נובל בכימיה לשלושה חוקרים מארה"ב, אוסטרליה ויפן, בהם חוקר ממוצא פלסטיני
הפרס יוענק לשלושה חוקרים שפיתחו שיטות לייצר מסגרות אורגנו-מתכתיות בעלות יישומים רבים בכליאת גזים ובהנדסת אקלים. בין הזוכים פרופ' עומר יאגהי, שהיגר בגיל 15 מעמאן לארה"ב. בשנת 2018 הוא זכה בישראל בפרס וולף
פרס נובל בכימיה יוענק לשלושה מחלוצי הכימיה הרטיקולרית - ענף של כימיה חדשה המאפשרת לייצר מסגרות אורגנו-מתכתיות שיש להן יישומים רבים. הפרס יחולק באופן שווה בין הכימאי יליד ירדן ממוצא פלסטיני, עומר יאגי (Yaghi), כיום מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה; ריצ'רד רובסון (Robson) מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה; וסוסומו קיטגאווה (Kitagawa) מאוניברסיטת קיוטו ביפן. פרופ' יאגהי הוא בן למשפחת פליטים פלסטינים, שעזב כשהיה בן 15 את עמאן והיגר לארה"ב.
שלושת החוקרים פיתחו דרכים לייצר מולקולות בעלות שלד של שרשראות פחמן, שבתוכו משבצים יוני מתכת, המשמשים מעין אבני פינה לשלד הגדול. הדבר מאפשר ייצור של חומרים נקבוביים, בעלי יכולת מגוונות ללכוד ולהכיל חומרים מסוימים לפי דרישה וכן מאפשר לחוקרים לשלוט בתכונות אחרות של החומר כמו הולכת חשמל או היכולת שלהם לזרז תגובות כימיות. לחומרים האלה יש שימושים רבים בתעשייה, במחקר, בהנדסה ועוד.
כימיה רטיקולרית שואלת את השאלה הבאה: איך לבנות חומרים חדשים מתוך יחידות בסיס שאין מולקולות בודדות אלא מסגרות גבישיות? המדובר בחומרים שמצד אחד הם אורגניים, כלומר בעלי שלד פחמני, ומצד שני מכילים מתכות. חומרים אלה הם בעלי תכונות ייחודיות של חוזק ונקבוביות. ההשראה לחומרים אלה הגיעה מזאוליטים, חומרים אורגניים המסודרים בצורה של מסגרות מחזוריות, בעלי שטח פנים גבוה וצפיפויות נמוכות.
בשנה שעברה הוענק הפרס על פיתוחים שקשורים לפענוח המבנה של חלבונים ולתכנון שלהם באמצעות בינה מלאכותית. מחציתו הוענקה לדיוויד בייקר (Baker) מאוניברסיטת וושינגטון והמחצית השנייה לדמיס הסביס (Hassabis) וג’ון ג’מפר (Jumper) מחברת DeepMind, על מחקרים ופיתוחים שמאפשרים לחזות את המבנה המרחבי של חלבונים ולתכנן חלבונים בעלי מבנה מסוים, ויש להם חשיבות עצומה במחקר, ברפואה, בהנדסה ועוד.
בשנת 2023 הוענק הפרס בכימיה למונג’י בוונדי (Bawendi) מהמכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT) בארצות הברית, ללואיס ברוס (Brus) מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק ולאלכסיי אקימוב (Ekimov), כימאי רוסי שהיגר לארצות הברית, על פיתוח הנקודות הקוונטיות – ננו-חלקיקים שאפשר להנדס אותם למגוון עצום של שימושים בזכות היכולת לשלוט בתכונות האלקטרוניות והאופטיות שלהם. נקודות קוונטיות ממלאות תפקידים חשובים ברכיבים אלקטרוניים, בתאים סולריים, במכשירי דימות רפואי, במיקרוסקופים, בלייזרים, בהתקני תאורה ועוד.
פרס נובל בכימיה ב-2022 הוענק לקרוליין ברטוצי (Bertozzi), מורטן מלדל (Meldal) וקרל בארי שרפלס (Sharpless), על פיתוח שיטות יעילות ומהירות לבניית מולקולות ולחיבור ביניהן, בין השאר לצורך פיתוח טיפולים למחלות וכלים למחקר ביולוגי. לשרפלס זה היה פרס נובל שני בכימיה, אחרי שקיבל את הפרס גם ב-2001 על מחקר אחר, והוא הצטרף למועדון מצומצם שכולל כעת ארבעה אנשים בלבד שזכו פעמיים בפרס נובל במדעים.
שלשום הוכרז כי פרס נובל ברפואה יוענק השנה למרי ברונקוב (Brunkow), פרד רמסדל (Ramsdell) ושימון סקגוצ’י (Sakaguchi), על גילוי המנגנון שמונע מתאי T לתקוף את הגוף, כפי שקורה במחלות אוטואימוניות.
אתמול הודיעה ועדת הפרס כי הפרס בפיזיקה יוענק השנה לג’ון קלרק (Clarke), מישל דבורה (Devoret) וג’ון מרטיניס (Martinis), על הגילוי כי מערכת שבה פועלים חלקיקים גדולים יכולה להתנהג בתנאים מסוימים כמו מערכת קוונטית, ולקיים תופעות כמו מנהור קוונטי, שבה חלקיקים מתנהגים כמו גל ועוברים מבעד למחסום פיזי. הגילוי סלל את הדרך לפיתוח וייצור של מערכות הצפנה, חיישנים ובימינו גם מחשבים קוונטיים.
מחר (חמישי) תהיה ההכרזה על הזוכה בפרס נובל בספרות, וביום שישי יוכרזו באוסלו חתני פרס נובל לשלום. שבוע הנובל יינעל ביום שני, עם ההכרזה על מקבלי הפרס בכלכלה על שם אלפרד נובל.
