סגור
מומו מהדב מנכ"ל מעלה
מומו מהדב מנכ"ל מעלה (צילום: שרון עמית)

החברות הישראליות חזקות בהתנדבות ותרומה לחברה; פחות באיכות הסביבה ויעדים ארוכי טווח

מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה אומר שבכל הנוגע לאחריות תאגידית כדאי להתמקד בהתקדמות ולדעת כיצד להניע את החברות קדימה. "אנחנו רואים חברות גדולות ומוכרות שואלות את עצמן בשביל להן להיכנס לעניין ה- ESG"

בכל הקשור לאחריות תאגידית החברות בישראל חזקות בפן החברתי, בנושאים של גיוון, תרומה והתנדבות וחיבור ערכי לחברה הישראלית. הצד הפחות חזק במשק הישראלי הוא יעדים והתחייבויות ארוכות טווח, בעיקר בצד הסביבתי, כך אומר מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה, ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו היא לסייע לעודד להניע עסקים, להשפיע בצורה טובה יותר חברתית, סביבתית ואתית.
"הצד החברתי באופן כללי חזק בעיקר בסוגייה של עובדים, של גיוון. אני לא מתכוון שאנחנו בהכרח מושלמים אלא במובן של המחוייבות, העשייה וגם ההתקדמות. התרומה וההתנדבות הם ערכים חשובים פה ואני מאוד נזהר מלתת רושם שאחריות תאגידית היא רק התנדבות אבל אני כן חושב שבסוף, זה משהו חושב. בנושאים האלה יש עשייה מעניינת ומתקדמת. יש משהו עמוק במחוייבות הערכית, המנהלים מחוברים למה שקורה בחברה הישראלית, זו סיטואציה מאוד שונה מהמרחב העסקי האמריקאי למשל", אומר מהדב, שמשמש מנכ"ל מעלה מאז 2009, וראה את התמורות שעבר נושא האחריות התאגידית בשנים האחרונות.
"בצד הפחות חזק אנחנו רואים את הפן הסביבתי, בעיקר יעדים והתחייבויות ארוכות טווח. נושא נוסף הוא 'שקיפות' – מידע ESG זמין. אחוז החברות שמפרסמות וגם איכות הדוחות אינם גבוהים מספיק," הוא אומר. הנושא השלישי שמזהה מהדב כנקודת חולשה בנושא האחריות התאגידית בישראל הוא שוק ההון. "באופן יחסי ההשתכללות שרואים בעולם חדשה פה בישראל". בנוסף, אחד הדברים שמאפיינים את המשק הישראלי בכל הקשור לאחריות תאגידית הוא שהביקוש הרבה פעמים מגיע מהחברות עצמן. "הגורם המניע הוא הרבה פעמים הבנה ותפיסה של ההנהלה שזה הדבר הנכון ואז כמובן שזה משתנה מחברה לחברה – יש מי שרוצה ללכת עד הסוף ויש מי שרוצה להתקדם בעדינות".
באופן כללי השיח הציבורי בישראל הוא מאוד שחור או לבן, ואילו נושא ה-ESG נסוב סביב התקדמות שצריך לבחון אותה בצורה 'נקייה' כדי להניע את העשייה קדימה. "בשנה האחרונה אנחנו רואים סיטואציה של חברות מוכרות וגדולות שנשארו עד היום מחוץ ל-ESG ואומרות לעצמן 'לשם מה אני צריכה להיכנס לעניין הזה?'. לכן, בעיקר צריך להתמקד בהתקדמות – לא ללטף ולחבר אבל כן לדעת לבקר באופן חכם", אומר מהדב.
כשארגון מעלה נוסד ב-1998 ההגדרה של אחריות תאגידית הייתה לתרום לקהילה. היום, ההסתכלות היא רחבה יותר. "אנחנו מסתכלים על ההשפעות המתמשכות של החברה: תמיכה בעובדים, גיוון תעסוקתי, אתיקה, שקיפות וגם סביבה. קומה גבוהה יותר תהיה השאלה מה הערך האבסולוטי של הפעילות העסקית, האם זה משהו שצריך אותו ובאיזה אופן הוא משפר את המציאות בה אנחנו חיים. מעלה פועלת כדי לממש את החזון הזה של להניע ולעודד עסקים כאשר הציר הראשון הוא לשים את הנושאים על השולחן, ליצור הזדמנויות של למידה והבנה איך מקדמים אותם. הציר השני הוא דירוג, דירוג מעלה שעושה שני דברים: הדבר הראשון הוא בכל רגע נתון להגדיר מהם סדרי העדיפויות, מהם הנושאים שצריך להתייחס אליהם הדבר השני הוא שהוא נותן מערכת ניהול ומדידה שנתית שהרבה מאוד עסקים משתמשים בה. זה מאפשר להבין מה צריך לנהל ואיך להשתפר", הוא אומר.
איך קובעים את הקריטריונים בדירוג?
"ברמה הפורמלית יש ועדה ציבורית. תהליך של עידכון קריטריונים אורך כמעט שנה, מזמינים הערות מהציבור ולפני כן לאורך כל שנה כל חברה מקבלת מיפוי ביצועים מאוד מקיף ואת הבנצ'מארק וזה יוצר דיאלוג. אנחנו בודקים אילו קריטריונים לא תפסו – כלומר לא נוצרה שם התקדמות – ומוציאים קול קורה. אנחנו סוקרים מגמות בעולם. כל מדידת ה-ESG הפכה להיות הרבה יותר מנוהלת על ידי חברות דירוג. בוועדות המשנה אנחנו מנהלים שיח מהם סדרי העדיפויות, מהם הנושאים החשובים ומגבשים מסגרת ראשונה. אנחנו מציגים את הטיוטה החוצה כדי שהתהייה אינדיקציה".
עם השנים נוספו עוד ועוד קריטריונים, זה לא יותר מדי?
"אנחנו כל הזמן מתלבטים בנושא הזה. יש מתח שבציר אחד שאנחנו מבינים היום שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים והפריטה של נושא למספר מימדים מובילה להתפתחות. אם ניקח לדוגמא את נושא הגיוון, התחלנו במדידה מה קורה ביחס לעובדים שנקלטו בשנה החולפת, בדרגי ניהול, ניהול בכיר, נכון שזה הרבה אאבל אנחנו כן משתדלים לצמצם".
המדד נסחר בבורסה, מה המטרה של זה?
"הדירוג כולל חברות ציבוריות, פרטיות ממשלתיות. החברות הציבוריות נכללות במדד מעלה ESG בבורסה לניירות ערך בתל אביב. הרציונל היה שגם מצד המשקיעים יגיע ביקוש ל-ESG כאשר הבורסה בתל אביב הייתה אחת הראשונות להשיק מדד שכזה. בשלוש-ארבע שנים האחרונות הייתה קפיצה משמעותית בעולם בהשפעה של משקיעים ובהסתכלות של משקיעים על ESG כחלק משיקולי ההשקעה שלהם. הרגולטור פה נתן הנחיות מסוימות, אבל בארה"ב יש לחץ מאוד גדול גם בכיוון ההפוך. הטענה היא שזה ניסיון לקדם נושאים שאין עליהם קונצנזוס דרך השפעת משקיעים. זו סוגיה מאוד מעניינת.
בעבר דיברו מאוד על ה'רשימות השחורות' – במי אני לא משקיע למשל, טבק, אלכוהול, נשק והימורים. לא מזמן ראינו מחקר שההשפעות היותר מוצלחות היו דווקא במה שנקרא Engagement. הגישה היא שיפור תמידי, לא אומרים זה טוב או לא טוב א-פריורי. אנחנו שואפים לשיפור בכל מדדי הניהול קדימה. כאן נראה חיבור מאוד חזק בין השיקולים הפיננסים לשיקולי ESG".
* ערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל נולד מתוך רצון להוביל חברות לקחת אחריות בתחום האימפקט ולייצר שינוי דרך פרויקטים בעולמות ה-ESG.