילית או אפסית, גם אלמלא המלחמה באיראן". גם הוא קורא למקבלי ההחלטות להביא בחשבון את הנתונים הגרועים: "תוצאות הצמיחה ברבעון השני הופכות תחזיות הצמיחה של בנק ישראל ומשרד האוצר ל־2025 (3.3% ו־3.1% בהתאמה) לגבוהות מדי וכמעט לא ניתנות להשגה". המשמעות בסופו של דבר, היא שהמלחמה מול איראן רק החריפה מצב של האטה שכבר היה קיים קודם לכן.