האלגוריתם סימן רופא כפדופיל, דרופבוקס חסמה את חשבונו – וכעת הוא יוצא לקרב משפטי
במשך 13 שנה הפקיד רופא בכיר ממרכז הארץ בדרופבוקס את חייו המקצועיים והמשפחתיים - מתארים ומצגות ועד תמונות ילדיו. ביום אחד הכול ננעל עקב האשמה חמורה, בלי שידע איזה קובץ הפליל אותו ובלי שניתנה לו אפשרות לדבר עם אדם. עכשיו הוא מבקש מבית המשפט להשיב לו את "חייו הדיגיטליים"
1. אין יותר קפקא מהסיפור הזה שבו אדם נורמטיבי ונקי כפיים "מוצא עצמו בן לילה מואשם על ידי תאגיד ענק, באמצעות מערכות אוטומטיות וללא פנים אנושיות, בחטא הבזוי ביותר הקיים, כשכלל ראיות חפותו, הלוא הן קבציו שלו, כלואות דווקא בידי מי שהטיח בו את ההאשמה".
האדם הנורמטיבי שלנו הוא רופא בכיר מבית חולים במרכז הארץ, שהגיש באמצעות עוה"ד גיא אופיר וויקטוריה רזניק תביעה נגד חברת הענן דרופבוקס, שחסמה ב-3.8.2025, ללא כל התראה מוקדמת, ללא שימוע וללא הסבר, את חשבונו בטענה ל"הפרת תנאי השימוש". למחרת, משביקש הרופא להבין על מה ולמה נחסם, "הוטחה בו ההאשמה שאין חמורה ממנה. דרופבוקס ציטטה בפניו את הסעיף במדיניותה האוסר על שימוש בשירותיה בקשר עם חומרים המהווים ניצול מיני של ילדים ופורנוגרפיה אסורה, והודיעה כי חשבונו נמצא מפר מדיניות זו".
בגלל האשמה בזויה זו, איננו מפרסמים את שמו של הרופא, למרות שאין בחוק איסור על כך. נענינו לבקשת פרקליטיו כדי שלא ליצור חלילה זיהוי, ואפילו לא זיהוי מוטעה, בין שמו לבין האישום בפדופיליה שהטיח בו האלגוריתם של דרופבוקס. "אישום בידי אלגוריתם, בלא פנים, בלא כתובת ובלא ערכאה, בחטא הנתעב ביותר שיש".
הרופא שילם לדרופבוקס עבור שירותי איחסון לכל נכסיו הדיגיטליים מאז אוגוסט 2012. הם כללו חומר מקצועי ותיעוד משפחתי: מסמכי עוסק מורשה, מצגות וחומרי הקורסים שהוא מלמד, התארים האקדמיים והתזה שכתב, תמונות רפואיות של פתולוגיות ומצבים רפואיים מעבודתו בבית חולים, תכתובות ומסמכים אישיים וכמובן תמונות וסרטונים של ארבעת ילדיו מיום היוולדם. "התובע מעולם לא החזיק בחשבונו תוכן אסור מכל סוג שהוא", כותב עו"ד אופיר, שמנסה לשער את מקור התקלה: "המסקנה המתבקשת אחת היא – מערכות הנתבעות שגו שגיאה חמורה ומחרידה, בין בזיהוי אוטומטי כושל נטול הבנת הקשר ובין בגלל ערבוב מידע עם משתמש אחר, שיוך שגוי של תכנים זרים לחשבונו, פרצת אבטחה".
לחסימה קדמה תקלה אחרת: תקלת סנכרון מידע מול דרופבוקס, שהרופא התריע וחזר והתריע עליה עד שהחברה הכירה במחדלה ואף זיכתה אותו ב-120 דולר. "עוד קודם לחסימה", נכתב בתביעה, "נהגה דרופבוקס בתובע בזלזול ובאטימות בלא כל ערוץ אנושי אפקטיבי לבירור ולתיקון".
במשפט הקטן הזה - "בלא כל ערוץ אנושי" - טמונה הבעיה הגדולה. מדובר בחברה גלובלית שיש לה כ-700 מיליון משתמשים ב-180 מדינות. המודל העסקי-כלכלי שלה לא מאפשר טיפול אנושי פרטני בתלונות, כאשר מנגד מרחפת מעליה רגולציה מחמירה לפיקוח וניטור תכנים פליליים כטרור, גזענות, פורנוגרפיה ועוד. הפתרון הוא באלגוריתם שסורק את מרחבי המידע האינסופיים של הלקוחות ולוכד את התכנים האסורים. לרופא שלנו לא ברור מה עורר את זעמו של האלגוריתם, וכמו בכל סיפור קפקאי טוב - הוא נתקל בקיר בלתי עביר שגם שולל ממנו את חפותו וגם את זכות הטיעון שלו.
2. וזו עילת התביעה: "להשיב לאדם את חייו הדיגיטליים, אשר נלקחו ממנו בהינף מקש, ללא התראה, ללא הסבר וללא זכות טיעון". מה עשתה דרופבוקס משהתריע הרופא על הטעות? "מאומה", כותבים פרקליטיו. פניותיו החוזרות ונשנות נבלעו בחלל ריק. דרופבוקס סירבה לומר לתובע איזה תוכן נטען כמפר; סירבה לקיים בדיקה חוזרת או שימוע כלשהו; סירבה לאפשר לו לשוחח עם נציג אנושי; וסירבה אף לבקשתו המינימלית, המתחננת, לאפשר לו גישה חד-פעמית, ולו לשעה קלה, כדי להוריד את מסמכיו המקצועיים ואת תמונות ילדיו, שאיש אינו טוען נגדם דבר.
הרופא מפרט את מסכת הפניות שלא נענו. למשל, "ביום 29.8.2025 פנה התובע פעם נוספת, בפנייה שכותרתה מדברת בעד עצמה: 'Please help'. אף פנייה זו נענתה באישור אוטומטי בלבד ונבלעה בחלל". ימים ספורים לאחר החסימה, הגיש הרופא תלונה נגד דרופבוקס לארגון הצרכנות האמריקאי Better Business Bureau, אולם גם הליך זה לא הביא לבירור ענייני של הטענות.
ניסיון נוסף נעשה באמצעות משרד עורכי הדין הרצוג, שבו מצא את כתובתה של "דרופבוקס ישראל אונליין", אולם המשרד הודיע לו שאינו מטפל בתביעות מטעם החברה והציע לו להעביר מכתב מטעמו. הרופא ניסח מכתב מרגש ובו פרס את מלוא הפרשה: זהותו, עיסוקו, שנות השימוש, ההאשמה השגויה, השערותיו לגבי מקור הטעות ובקשתו האחת: לקבל את המידע שלו בחזרה.
הפנייה שהועברה לדרופבוקס לא הניבה דבר. אחרי הרצוג, נפגש הרופא עם משרד מיתר, שייצג את דרופבוקס ישראל אונליין בתביעה קטנה שבה עתר לגישה דחופה לחומריו. גם כאן התנפצה התביעה על טענה טכנית שהחברה הישראלית של קבוצת דרופבוקס אינה הכתובת, בהיותה חברה רדומה. בית המשפט לתביעות קטנות קבע שבעלת הדין הנכונה היא בכלל חברת דרופבוקס הרשומה באירלנד, שלא הייתה צד להליך.
3. התביעה הנוכחית, אם לא יצוצו עוד הפתעות, שוגרה לכתובת הנכונה, לאירלנד, לחברת בת של דרופבוקס האמריקאית שמתקשרת עם המשתמשים שמחוץ לצפון אמריקה, ובכללם ישראלים.
תנאי השימוש של דרופבוקס קובעים שלפני חסימת חשבון תמסור דרופבוקס למשתמש הודעה מוקדמת והזדמנות לתקן את הטעון תיקון. אלא שקיים חריג: הודעה והזדמנות כאלה לא יינתנו כשדרופבוקס "סבורה באופן סביר" כי המשתמש מצוי בהפרה מהותית של התנאים, ואז החברה מחויבת לטענתה לחסום את החשבון ולמנוע מהמשתמש גישה לנכסיו הדיגיטליים. החריג, לטענת אופיר, לא יכול להתקיים, כי מדובר ב"אמונה סבירה" של אלגוריתם. "אמונה שאינה נבחנת, אינה מנומקת ואינה ניתנת לבירור אינה אמונה סבירה, אלא שרירות לב עטופה במילים חוזיות. משנשמט החריג, חלה ברירת המחדל שקבעה דרופבוקס עצמה, הודעה מוקדמת והזדמנות לייצוא, ואלו, אין חולק, לא ניתנו לתובע מעולם".
4. עילות התביעה הן רבות. רשלנות נזיקית, הפרת חוזה והתנהלות חסרת תום לב. תנאי מקפח בחוזה אחיד שהוא תנאי השימוש של דרופבוקס. ואת התנאי המקפח אפשר להחיל על תאגידים בינלאומיים הפועלים בישראל. הפסיקה הישראלית, טוען אופיר "קבעה בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים כי אין ליתן לגיטימציה לניסיונו של תאגיד גלובלי המקיים פעילות עסקית בישראל להתנער מתחולת הדין הישראלי ומסמכות בתי המשפט בישראל כלפי לקוחותיו הישראלים".
ובעיקר, מתחנן הרופא – תחזירו לי את חיי. הדיגיטליים אמנם, אבל במציאות הנוכחית חייו של אדם מקופלים במזוודות הווירטואליות האלה. "מדובר במידע שהתובע נזקק לו בעבודתו השוטפת מדי יום", נכתב בתביעה. "חומרי הקורסים שהוא מלמד בטכניון ומצגותיו, חומריו המקצועיים כרופא, מסמכי העוסק המורשה שלו הנדרשים לו כלפי רשויות המס, ותעודותיו ותאריו הנדרשים לו במסגרת עיסוקיו. שלילת הגישה לכל אלה פוגעת בעבודתו ובפרנסתו באופן יומיומי ומתמשך". וגם, כמובן, תמונות וסרטוני הילדים "שאינם ניתנים לשחזור, שאין בעולם עותק נוסף שלהם ואין סכום שיכול להשיבם אם יאבדו". לפי תנאי השימוש של דרופבוקס, המסתמכים על אבחנה שגויה של אלגוריתם – תישלל לעד גישתו של הרופא לנכסי חייו. לאפשרות הזו יידרש בית משפט מחוזי-מרכז. תשובת דרופבוקס טרם הוגשה.
