משרד המשפטים מזהיר: מינוי יועמ"ש פוליטי עלול לאפשר הזרמת כספים למקורבים
במשרד המשפטים הזהירו כי הצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן תעביר לידי יועמ"ש פוליטי את הפיקוח על חלוקת תמיכות ממשלתיות לעמותות ומוסדות, במקום גורם מקצועי ועצמאי. לטענתם, הדבר עלול לפתוח פתח להעדפת גופים מקורבים; רוטמן טען מנגד כי הייעוץ המשפטי הפך בפועל את חובת ההתייעצות של השרים לחובת קבלת אישור
דיון סוער התקיים היום (ד') בוועדת החוקה של הכנסת סביב הסעיף בהצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, העוסק בחלוקת תמיכות ממשלתיות לעמותות ולמוסדות. לפי הצעת החוק, תבוטל חובת ההתייעצות של שר האוצר עם היועץ המשפטי לממשלה בעת קביעת מבחני התמיכה לחלוקת כספים ממשלתיים.
במשרדי הממשלה ובאופוזיציה חוששים כי ביטול מנגנון ההיוועצות עם הייעוץ המשפטי לממשלה יחליש את הפיקוח על אופן חלוקת הכספים ויגדיל את הסיכון להעדפת גופים ומוסדות המקורבים פוליטית.
במשרד המשפטים הציעו כי מי שימשיך להכריע בסוגיית מבחני התמיכה יהיה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה – תפקיד מקצועי ועצמאי – ולא היועץ המשפטי לממשלה, שלפי הצעת החוק ימונה בידי הממשלה. ההצעה נדחתה על ידי יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, שמוביל את החקיקה.
עו"ד נעמה רוט ממשרד המשפטים אמרה כי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב נחקק לאחר שנים שבהן חולקו "כספים ייחודיים" למוסדות מקורבים, ונועד להבטיח שוויון, שקיפות ופיקוח על חלוקת התמיכות לעמותות, מוסדות חינוך, תרבות ותנועות נוער. לדבריה, "הסמכות הסטטוטורית הזו נשענת על היות היועץ המשפטי לממשלה גורם עצמאי. מבחני התמיכה נקבעים ונחתמים על ידי השרים, ולכן יש חשיבות לכך שהיועץ המשפטי יהיה חלק מהתהליך. אנחנו בוחנים לעומק את שאלת השוויון ודואגים שהקריטריונים יתמכו בסוג פעילות מסוים ולא במוסד ספציפי".
רוט הוסיפה כי "העובדה שהגורם המפקח ימונה על ידי פוליטיקאים תפגע ביכולתו למלא את תפקידו. הדבר עלול להחזיר אותנו, הלכה למעשה, למציאות ששררה לפני חקיקת סעיף 3א, ומהווה כיום חסם משמעותי בפני חלוקת כספים לא שוויונית".
רוטמן דחה את הטענות ואמר כי דווקא משרד המשפטים מציג נימוקים מדוע אין מקום שההחלטה תתקבל בידי גורם פוליטי, אך במקביל "הופך את חובת ההתייעצות לחובת הסכמה".
לדבריו, "החוק קובע חובת התייעצות בלבד. הסמכות ושיקול הדעת נמצאים בידי השר. כיום, אם היועץ המשפטי לא 'מאשר' מבחן תמיכה, בפועל אי אפשר לקדם אותו. אני מבטל את המצב שבו היועץ הפך למחליט בפועל".
עו"ד אורן פונו ממשרד המשפטים השיב כי "מדובר בייעוץ משפטי לרשות המבצעת, אך מבין החלופות המוצעות עדיף שהסמכות תהיה בידי מגן האינטרס הציבורי – המשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה – בשל הרכיב המובהק של הגנה על האינטרס הציבורי".
עו"ד רועי צוויבל ממשרד האוצר אמר כי להתייעצות עם הייעוץ המשפטי יש ערך משמעותי מעבר למניעת בעיות משפטיות. "יש חשיבות לכך שגורם עצמאי נוסף יבחן את מבחני התמיכה, גם במקרים שבהם אין מניעה משפטית מובהקת", אמר.
ד"ר איתן לבונטין טען כי בפועל ההתייעצות הפכה להסכמה. "הנחיית היועץ בנושא התמיכות קובעת שחוות דעתו מחייבת כל עוד לא נקבע אחרת בבית המשפט", אמר.
עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי של ועדת החוקה, ציין כי עצם העובדה שהמחוקק הזכיר במפורש את היועץ המשפטי לממשלה בחוק מלמדת כי התכוון ליצור מנגנון בקרה חיצוני. "אם מדובר היה רק בייעוץ משפטי רגיל לממשלה, לא היה צורך לציין את היועץ במפורש בחוק. הכנסת ביקשה ליצור גורם מפקח בשל הרגישות הרבה של חלוקת כספי התמיכות", אמר.
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) טענה כי הממשלה אמנם נבחרת על ידי הציבור, אך מחויבת לפעול לטובת כלל אזרחי המדינה. לדבריה, "אם אכן יש רצון להפריד בין תפקידי היועץ המשפטי לממשלה, ההיגיון מחייב להשאיר את הסמכות בידי מגן האינטרס הציבורי".
רוטמן השיב כי "היועץ המשפטי לממשלה חייב להיות מעורב בסוגיית התמיכות כדמות המשפטית הבכירה במדינה. כך גם ייקבע בנוסח החוק".
