עכשיו נזכרו: חצי מיליארד שקל יוזרמו להסברה עם משפיעני רשת ומשלחות
בעוד מעמדה של ישראל רק מידרדר בעולם, במשרד החוץ מפעילים רכבת אווירית כדי להביא לארץ משפיענים, מחוקקים ועיתונאים. כעת ינסו גם לפנות לאזרחי העולם מעל ראשי המנהיגים עם "מערך דיפלומטיה ציבורית"
תקציב של 520 מיליון שקל להסברה בחו"ל, אלפי משפיענים, חברי פרלמנטים, עיתונאים ואנשי דת במאות משלחות שחלקן כבר הגיעו לארץ בחודשים האחרונים ואחרות יגיעו עד סוף השנה, כשהמטרה היא לשפר את מצבה של ישראל בדעת הקהל העולמית – ועדיין התדמית הישראלית בשפל שלא היה כמותו.
בין היתר, השבוע אמורה להגיע משלחת עצומה של 250 מחוקקים אמריקאים ובדצמבר תגיע משלחת של 1,000 אנשי דת אמריקאים. במשרד החוץ נוקבים במספר של 400 משלחות על פני כל שנת 2025, הכוללות 5,000 איש, בעוד בשנה רגילה לפני המלחמה המספר עמד בממוצע על 25 משלחות.
במקביל, היום תדון הממשלה על הקמת מערך דיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ, שיעסוק בעיקר ברשתות החברתיות.
250 מחוקקים יגיעו מארה"ב
לתקציב ההסברה הוקצה השנה סכום עתק של 545 מיליון שקל. זאת בעקבות לחץ שהפעיל שר החוץ גדעון סער. הסכום הובטח לו בסוף 2024 בהסכם הקואליציוני עם הצטרפותו לממשלה. הכסף הזה הגיע למשרד רק באפריל 2025, מאחר שתקציב המדינה ל־2025 אושר רק חודש קודם לכן. בינתיים, בעקבות הקיצוצים הרוחביים שעליהם החליטה הממשלה, הצטמק התקציב ל־520 מיליון שקל. הוא מיועד להסברה בינלאומית של ישראל, כאשר כ־300 מיליון שקל מיועדים לקמפיינים ברשתות, 135 מיליון שקל לאירוח משלחות ו־85 מיליון שקל הנותרים לפעולות הסברתיות נוספות.
במשרד החוץ אומרים כי מעולם לא היה תקציב גבוה כל כך להסברה. מערך הדיפלומטיה הציבורית שאותו צפויה לאשר היום הממשלה ירכז את עבודת הדיפלומטיה במשרד, ובנציגויותיו בחו"ל, בכל הנוגע למערכה המדינית תקשורתית בזירה הבינלאומית.
במסגרת המערך יעסיק המשרד גם עובדים מומחים שאינם מקרב שירות החוץ, לרבות בתחומי הדיגיטל, הרשתות החברתיות, טכנולוגיות מתקדמות, אסטרטגיה תקשורתית, קריאטיב, הפקות ודוברות.
בדברי ההסבר להצעת ההחלטה שהוגשה לממשלה נכתב כי "אם בעבר פעילותה של הדיפלומטיה הציבורית היתה פעילות נלווית לפעילות הדיפלומטית הישירה, כיום הדיפלומטיה הציבורית, המוכוונת לציבורים במדינות השונות, היא בעלת השפעה וחשיבות ראשונית, על קביעת המדיניות וההחלטות של גורמי השלטון במדינות העולם".
עם הקמת מערך הדיפלומטיה הציבורית ימונה לה גם אדם שיעמוד בראשה. זאת לאחר שבגרסה קודמת של המערך הזה, שנקרא בעבר האגף לדיפלומטיה במשרד, לא אויש תפקיד זה מאז 2016 במינוי קבוע.
התקציב הגבוה שהשיג סער הוא הכלי האפקטיבי שבמסגרתו מנסה משרד החוץ "למכור את ישראל". המשלחות הרבות שמגיעות לישראל נפגשות עם שרים, חיילים, שורדי מסיבת הנובה, תושבים ביישובי עוטף עזה, בפניהם מוצג גם "סרטון הזוועות" שהופק על ידי דובר צה"ל על טבח 7 באוקטובר.
כך, למשל, משרד החוץ מימן את הגעתה לישראל של הטרנסג'נדרית המפורסמת קטלין ג'נר, בעבר אלוף אולימפי. היא אמורה היתה להשתתף במצעד הגאווה בתל אביב שבוטל בסופו של דבר בשל סיבות ביטחוניות והמלחמה באיראן.
השבוע תגיע לישראל משלחת גדולה מאוד של 250 נבחרי ציבור אמריקאים: חברי בתי מחוקקים המדינתיים מארה"ב מהמפלגות הרפובליקנית והדמוקרטית. המספר 250 נבחר לרגל שנת ה־250 לעצמאות ארה"ב. בין היתר, יגיעו המחוקק הצעיר ביותר ממדינת ורמונט, הדמוקרט ויליאם גריר בן ה־22, ולצידו המחוקקת הוותיקה ביותר בת ה־82 ממדינת אלבמה, לורה הול, גם היא מהמפלגה הדמוקרטית. הם ייפגשו, בין היתר, עם רה"מ, שר החוץ, ועוד. אגב, לרובם יהיה זה ביקור ראשון בישראל.
בכל חודש מגיעים לישראל עיתונאים מאמריקה, אירופה, אסיה ואפריקה. בחודש הבא יביא משרד החוץ לארץ שורה של "מכפילי כוח" בהסברה שפועלים בקמפוסים בעולם.
בנובמבר תגיע משלחת מקנדה וגם 160 נציגים מ־16 מחוזות פדרליים בגרמניה לציון 60 שנה לכינון יחסי ישראל־גרמניה. בנובמבר גם יגיעו לכאן ביוזמת משרד החוץ אנשי רכש טלוויזיוני מארה"ב שמופקדים על קניינות תוכן לערוצים. הכוונה היא לעניין אותם ברכישת תוכניות וסרטים טלוויזיוניים מישראל. בדצמבר תגיע משלחת עצומה של 1,000 מנהיגי דת מארה"ב.
נוסף על כך, משרד החוץ הודיע על כוונתו להתקשר עם קרן אקסיג'נט (The Exigent Foundation) בקנדה, הפועלת להתמודדות עם משבר המידע המוטעה וההטיה סביב ישראל בתקשורת המערבית, באקדמיה ובקביעת מדיניות. סכום ההתקשרות עומד על 162.6 אלף דולר – כ־540 אלף שקל. הקרן תארגן הבאת שתי משלחות בנות 10 משתתפים כל אחת, לביקור בישראל למשך שבוע, כדי להציג בפני אנשי השפעה וקובעי מדיניות קנדים את המציאות הישראלית. בחודש הבא יגיעו 10 חברים מ"קולקטיב הצדק האיראני" בקנדה ("Iranian Justice Collective "), ובנובמבר תגיע משלחת של 10 בכירים לשעבר במערכת הביטחון הקנדית.
בנוסף לכך, משרד החוץ פועל לגייס באמצעות מתנדבים משפיעים ומנהיגי דעה בעולם. האחרונים יתבקשו להעלות סרטונים על ישראל, ונשקלת הצעה לקיים תחרות בין אלה שיגרפו הרבה לייקים ו"טראפיק" ברשתות החברתיות.
בשבוע שעבר נחשף כי הממשלה הפעילה קמפיין הסברה בינלאומי ענק ברשתות החברתיות בעלות של 174 מיליון שקל לפרסום מסרים בתקופת מבצע "עם כלביא". ההתקשרות החלה ביוני 2025 לאחר פרוץ המבצע ותימשך עד לסוף השנה.
מדובר בניהול קמפיינים יעודיים למען ישראל בזירה הבינלאומית. בין היתר הופיעו סרטונים של רה"מ ושל משרד החוץ הדוחים את הטענות בדבר "הרעבה בעזה". אבל ספק רב אם סרטונים אלה תרמו במשהו לתדמיתה הבינלאומית של ישראל.
בלי ראש מערך הסברה קבוע
מדינת ישראל, מצידה, גם לא מצליחה לגייס תמיכה ולחץ בינלאומי רחב לשחרורם של החטופים שנמצאים במנהרות חמאס. המדינה לא מצליחה להסב את תשומת הלב העולמית למצבם הפיזי והנפשי הקשה של החטופים החיים, לשורדי טבח 7 באוקטובר, ולתושבי היישובים שנפגעו.
בינתיים, גם אין עדיין ראש מערך הסברה קבוע לאחר התפטרותו של משה אביב באמצע 2024. קודם לכן, במרץ 2024, סיים את תפקידו איילון לוי, שהיה אחד הדוברים הרהוטים של ישראל במהלך המלחמה.
לשכת נתניהו הכחישה ידיעות שלפיהן הוא פוטר כביכול בעקבות לחץ שהפעילה רעיית רה"מ שרה נתניהו לנוכח העובדה שהיה ממתנגדי ההפיכה המשטרית.
שר התפוצות עמיחי שיקלי הופקד על ההסברה, וגם מסיבות העיתונאים והראיונות של נתניהו בטלגרם וברשתות חברתיות לא מצליחים לשפר את מעמדה של ישראל בעולם. כנראה שלא מספיק רק כסף להסברה טובה.
