שכחו את החדשנות בבית – וכולנו משלמים את המחיר
ישראל היא אולי מעצמת טכנולוגיה אבל בתחום הבנייה אנחנו הרחק מאחור. תשתיות ובניינים נבנים בשיטות ישנות מאוד, ניצול חלקי של כוח אדם ובזבוז כספים. כל אלו מקפיצים את מחירי הדיור
משבר הדיור בישראל הוא עובדה קיימת כבר למעלה מעשור, שמורגשת היטב בכיסים של כולנו. בין אם מדובר בצבירת הון עצמי ראשוני לטובת רכישת דירה או משכנתא שהולכת ומתייקרת לנוכח הריבית הגבוהה, קשה מאוד לחמוק מיוקר הדיור. למעשה, קרוב לוודאי שלולא המלחמה בשנתיים האחרונות, משבר הדיור היה אחד מהנושאים המרכזיים שעל סדר היום.
.אחת מהטענות המרכזיות לגבי משבר הדיור נוגעת במחירי הדירות הגבוהים , במיוחד ביחס להכנסה הממוצעת של האוכלוסיה. ישראל מדורגת כיום בין המדינות הכי יקרות בעולם לדיור , בערך במקום ה 5-7 הגרוע בעולם מבחינת היחס בין מחיר דירה להכנסה, עם יחס גבוה במיוחד באזור המרכז (כ 15-17 שנות הכנסה לדירה ממוצעת).
הסיבה המרכזית ליוקר לא הגיוני זה היא מחירי הקרקעות המאמירים באזור המרכז וחוסר הפעולה של הממשלה להפשיר קרקעות בכמויות גדולות באיזורי ביקוש תוך הנגשתם לאלו הזקוקים לדירה (כדוגמת מחיר למשתכן) ולא למשקיעי נדל״ן.
אלא שיש גורם נוסף, ומהותי במיוחד, שמשפיע עמוקות על שוק הנדל"ן: שיטת הבנייה. במקרה של ישראל שיטת הבנייה שמאפיינת את הבניינים והתשתיות היא מיושנת מאוד.בניגוד לענפים אחרים כגון חקלאות , תעשיה או הייטק בהן ישראל מובילה עולמית בתחום התפוקות והתיעוש ענף הבניה בארץ נשאר הרחק מאחור . מרבית הבנייה בישראל מתבססת על פעולות ידניות באתר , על ידי כמות גדולה של כוח אדם מיובא בעל מיומנות נמוכה. הדבר מוביל כמובן ליעילות נמוכה , עלויות גבוהות מאוד ואולי חשוב מכל , תוצר סופי בעל איכות נמוכה מאוד.
בעוד שרוב ענפי המשק בישראל הן ברמת הפריון של המדינות המפותחות (OECD) ואפילו ברמה גבוהה יותר ענף הבנייה מפגר הרחק מאחור עם פריון שהוא בערך חצי מזה של המדינות המפותחות.
על מנת להמחיש בואו נשווה לרגע לענף הרכב. תארו לכם שבמקום לייצר דלת של רכב במפעל על ידי רובוט היה מקבל פועל אנושי חתיכת פח והיה צריך במכות פטיש לייצר את הדלת. האם המוצר היה בעל איכות עקבית? האם עלות הייצור הייתה סבירה ? וחשוב מכל , האם אנחנו כצרכנים היינו מקבלים בסוף מוצר טוב?
לפתור שתי ציפורים בדירה אחת
זה לא חייב להיות ככה. תעשייה שנחשבת לכל כך דומיננטית ומרכזית בכלכלה הישראלית לא יכולה להישאר עד כדי כך מאחור, ולא להתקדם עם הטכנולוגיה, התיעוש – וכמובן צרכי השוק. בדומה לתעשיית הרכב, שמיישמת באופן עקבי שיטות עבודה ממוכנות, חכמות וטכנולוגיות, שמתבטאות גם במחיר, תעשיית הנדל"ן נדרשת לעדכון גרסה. ליתר דיוק – עדכון בנייה.
אחד הפתרונות שעשויים להקל ולסייע באופן מהיר במיוחד על שוק הדיור הוא לשנות את "שיטת ההפעלה" של אתרי הבנייה בישראל. במקום לייצר את הדירות שלנו בתהליכים ידניים, ארוכים ומסורבלים, ניתן לעשות זאת באתרי ייצור או במפעל חיצוני, ולהרכיב אותם באתר עצמו. כך, ייחסך זמן רב, הייצור יעשה באופן מהיר ומתועש ותהיה פחות חשיפה לטעויות אנוש או בקרת איכות נמוכה. הדבר גם יאפשר ניצול יעיל יותר של כוח האדם בענף, וימשוך אליו כוח אדם מקומי ומקצועי ולא יצריך ייבוא של עשרות אלפי פועלים בשנה .
תיעוש הבניה יכול להניע שני תהליכים חשובים מאוד, הראשון הוא כמובן הוזלה משמעותית של עלות ״ייצור״ הדירה והשני ואולי חשוב לא פחות עליה באיכות ואחידות הדירה שאנו מקבלים.
אריאל פוקטינסקי הוא מנכ"לECOWELL
